אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 601-800 / 748. לחדש את הסיבה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

748. לחדש את הסיבה

וכל מי שאין לה, לא עליו ולא על אחרים קדושין, הולד כמותה. ואיזה זה, ולד שפחה ונכרית. שפחה כנענית מנא לן, אמר רב הונא, אמר קרא "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומה לחמור, אשכחן דלא תפסו קדושין. ולדה כמותה, דאמר קרא "האשה וילדיה תהיה לאדוניה". נכרית מנא לן, אמר קרא "לא תתחתן בם", אשכחנא דלא תפסו קדושין. ולדה כמותה מנא לן, אמר רבי יוחנן משום רשב"י דאמר קרא, "כי יסיר את בנך מאחרי", בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העכו"ם קרוי בנך, אלא בנה (קידושין ס"ח).

להבין זה על דרך המוסר:

קדושין, פירוש האיש הזוכה לקדושה.

ולד, פירוש הבנות העוזרים לעבודה.

ישראלית נקרא השכינה הקדושה.

שפחה ונכרית נקרא הסטרא אחרא. שפחה כנענית היינו קליפה דבחינת חמור, שהוא בחינת ליבא. נכרית, היינו קליפת שור, שהוא בחינת מוחא.

"הולד כמותה", היינו בחינת תורה ועבודה, שהם ההבנות והרגשות שהוא משיג על ידי תורה ועבודה, הם כמותה. היינו שאין להם ערך אחר, אלא שדינם כדין הכוונה, היינו המחייב. זאת אומרת אם הסיבה המחייב אותו לעסוק בתורה ועבודה. הסיבה נקראת אם, שמולידה את החיוב של ההתעסקות שלו בתורה ועבודה.

וזה יש להבין, בנך הבא מישראלית, היינו אם הסיבה שמחייב אותה לעבודה היא השכינה הקדושה, אז שייך לומר בנך, והיינו מטעם הנ"ל, שתמיד המסובב הולך אחרי הסיבה.

וכן יש לומר שזה נוהג גם בזמן ההכנה. היינו אפילו שעדיין לא זכה להכנס לקדושה, אלא שרוצה להכנס לקדושה, ואז נקרא הסיבה, שהוא הרצון לזכות לקדושה, בחינת ישראלית, והמסובב, היינו התורה והעבודה, שהוא עושה בכדי לזכות לקדושה, כבר נקרא על שמה.

וכמו כן להפך, אם הסיבה המחייבת היא בחינת עכו"ם ושפחה כנענית, הגם שעוד לא דבוק בקליפות הנ"ל, מכל מקום התורה והעבודה נקראים כבר על שם הקליפות.

לכן תמיד צריך האדם לחדש את הסיבה, בכדי שהמסובב יהיה כבר נקרא על שם הסיבה.

חזרה לראש הדף
Site location tree