אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 601-800 / 640. ברכה וקללה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

640. ברכה וקללה

ראה תשכ"ב מנשסתר

"ראה אנכי... את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה, אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם. וסרתם מן הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלקים אחרים, אשר לא ידעתם".

המפרשים מקשים:

א) למה בברכה אמר, אשר תשמעו, ובקללה אמר, אם לא תשמעו. ומדוע לא אומר גם בברכה אם תשמעו.

ב) מדוע בקללה מפסיק בין מצות ה' אלוקיכם, וסרתם מן הדרך, אשר אנכי מצוה ה' אתכם היום, ובברכה תיכף לאחר "ה' אלוקיכם" הוא "אשר אנכי מצוה אתכם היום".

ויש לומר על דרך הרמז, הפסוק "את הברכה" הוא מפרש מהו הברכה, אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה הוא מפרש מהו הקללה, אם לא תשמעו את מצות ה' אלוקיכם, אזי מה יהיה, הוא מפרש, היינו וסרתם מן הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום, רק מה יהיה לכם, ללכת אחרי אלקים אחרים, אשר לא ידעתם.

ויש לשאול: א) מדוע בברכה אמר "אשר", ובקללה אומר "אם תשמעו". ולמה לא אומר גם בברכה אם תשמעו, שמשמע, שזהו תנאי: אם תשמעו תקבלו ברכה.

ב) מדוע אצל הקללה הוא מפסיק בין "אלוקיכם", ואומר, "וסרתם מן הדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום". ולמה לא אומר בברכה גם כן והלכתם בדרך, אשר אנכי מצוה אתכם היום, אלא שאמר, "אשר תשמעו... אלוקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם היום".

ג) מהו הלשון "אשר תשמעו". אם לא תשמע? וכי זה ענין של שמיעה, ולמה לא אומר, אם בחוקתי תעשו או תלכו, מהו הלשון "שמיעה".

והענין, בשעת קבלת התורה אמרו ישראל, "נעשה ונשמע". לכן כל המדובר בכאן הוא על עשיה, והקדוש ברוך הוא מפרש כאן השכר, שנקרא "שמיעה". לכן את הברכה עשה שתשמע, והקללה, מתי תדעו שיש לכם קללה חס ושלום, בזמן שלא תשמעו, אזי תדעו שהעשיה שלכם לא בסדר. לכן אמרו סרתם וכו' ללכת, שהוא ענין עשיה. מה שאין כן אם העשיה בסדר, צריכה להיות שמיעה.

חזרה לראש הדף
Site location tree