אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 801-945 / 814. זמנים בעבודה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

814. זמנים בעבודה

הנה מבואר, שיש בחינת ראש וגוף בכל מדרגה ומדרגה, הנבחן לבחינת כוח ובחינת פועל. והראש נבחן לבחינת מאציל ואין סוף כלפי הגוף, מטעם שהראש נבחן לבחינת ממטה למעלה, היינו בהתנגדות להתלבשות. ונבחן לבחינת אור בלי כלי, שענין התלבשות בכלי היינו התגלות, כי אין אור מתגלה אלא בכלי, הנבחן בחינת רצון לקבל, היינו שהמקבל משיג אותו. ובמקום שעדיין לא בא כלל השגה, נבחן לבחינת אור בלי כלי. זה נקרא אין סוף ומאציל, היות שלא משיגים אותו.

לכן בראש המדרגה, שהוא התעסקותו בהמסך, היינו בהתגברות על הרצון לקבל, שאזי כל ענינו לעכב את רצונו מלקבל, אף על פי שיש לו רצון וחשק גדול, שאז כל עבודתו הוא להתגבר על רצונו. והכוח המחייב להתגבר על רצונו הוא, היות שרוצה בהשתוות הצורה. ורק בזמן שיודע בעצמו, שכדאי לו לקבל, משום שזהו רצון העליון, ולא משום רצונו עצמו, אז הוא מקבל חלק מהאור, היינו שנשפע לו שפע והשגה על שיעור, שבטוח בעצמו, שכל כוונתו מטעם רצון העליון.

לפי זה יוצא, שגם בסדר הכנה, מטרם שזכו להכנס בהיכל המלך, גם כן נוהג סדר הזה. היינו בזמן שבא לאדם לעשות איזה מצוה, והרצון לקבל לא רוצה בעשייה זו, והאדם עושה מה שביכולתו, ומתגבר על רצונו, נמצא בזה שעבד את עבודתו, בזה שהכריע לצד הקדושה, שעשה מעשה נגד רצונו. ועל ידי זה שעשה את התגברות יקבל עליו, בבחינת "כשור לעול וכחמור למשא", מיד שורה עליו רוח ממרום, לפי שיעור התגברות על רצונו, היינו לפי גילוי כוחותיו.

והנה הרוח ממרום ששורה עליו, זה כבר מתגלה לאדם בבחינת תענוג ולא לבחינת עבודה, כי אחרי עבודה בא תמיד בחינת מנוחה ושמחה. נמצא שיש כאן לחלק שני מצבים:

א) זמן עבודה,

ב) זמן של נייחא דרוחא.

ועל כן מוכרחין לומר, ש"עובד ה'" נקרא בזמן עבודה, ולא בזמן של נייחא דרוחא. והאדם משתוקק תמיד לבחינת נייחא דרוחא, ולא לבחינת עבודה.

וזה נקרא ש"דעת בעל הבית הפוכה מדעת התורה". שדעת בעל הבית הוא, שהמצב הכי משובח הוא בזמן הנייחא דרוחא. ובזמן העבודה נחשב להם לבחינת קטנות, משום שיש להם הבירור של טוב ורע. זהו סימן שעדיין נמצא אצלם רע.

מה שאין כן בזמן הנייחא דרוחא, זהו סימן שהם נמצאים במצב של עולם שכולו טוב. והאמת הוא, שהנייחא דרוחא הוא רק המשך של עשיית המצוה של בחירת טוב ורע, הנקרא עבודת הבירורים. מה שאין כן בזמן של הנייחא דרוחא, אין הוא נמצא במצב של עבודה, אלא במצב של מנוחה, הנקרא בחינת מצב של עמידה ולא מצב של הליכה. שזה דווקא בזמן, שהוא עובד בבחינת היחודים, דהיינו שמיחד הכל לה', הנקרא בחינת השתוות ובחינת השפעה.

כך, מצב הזה נקרא בחינת עבודה, ומצב הב' נקרא בחינת מנוחה. אבל גם למצב הב' אנו צריכים, כי העבד אינו יכול לעבוד, אם לא יתנו לו מזונות. נמצא, שהמנוחה היא רק כדי שיהיה לו כוח לעבודה. כי הקדושה, שהוא מכניס לתוך פנימיותו, נותנת לו כוח, שיוכל להתגבר על כל הרצונות.

אבל בטח בזמן שאינו עובד, זאת אומרת שאז אין זמן לרווחים, כדוגמת מי שיושב בבית מסחרו כל היום ומרוויח כסף, ובערב הוא חוזר הביתה ונהנה מסעודתו, אבל אף פעם לא יעלה על לבו, שאז זמן שמרוויח איזה דבר. אלא להפך, שאז הוא זמן של הוצאה ולא של הכנסה.

חזרה לראש הדף
Site location tree