אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 801-945 / 896. דחה אדמון בצל צלמון
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

896. דחה אדמון בצל צלמון

א' חנוכה תשל"ב

"דחה אדמון בצל צלמון". פירוש, לדחות את עשו, שהוא נקרא אדמוני. בצל צלמון, בצלמות, דהיינו בצל מות. להבין זה על דרך העבודה. ידוע שיש לנו ג' קוים, הנקראים חסד קו ימין, גבורה קו שמאל, תפארת קו אמצעי. ותחילת עבודה היא בקו ימין, הנקרא לבן, משום כי ההולך בקו ימין לא ניכר שם חסרונות. אבל אחר כך, כשזוכין לקו שמאל, הנקרא גבורה, שיש בחינת דין הנקרא אודם, מצד שיכולין ליפול לתוך קליפת עשו, שהיא פסולת יצחק, שהוא רוצה להמשיך את בחינת החכמה, שהיא בחינת גילוי רזי תורה מלמעלה למטה, היינו לתוך כלי הקבלה.

ולפני גמר התיקון אין באפשרות להמשיך השפע לתוך כלי קבלה שיהיה בעל מנת להשפיע. לכן יש בחינת דינים, שהם שומרים על השפע בזמן שרוצים להמשיך לתוך כלי קבלה שמרגישים בחינת יסורים. וכשרוצים להמשיך לתוך כלי הקבלה הנקרא מלמעלה למטה, יש שליטה לאומות העולם על הכלל ישראל, היות שעם ישראל מסכימים לשיטת אומות העולם, שהוא בחינת רצון לקבל.

והנס חנוכה היה כמו שכתוב, "ואתה ברחמיך הרבים... ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה". היינו נס נקרא אתערותא דלעילא, שמאיר אז בחינת קו אמצעי, הנקרא בחינת חסדים, שהם ילבישו את החכמה. היינו שהשפיע בחינת צל, שהוא בחינת ההיפוך מהגלוי, שצל נקרא מקום סתירת השמש, שאין השמש מאיר שם משום שיש איזה דבר שמסתיר על השמש.

כי מכח השפעה שהאדם מגלה אינו רוצה לקבל שום בחינת השגה וידיעה. אלא על מקום שיכול להשיג בחינת ידיעה הוא ממשיך אמונה, שהוא עושה צל על הידיעה, כמו שאמרו חז"ל, "בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט זכה לתמונת ה' יביט" (ברכות ז.). אז יוצאים מהדינים של קו שמאל, הנקרא אדמוני, שהוא קליפת עשו, ונכנסים לבחינת ישראל.

וזה פירוש "דחה אדמון", שהקדוש ברוך הוא ידחה את האדום הזה בצל צלמון, שצלמון נקרא בחינת "בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי". כי יש בחינת צל מות, היינו שהסתלקות אור השמש באה מחמת חטא. היינו על ידי זה שרוצה לקבל על מנת לקבל, אז שורה בחינת צמצום והסתלקות השפע, שזה נקרא בחינת שבירה ומיתה. ויש בחינת צל שהוא לא רוצה לקבל השפע מטעם יראת שמים, כנ"ל אצל משה "ויסתר משה". וזה נקרא "צילו", היינו הצל בא מחמת גדלות ה', והוא רוצה להיות דבוק בה' וחושש שלא יתרחק על ידי קבלת השפע. וזה נקרא "בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי". היינו דווקא על ידי זה מתגלה קו האמצעי ויש פירות. מה שאם כן "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי", היינו מהקו שמאל, שהוא בחינת אדום, נסתם השפע ולא נמשכים פירות.

וכל ההבדל בין צלמון לצל מות הוא ב- ו'. וזה יש לפרש על דרך כמו שכתוב בזהר בראשית, "אלפי שנאן" (שנאן= שור, נשר, אריה, ן= ו' שנפל לקליפות), שמפרש שם, שבט' ראשונות הנקרא כלים דהשפעה, יש בחינת מלכות הנקראת "אדם", בסוד אריה שור נשר אדם. מה שאין כן מחזה ולמטה, ששם שליטת המלכות. ומטרם גמר התיקון אי אפשר לקבל את אור המלכות בעל מנת להשפיע. לכן יש רמז "שנאן", היינו שור נשר אריה. ועל בחינת אדם מראה רק ו', שנתפשט מבחינת אדם שלמעלה, היינו מהמלכות דט' ראשונות. מה שאם כן אם לא רוצים לקבל על ידי הו', אלא רוצה להמשיך למטה לתוך המלכות, אז נעשה ת', היינו בחינת "צלמות". ולזה אנחנו אומרים, "דחה אדמון בצל צלמון".

חזרה לראש הדף
Site location tree