אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 601-800 / 687. ועשית לך ארון
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

687. ועשית לך ארון

אבא חנן אמר משום רבי אליעזר, כתוב אחד אומר "ועשית לך ארון", וכתוב אחד אומר "ועשו ארון", הא כיצד. כאן, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, שלפי פירוש רש"י נקראת העבודה על שמם. כאן, בזמן שאין עושים רצונו של מקום, נקראת על משה (יומא ג' ע"ב).

וצריך להבין, מהו המציאות האמיתית משה או ישראל. ויש לומר, שענין "ארון" הוא המקום שנותנים שם התורה. ו"זמן" היינו הכלי, שהוא הרצון לתורה. הנה התורה נותן הקדוש ברוך הוא והרצון שייך לנבראים. וזה שכתוב, "בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום", אלא שכל כוונתם הוא לעשות רצון עצמם, אז נקרא הארון על שם משה, היינו הרצון שיש להם לקבלת התורה אינו משלהם עצמם, אלא משל משה. היינו התורה, שהוא בחינת משה, מחייבת עצמם לעשות רצון. אבל הם, מבחינתם עצמם, אין להם רצון. אלא, היות שהתורה חייבה אותם לקבלת התורה, ומשום זה הם מקבלים את התורה, לכן זה רצון של משה.

וכשעושים רצונו של מקום, היינו שכל כוונתם הוא להשפיע, אז נקרא שהם עצמם עושים להם רצון לקבלת התורה. וזה (כמו) בחור, שיש לו התורה מצד עצמו, או שצריך שהמשגיח יתן לו רצון ללמוד תורה.

רבי יוחנן רמי, כתוב "ועשית לך ארון" וכתוב "ועשו", מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו. ופרש רש"י, שהארון, בתחילה הטיל הכתוב המלאכה על משה, ואחר כך הטילו על הצבור (יומא ע"ב ע"ב).

ועל דרך המוסר יש לומר, שענין "ארון" הוא הרצון לקבלת התורה. מקודם הטיל הכתוב על משה, שצריך להיות עובד ה' רק ביצר הטוב, ואחר כך ביצר הרע, היינו שבני עירו, שענינו האברים והרצונות שבגוף, נכנעים ועושין מלאכתו של היצר טוב. וזה ענין "בשני יצריך".

חזרה לראש הדף
Site location tree