אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 564. אש, רוח, מים, עפר
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

564. אש, רוח, מים, עפר

י"ד שבט

אש, רוח, מים, עפר, חלום, חלב, חלבנה, פושעי ישראל, שינה, אכילה ושתיה.

אש מים הם י"ה. רוח עפר הם ו"ה, מ"ה וב"ן, כנודע. אמנם כל זה אחר שיתוף מדת הרחמים בדין. ונתחלקו המים עצמם לה' במים עליונים, וה' במים תחתונים, שהוא סוד הוי-ה דס"ג העיקרית. ויש חילוק ביניהם, כי אש מים רוח הם מדת הרחמים בעיקר ומדת הדין בהתכללות.

האש הוא סוד מקור החיוני (כל"א), שזהו ההבחן בין החיים שהוא חם, ובין המות שהוא קר. וכן חיים מלשון חום, והאדם ניזון ממנו בסוד השינה.

המים הוא סוד מדת הרחמים בעיקר ומדת הדין בהתכללות. ב' פעמים מי מי, יסוד המים ויסוד החומצי. ועל כן יסוד המים ראוי לאור והדלקה, ויסוד החומצי מלשון חומץ יין חומ-עץ, כי כוח הדין פועל שם בהתכללות. ועל כן האדם ניזון ממנו בלי טורח, כי באימא עילאה אין טרחא יתירה.

הרוח הוא סוד עמוד"א המכריע באש ומים ועולה עד הכתר. ועל כן הוא בחינת שורש החיוני, שיש בו מן האש גם כן, כמו מן המים, שהוא סוד הקימה והידור יחדיו. ועל כן האדם ניזון ממנו בזווג תמידי ולא פסיק. ואין שום טרחא בהזנתו, אלא נמשך מאליו.

העפר הוא סוד מדת הדין בעיקר ומדת הרחמים בהתכללות. ועל כן אין האדם ניזון ממנו בדרך ישר, כמו ממים ורוח כנ"ל, אלא בדרך חרישה, וזריעה, וקצירה, ול"ט מלאכות, בסוד הכתוב "בזיעת אפיך תאכל לחם". והיינו בסוד הבירורים במחשבה, בסוד מלאכת מחשבת, כי המים והרוח שעיקרם מדת הרחמים, על כן אין שם מלאכת מחשבת, כי הבירורים נעשים מאליהם בלי טורח.

מה שאין כן העפר, שיש בו מבחינת אימא ומדת הרחמים מעט מעט, וצריך התאמצות להכירו תמיד ולבררו.

וזה סוד עינים, אוזן, חוטם, פה בסוד השורשים, שנקרא חושים, בסוד הכתוב "ובני דן חושים" ו"חושי הארכי" ובסוד הכתוב, "אזני שמעה ותאשרינו עיני ראתה ותחמדינו".

כי העינים והאזן הוא סוד ע"ב ס"ג, י"ה, אש ומים. ועל כן פסולת היוצא מהעין הם הדמעות בסוד המדמע, שהוא סוד השיתוף הנגלה באוזן, בסוד מים חיים. ופסולת האזן סותם השמועה.

חוטם פה, שהוא סוד ו"ה, מ"ה וב"ן, רוח עפר: ויש בחוטם ב' נוקבין דפרדשקא, מאחת חיין ומאחת חיי דחיין, שהא' הוא סוד החסדים והידור, והב' הוא סוד הקימה. ופסולת, היוצא מחוטם הוא בריבוי. מה שאין כן בעין ואוזן. והפה הוא סוד העפר, והב"ן, ששם השיניים טוחנות המזון בטרחא יתירה, ופסולת שלו הוא רב ביותר מכלם, שהוא רוק הפה.

בשעת שינה האדם עוצם עיניו ושוכב בלי הכר קומה במשהו, שהוא סוד "עוצם עיניו מראות ברע". ועל כן יכול להיות ניזון אז מגבוה מעל גבוה, שהוא יסוד האש (כל"א בנפילה) ואז ניטל ממנו האחת מצלעותיו וכו'.

חלום מלשון חול-אם. חלב מלשון חול-אב. וחול אב, הוא סוד החלבנה והתפילה מפושעי ישראל, שאמרו, מה נועיל כי נפגע בו ועשו מקדש חול, כי יצא מאפם והיה לזרא.

וחלום הוא סוד האש הלוחם את המים ומרתיח אותם, ו"בן כסיל תוגת אמו". כי אז כל הדמים יחד מתקבצים אל הלב, וטמא וטהור יחדיו שם. ועל כן כשמקיץ משנתו, נמצא קצו בסוד דם טהור, שנשפע מהלב לכל האברים, וזה סוד "והקיצותי כי ה' יסמכני" בסוד הסמך, דהיינו מאימא עילאה (להיות השינה בסוד ם ישסו"ת).

וזה סוד "אני ישנה ולבי ער", משום ש"קול דודי דופק, פתחי לי", שהוא סוד הזנה מיסוד האש, כנ"ל. "קמתי אני לפתוח", היינו בסוד סמך כנ"ל. דעל כן לא יש נון באשרי, שהוא נפילה משום הסמך דקיצה כנ"ל. וזה סוד "מור עובר על כפות המנעול", כלומר משום דנחקקו כפות ומנעול בעת השינה מאחת מצלעותיו, דהיינו אימא. ולפיכך אפשר עכשיו להאור לבקוע ולעבור שוב דרך המנעול הנעשה, שהוא סוד ממית ומחיה ומצמיח ישועה, דאי אפשר בלאו הכי, והבן.

וזה סוד "מה יפו פעמיך בנעלים", דהיינו דאימא. בדומה ל"של נעלך מעל רגלך" דמשה, שזה סוד "כי המקום שאתה עומד עליו", מקום דמשה, שהוא סוד יסוד אבא, שהמקום שלו הוא סוד יסוד אימא. והבן. והיא ודאי אדמת קודש.

חזרה לראש הדף
Site location tree