אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 801-945 / 820. בחינת "בכל"
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

820. בחינת "בכל"

דרוש חיי שרה, ביה"כ בית דוד מנשסתר

"ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל, ויאמר אברהם אל עבדו...".

קושית העולם: מהו הסמיכות הצווי ש"לא תיקח אשה לבני מבנות הכנעני", "כי אל ארצי ואל מולדתי", היינו שיקח אשה דווקא ממשפחתו.

הנה במדרש רבה ג' דעות בפירושו של "בכל": רבי יודאן, בכל, היינו נקבה. ורבי נחמיה, שלא היה לו נקבה כל עיקר. רבי לוי, שהשליטו ביצרו.

וענין נקבה, היינו חסרון, היות שנברא בחסרון כמו כל הנבראים, וה' נתן לו ברכה בחסרון הזה. וזה דעתו של רבי יודאן.

ורבי נחמיה, שלא היה לו נקבה כל עיקר, היינו הברכה שלו היתה בזה, שלא היה לו מעולם שום חסרון, ואין ברכה יותר מזה, אם לוקחים מהאדם את חסרונותיו.

ורבי לוי אמר, שהשליטו ביצרו, היינו שהיה לו חסרון, וחסרון נקרא יצר הרע, והיה לו כוח השליטה, שלא יקבל שום דבר לעצמו, רק לשם ה'.

נמצא שיש כאן ג' בחינות. א', שאין לו שום חסרון, שניטל ממנו היצר הרע, שהוא בחינת משפיע על מנת להשפיע. השליט ביצרו, היינו שאין הוא מקבל כלל. ושהיתה לו נקבה, היינו, שיש לו חסרון והוא משתמש עם החסרון הזה, רק בבחינת ברכה, שהוא מקבל על מנת להשפיע, ואז נבחן לברכה.

א) הוא שאין הוא מקבל,

ב) משפיע על מנת להשפיע,

ג) מקבל על מנת להשפיע.

היינו שהג' דעות הם סדר העבודה להגיע לשלמות המטרה. וכל אחד חושב את העיקר. חד חושב שעיקר הוא ההתחלה, שהוא לא להיות מקבל, וזה היתה כל הברכה. מה שאין כן אחר כך הוא כבר נמשך.

והשני חושב שעיקר צריכים להיות משפיע על מנת להשפיע. אם יש לו כאן ברכה, השאר נמשך מאליו.

והג' חושב עיקר מטרת הסופית כי צריכים לזכות לברכה זו.

והפסוק אומר "לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם היה לו עזר על ידי שרה. לכן רצה גם בשביל יצחק בנו לקחת עזר עבורו, גם כן מאותו המשפחה שלו, כמו ששרה היתה בת אחיו, כמו רבקה היתה בת בן אחיו. שעל ידי זה שיהיה לו את העזר הזה מצד אשתו, שהוא יבוא לשלמות הסופית, כמו שאברהם בא לשלמות, היינו שזכה לבחינת "בכל", שזה שלימות.

חזרה לראש הדף
Site location tree