אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 561. נפש ישראל
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

561. נפש ישראל

"לפיכך נקרא האדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב, כאילו מאבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ל"ז ע"א:).

ויש לומר, למה אמר הכתוב כך, הלא יש לנו בתורה חילוקים בין יחיד לרבים, שהיחיד נדחה בפני הרבים, וגם השכל מחייב, שיחיד הוא יחיד ולא רבים. אם כן מהו הטעם שהכתוב אומר, שהיחיד דומה לרבים.

הנה על דרך המוסר חז"ל אמרו, "עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות" (קידושין מ'). ומדוע הוא כך. הלא אנחנו רואים, שיש בעולם רשעים, וזה ידוע שבכל דור יש לנו צדיקים, כמו שאמרו חז"ל, "אין לך דור שאין בהם אברהם" וכו'.

אם כן היה צריך להיות ניכר בהכלל את הזכות מה שהצדיקים גרמו, אלא אנו רואים כי מי שהמציא איזה המצאה בחכמה ומציאויות, אז החכמה הזו שהחכם המשיך, מספיק לכלל כולו. זאת אומרת, מי שרוצה לעיין בהחכמה, יכול ליהנות מזה שהחכם המשיך לכלל. אבל בטח מי שאינו עוסק בחכמות, אין לו שום שייכות לזה החידוש, שהחכם המשיך. כמו כן ברוחניות, "עשה מצוה אחת הכריע את כל העולם כולו לכף זכות", היינו מי שעוסק בעבודת ה', הוא יכול ליהנות מהאורות, שהשיג על ידי ההכרעה שלו.

נמצא לפי זה, "המקיים נפש אחת מישראל", היינו מי שעשה ההכרעה לכף זכות, הוא מקיים את הנפש שלו, כי הרשעים בחייהם נקראים מתים. נמצא, בלי הכרעה הוא "מחצה על מחצה", בדומה לאדם, המפרכס בין חיים למות. ובזה שהכריע, נעשה על ידי זה לבחינת חיה. נמצא שהאורות, שהמשיך, מספיק עבור הכלל כולו.

וזה ענין על צדיק אחד העולם עומד, היינו שהאור, שהוא המשיך, הוא על דרך נר לאחד נר למאה. לכן, המאבד את נפשו, בזה שהכריע לכף חובה, אזי מאבד עולם מלא, היינו שהאור, שהיה מספיק לעולם כולו, הוא מנע שיתגלה האור הזה. וזה ענין, ש"חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם".

וזה שמדייק, "המקיים נפש אחת מישראל", היינו שהכוונה על נפש בבחינת ישראל, אבל באומות העולם לא, משום שהכוונה על בחינת הכרעה דישראל, שנקרא שהכריע לכף זכות.

לכן בא הרמז על ישראל, היינו ש"אתן קרויין אדם ואין אומות העולם קרויים אדם". כי כל דבר רוחני מוכרח שיהא לו אחיזה בגשמיות. לכן כשמקיים נפש ישראל הגשמי, יש לו אותו דין של המקיים נפש ישראלי הרוחני, משום שבבחינת ענף ושורש, אז הנפש הגשמי דישראל מרמז על נפש הרוחני. אבל צריך לדעת שעיקר הכוונה על הרוחני.

חזרה לראש הדף
Site location tree