אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 559. מאה ברכות
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

559. מאה ברכות

"ויזרע בארץ ההוא, וימצא בשנ"ה ההיא מאה שערים", שעל ידי שנ"ה ימים שיש בשנה ושנה, היינו שיש הרבה הבלים ושטותים, וראה שהוא בחינת "מה", כענין לא כאברהם, שהיה על כל פנים "עפר ואפר", אלא בחינת "מה" ממש, שעל ידי שהיה רוצה להעלות כל ההבלים לקדושה עד שבא לבחינת "מה", ודי למבין. (ואולי שהוא בחינת "רשעים יכשלו וצדיקים ילכו בה"). עד שנמצא "מאה שערים" בבחינת עשיה, זכה אחר כך לברכה, שהוא בחינת שמיעה, שהוא מ"מה" נעשה למאה, היינו שהוא ממשיך בחינת אלופו של עולם בתוך ה"מה", נעשה מאה ברכות.

וכן להבין ענין תורה שבכתב ותורה שבעל פה, תורה שבכתב נקרא בתורה יה"ו, כמו שנאמר "ונחנו מה", שמקודם צריכים להיות בחינת מה שמאמין בדברי חז"ל, אזי זוכים לבחינת "מאה" היינו לה' תתתא, שבזמן שה' תתאה גם כן מאירה, היינו כשממשיכים את היה"ו לתוך הה' תתאה אזי יש שלימות, ונקרא מאה ברכאן.

וזה סוד אור, מים, רקיע, שהם מאה ברכות, שצריך אדם לעשות בכל יום, שהוא סוד, "ויגזור אומר ויקם".

"אור", היינו מקודם היה בחינת אור. ואחר כך נתצמצם ונעשה מן האור "מים". ואחר כך נגזר שנעשה "רקיע" בין מים עליונים לתחתונים, שהאדם מרגיש, שהוא מתחת לרקיע, שנעשה בפירוד, אז הוא בוכה, שזה סוד "מים תחתונים בוכים".

אז מתקן את עצמו ובא לשלמותו, שזה ענין "ויקם", שנתקיים מאמר ה', זאת אומרת שנרגש ה' על כל הבריאה, שזה סוד מאה ברכות. וזה סוד "וישב יצחק בבאר לחי רואי". היינו שהשיב כל ההבלים ובירר אותם לחי ראי (שהוא ענין לח"י עולמים).

וזה ענין השלשה בארות, היינו ג' בירורים:

א) "עשק", היינו שהוא ראה, שהקליפה עושקת להקדושה, שהוא על ידי, שמציירת ציורים על ה', שאינו חס ושלום בבחינת "אהבה נפשי", ואומרת שהיא ציור ה', כענין שנאמר בשרה "ואקל בעיניה", שהיא עושית ציורים ואומרת, שהיא צורת השכינה הקדושה. נמצא, שהיא עושקת הצורה האמיתית. וזה ענין "השתא עבדי", לפי הצורה שהשפחה נותנת על דביקות ה'. "לשנה הבא בני חורין", היינו שמהיום והלאה אנו מקבלים הצורה אמיתית, כדרך בנים ולא כדרך העבד, שנותן צורה בני חורין, שנעשה חורין מהצורה הזאת.

ואח"כ בירור ה-ב) "שטנא" על דרך "אוהבי ה' שנאו רע". ודווקא על ידי רע זוכים להיות רעים אהובים, שהוא אומר, שאין זה הצורה כמו שהסטרא אחרא עושית בבחינת עושק, אלא שהצורה אמיתית הוא בחינת "רעים אהובים", כמו שכתוב, "את שהאהבה נפשי ראיתם, בקשתי את שהאהבה נפשי, כמעט שעברתי מהם, עד שמצאתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו".

ג) ואחר כך בא לבאר, היינו לבירור, שנקרא "רחובות", "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". וזה ענין, "וישב יצחק בגרר", היינו שנגרר אחר ה', כצל הנמשך אחר האדם, שזכה להשגחה פרטית.

וזה ענין "מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן", מקודם נעשה מן הצפרדע על ידי הכאות שהוא רוצה להכניע, המה נתרבו. עד שרואה בירה אחת דולקת, שהמה רק הרהורים אחרי ה'. "עולה מן המדבר", בזמן שהאדם עדיין בתוך המדבר, היינו בין הקליפות, "כתימרות עש"ן", היינו שבחינת עולם שנה נפש, הכל אצלו כתמרות עשן, שאינו יכול לסבול אותם ובורח מהם, שזה ענין "על הרי בתר". "הרי", היינו הרהורים רעים, שזה ענין ובתר, ותרגום פגרים, שמזה נעשים מתים, שנפרדים מחיי החיים.

וזה שאומרת השכינה הקדושה, "ברח דודי על הרי בשמים", שעל ידי ח', היינו נחית דרגה, שמקבל הכל בבחינת עשיה, זוכה אחר כך, "שמאלו" ההרים נעשה בשמים, היינו כנ"ל שמעלה הכל לקדושה.

שזה סוד "מור", שמקודם שמרגיש בחינת מרירות בכל העולם שנה נפש, זוכה לבחינת "לבונה", ללובן העליון, שהוא ענין מאה ברכות, היינו מה-ח' נעשה ק', היינו ברכות.

וזה ענין שר של שכחה נקרא פה-רע, היינו על ידי שמדברים רכילות ולשון הרע על ה', על ידם ה' משכח אותן שיזכירו, יען שזה פגם גדול כנ"ל, הנקרא עושק, שהצורה הזאת אינה אמיתית, אלא שהוא יתברך בחינת טוב ומטיב, שהוא נקרא "אהבה נפשי". ואז יכולים למצוא אותו. מה שאין כן הצורה של הסטרא אחרא אינה יכולים למצוא, מפני שאינו במציאות.

וזה ענין "אבקת רוכל", שאפילו אבק לשון הרע, הנשאר בגוף אחר כך, אחר הדיבור של לשון הרע, גם כן מזיק. אלא כשמקבל הכל בבחינת עשיה למעלה מהדעת, אזי הוא זוכה לאורות גדולים, הנקרא בחינת "ריח", שהוא "והריחו ביראת ה'", הנאמר במשיח, שאינו יכולים לקבל אורות, אלא כריח העולה ממטה למעלה.

וזה ענין כשם שיש שעשועים במ"ן, כך יש שעשועים במ"ד. היינו, לפי השמחה שיש לו בזמן של העשיה, כך יש לו שמחה במ"ד, היינו בהשמיעה. שעיקר הוא ההכנת הכלים, שהוא ענין התהפכות לכלים דהשפעה.

חזרה לראש הדף
Site location tree