אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 545. יגיעה ומציאה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

545. יגיעה ומציאה

כ' אייר תשל"ז טבריא

במדרש רבה, "כל מי שמתירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה נתונים בלבו". ויש לשאול לפי המבואר, "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן". אם כן איך אפשר לזכות לתורה בלי יגיעה. ולפי קושית העולם, איך שייך יגיעה במציאה, הלא מציאה בא בהיסח הדעת, אם כן מהו הלשון יגיעה ומציאה.

ולפי המדרש הנ"ל יש לומר, אם האדם נתן יגיעה ביראה, שענין יראה נקרא בחינת אמונה, שצריך להאמין, שאי אפשר לבוא לידי להתקרבות ה', בלי השתוות הצורה בבחינת רצון להשפיע, ונותן את היגיעה ברצון להשפיע, אז הוא זוכה לבחינת מציאה, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן לו תורה וחכמה, כמדרש הנ"ל. ובאמת יש לשאול, מדוע דווקא לתורת ה' צריך יגיעה. מה שאין כן לשאר חכמות יכולים להשיג בלי יגיעה, הלא אנחנו רואים ששום דבר לא משיגים בלי יגיעה.

אלא אפשר לומר, שמה שחז"ל מכנים יגיעה, שעל ידה מגיעים לתורה, זה ענין אחר ממה שמתייגעים לשאר חכמות. בכדי להשיג שאר חכמות צריך האדם יגיעת המוח, שעל ידי זה שמתייגע את עצמו בהבנת העניינים, באים לידי השגה, שמשיגים את החכמות שלומדים. מה שאין כן בתורה, התורה האמיתית נקרא מתנה, ובמתנה לא שייך מילת יגיעה, כי מתנה לא תלוי ביגעת המקבל, אלא בדעת הנותן, אם יש לו רצון, אז הוא נותן מתנות לכל מי שרוצה. אם כן איך שייך לומר יגיעה בתורה.

אלא אנו רואים, שדרך העולם הוא, אדם הרוצה לחלק מתנות, הוא נותן לאוהביו, לכן אם המקבל רוצה שיתנו לו מתנה, אין שייך לומר, שיבקש מהנותן מתנה. אלא אם המקבל משתדל, שהנותן יראה, שהוא מהאוהבים של הנותן, אז ממילא הנותן נותן לו מתנות.

ונמצא לפי זה, כדי לזכות למתנת התורה, הוא צריך להתייגע את עצמו בכל מיני פעולות, שהנותן יראה, שהוא מן האוהבים שלו. אז ממילא הוא נותן לו מתנות. ובכדי שהקדוש ברוך הוא יראה שהוא מאוהבי ה', הוא יגיעה גדולה, משום שהאדם צריך להשתדל, שלא יתחשק לו שום דבר, אלא כל חשקו הוא להיות משפיע להקדוש ברוך הוא נחת רוח, ולא לאהבת עצמו, אלא אהבת ה'. וזהו יגיעה גדולה, מטעם שזהו נגד הטבע שלו, שנברא.

ועל ידי היגיעה הזאת הוא נעשה מאוהבי המלך, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את זה במתנה. לכן שייך כאן לומר יגיעה, היינו להיות אוהב המלך ולא לתועלת עצמו, אלא שישפיע נחת רוח לה', אז "מצאתי", היינו שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם את הטוב והעונג בבחינת מציאה, משום שהוא התייגע את עצמו בכיוון הפוך, שהוא ישפיע לה'. ומציאה נקרא, שה' משפיע הנאה ותענוג לאדם.

קיצור מהנ"ל:

א) מדוע בלי יגיעה לא יכולים לקנות תורה, שמשמע, שאר חכמות כן יכולים לקנות בלי יגיעה.

ב) מה היגיעה, שנוהגת דווקא בתורה.

ג) מדוע תורה נקרא מציאה, אם הוא בא על ידי הסח הדעת, כמו מציאה, מה שייך לומר יגיעה.

ד) הלא התורה מתנה ולא מציאה.

ה) אם התורה נקרא מתנה, איך שייך לומר יגיעה בכדי לקבל מתנה, הלא הכלי של מתנה נקרא אהבה, היינו למי שאוהבים נותנים מתנות.

חזרה לראש הדף
Site location tree