אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 575. טהרת העבודה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

575. טהרת העבודה

תא חזי, ענה דא איהו ממזרא, דאתא צבעון על אימיה ואוליד ממזרא, ודא אתא מסטרא דרוח מסאבא דאתדבק ביה (זהר וישלח קע"ח).

דידוע דבזמן שבא ושואל, מי או מה, ורוצה להשיב על השאלה הזאת, אז הוא "ענה", מלשון "לא תענה בריעך", היינו שמעיד אשר מצא אימים. "אימים", הוא מלשון יומם, שהוא בחינת אורות ותענוגים בהעבדות. נמצא שהוא מעיד על עבודתו שהוא מבחינת רצון לקבל, הנקרא שלא לשמה, היות שכל עבודתו הוא משום שמקבל תענוגים גדולים. ולולי שהיה לו תענוגים, לא היה עובד כלל.

אבל צריכים לדעת, שכל הנבראים נבראו רק לכבודו יתברך. נמצא שגם היצר הרע עושה שליחו של מקום. לכן בזה שהוא בא עם שאלותיו, הוא מברר לו את המקור והיסוד של עבודתו. והיות שהעבודה היא תולדה מהרצון, לכן המחשבה והרצון נקרא אב והעבודה נקרא תולדה.

נמצא, שהוא בא לשאול על אביו, היינו מי הגורם לו העבודה. וזה פירוש, "אשר מצא את הימים... לצבעון אביו", היינו שמעיד שהגורם לעבודה הוא השלא לשמה, הנקרא "צבעון", היינו צביעות, ולא אמת, הנקרא לשמה.

והוקשה להזהר, איך היה לו היכולת להמשיך עד עכשיו בעבודה, אם הכוונה שלו היא על יסוד של שקר. אלא שהיה כאן בחינת עירוב, זאת אומרת ש"צבעון בא על אימיה". "אם" נקרא הנקודה שבלב, שהיא משתוקקת לעבודת ה', שהיא אבר משכינה הקדושה, הנקראת "אם הבנים". אלא שצבעון בא עליה, שהוא השלא לשמה, הנקרא לשם הרצון לקבל, שהוא הגוף. שצבעון נותן לו להבין, שכדאי לעבוד בכדי להתענג בתענוגים רוחניים שבהם יכולים לקבל יותר תענוג מתענוגים גשמיים.

ויש כאן עירוב של מין בשאינו מינו. לכן התולדה, הנולד מזה הוי ממזר, היות שהנקודה שבלב צריכה להתייחד עם הרצון להשפיע, ולא עם הרצון לקבל. נמצא כי הגורמים לעבודה הנקראים אב ואם, הוי מין בשאינו מינו. לכן המוליד הוי ממזר.

ו"ענה", הוא הנולד מצבעון אביו, נמצא שהוא עם שאלותיו גרם לו להוליד תולדה, הנקרא וענה, היינו העדות שלו כנ"ל. זאת אומרת, שדווקא על ידי השאלה גורם לו להוליד ממזר. ויש כלל, שממזר אינו מוליד, שענין תולדות היינו העבודה כנ"ל. לכן כבר לא יכול להמשיך בעבודה, כי עכשיו כבר נתגלה לו, שכל עבודתו היא רק שלא לשמה. מה שאין כן מקודם היה חושב שעובד לשמה.

נמצא, שהגילוי הזו עשה לו טובה גדולה, שיש לו עכשיו לשום את עיניו ולבו, שיתקן את מצבו, כדי שיזכה לבוא לדבקות אמיתי, וכל מחשבתו יהיה רק להשפיע נחת רוח לה' יתברך.

וזה שממשיך שם הזהר, "ועם כל דא כל בר נש דאזיל באורחוי דקב"ה ודחיל ליה לא מסתפי מנייהו". "אורחוי דקב"ה", נקרא למעלה מהדעת, בין במוחא ובין בליבא, "לא מסתפי מנייהו", שהכוונה היא, לא מפחד מהשאלות של מי ומה. וזה מה שכתוב בזהר, אמר רבי יצחק כגוונא דא, כל אינון טורין חרובין אתר בי מותבא דלהון... וכל אינון דמשתדלו באורייתא עלייהו כתיב "ה' ישמרך מכל רע" וכו'. טורין פירוש הרים. דברים העומדים באמצע הדרך, שלא נותנים ללכת ולהמשיך בכדי לבוא להמטרה, נקרא "הרים", שענינו הוא הרהורים. מחשבות זרות הם מעכבים את עבודת האדם.

וזה פירוש "עלו בטורא", היינו שנכנסו לתוך ההרהורים הנ"ל, "ונחרבו", היינו שנאבד להם כל השגתם. לכן אמר "טורין חרובין אתר בי מותבא", זאת אומרת שמביא להם רק חרבן. מה שאין כן להולכים בדרך ה', הם עולים בהר ה', כמו שכתוב "מי יעלה בהר ה'... נקי כפים ובר לבב", היינו מוחא ולבא, ששניהם יהיו בבחינת השפעה ואמונה למעלה מהדעת.

חזרה לראש הדף
Site location tree