אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 601-800 / 619. מלך הגוים
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

619. מלך הגוים

משפטים תשכ"ד

הזהר (צ"ה ע"ב) מקשה על הפסוק, "מי לא יראך מלך הגוים" וכי קוב"ה מלך הגוים איהו, והלא מלך ישראל איהו וכו', וכי תימא דאיהו מלך הגוים אקרי, הא שבחא דלהון דקב"ה מלך עלייהו, ולא כמה דאמרן דאתמרין לשמשין ולממנן דיליה. ותו סיפא דקרא דכתיב, "כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך", כל האי שבחא איהו לשאר עמין.

ומתרץ: ואי תימא דמלך הגוים על קוב"ה איתמר לא הכי, אלא מאן הוא מלך הגוים דלא יראך וכו', מי מלך הגויים דלא יראך. כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מהו מלה דאתפשט בינייהו בחכמתא דלהון, מאין כמוך וכלהו אודן על דא.

ויש לשאול, הלא אין המציאות מראה כך והלואי שאצל היהודים יהיה התפשטות המלה "מאין כמוך".

ויש לומר על דרך המוסר, הנה יש בעבודת ה' שני מצבים, מצב דקודם התשובה ומצב דלאחר תשובה.

ובזהר (משפטים צ"א ע"א): תא חזי, כל ההוא דזכי לתלסר שנין ולהלאה אקריבן לכנסת ישראל, וכל מאן דאיהו מבן עשרין שנין ולעילא וזכי בהו אקרי בן לקב"ה, ודאי "בנים אתם לה' אלוקיכם".

ויש להבין ההפרש מבן דכנסת ישראל, שהוא בחינת מלכות, לבן של הקדוש ברוך הוא. כמבואר, שתפילה של יד נקרא בחינת אמונה, ותפילה של ראש נקרא בחינת תורה. ותפילה נקרא בחינת עבודה שבלב, שענין אמונה לקנות על ידי עבודה, היות שהוא בחינת מלכות, הנקרא עניה ודלה, כי בזמן שהאדם צריך לקבל עליו העול אמונה, אז הגוף בועט, לכן היא עבודה גדולה, שיוכל להתגבר על זה.

ותורה נקרא בחינת מתנה, כמאמר חז"ל "וממתנה נחליאל", וההבדל בין אמונה לתורה, יש לומר שאמונה נקרא צדקה ותורה מתנה. וההבדל בין צדקה למתנה, כי צדקה הוא ההכרחיות ומתנה היא מותרות. למשל, מי שנותן לעני שק קמח, שעולה עשרים לירות, אנו נאמר, שקבל שק קמח בתור צדקה, אבל מי ששלח לעני שעון, שעלה עשרים לירות, אנו נאמר, שקבל את השעון בתור מתנה.

הנה אמונה היא הכרחיות, כי בלי יראת שמים אין כלום, מה שאין כן תורה היא כבר כמו מותרות. לכן אמונה, שהוא מצב א', נקרא בחינת בן לכנסת ישראל, שהוא אמונה. ומצב הב', שהוא בחינת תורה, נקרא בן לקב"ה.

והמחשבות והרצוניות של האדם, מטרם שעושה תשובה, נקרא בחינת גוים. וכשעושה תשובה, נקרא שהוא מולך על הגוים האלו. וזהו שאומר, מי ממלך הגוים אשר לא יראך, משום שאם אין לו יראת שמים, הוא לא נקרא מלך הגוים, כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, שכולם אומרים מאין כמוך.

יש לומר, אפילו לאחר שנעשה מלך, הוא אומר, כי כל החכמות שלו, ובכל מלכותם, ובכל פעם שהיה לו שליטה על הגוים שלו, הכל בא לו מבחינת "אין כמוך", היינו שרק הקדוש ברוך הוא עוזר לו, כמו שאמרו חז"ל "אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו" וכו'.

חזרה לראש הדף
Site location tree