בית תפילה ייקרא לכל העמים
הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'", "וינהרו אליו כל הגויים וגו'".
אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כן מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית'. באופן, אשר כל מצוה ומצוה, שכל יחיד מישראל עושה, כדי לעשות נחת רוח ליוצרו, ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמית, נמצא פועל בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות דרגתי לאט לאט, עד שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם להזדככות הרצוי.
(בעל הסולם, מאמר "הערבות", כ')
לקשור את התחתון עם העליון
עלינו לפתח את הרגישות לכך שהבורא רוצה בתיקון העולם, כמו שנאמר לנו על ידי מקובלים רבים. תיקון העולם, כלומר שאנחנו צריכים לחבר את חיסרון התחתונים עם חיסרון הבורא, ואנחנו באמצע כמתאם בין שני החסרונות האלה. את המקצוע הזה, את האומנות הזאת, אנחנו צריכים ללמוד.
23.10.2017
בית תפילה ייקרא לכל העמים
הפעולה צריכה להיות בקרב ישראל, מפני שהם הכלים המקולקלים, הכלים הגרועים ביותר לתיקון. יש פעולות שהאדם צריך לעשות בקרב אומות העולם, כמו שכתוב, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם". לכן פירוש המשפט "בית תפילה ייקרא לכל העמים" הוא שבית תפילה, זה בית המקדש, והוא ייקרא בית של כל העמים. זאת אומרת, כלי שכל העמים יוכלו משם לפנות לבורא. על ישראל ליידע את כל אומות העולם שהחיבור הוא המטרה, על ידי מה מתחברים, לשם מה מתחברים, מה משיגים, מהי השיטה, בהתאם למסגרת שלהם.
7.1.2018
נדרשים להיות כאיש אחד בלב אחד
אנחנו, ישראל, נדרשים להיות "כאיש אחד בלב אחד". זה בתנאי שאנחנו מגיעים לחיסרון הנכון גם כלפי העולם הרחב וגם כלפי הבורא, הכוח העליון. לכן ודאי שאנו מרגישים שנמצאים מול ההר, הרהורים, ספיקות, בעיות, שאלות למיניהן, מפני שכאן נעשית הבדיקה הראשונה, האם אנחנו מוכנים למעלה מכל מה שהבורא עושה, להיות עובדי ה'. זאת השאלה, זאת הבדיקה הראשונה.
ייתכן שמתחילים להתעורר מתנגדים למיניהם, הפרעות למיניהן, ואנחנו, עם השכל האגואיסטי שלנו מתחילים לחשוב שזה מגיע לנו מפני שאנחנו הולכים קדימה, ושאם לא היינו מתקדמים, אז היה לנו יותר קל. אבל עלינו להבין ששדה הקרב הוא פשוט, שדה הקרב הוא רק על ייחודיות הבורא, שהכול בא מאין עוד מלבדו, כדי שאנחנו נעלה על ההר של השנאה שמתגלה, ולאחר מכן נוכל לפנות לבורא בחזרה עם כל החסרונות שלנו, כדי לקבל ממנו את התורה, את המאור המחזיר למוטב.
24.10.2017
לייצר מצב שבו העולם יגיע להשתוות הצורה
בעולם שלנו אין שום אנלוגיה לזה שכל אחד יכול להיות אחראי על כל העולם וכל העולם תלוי רק בו, בעוד שזה בשום אופן לא מנתק את האחרים, אלא גם הם יכולים להגיד שבי תלוי כל העולם, ובכך האדם לא גונב מאחרים. לא ניתן להבין זאת, אלא רק כשהעולם העליון מתגלה הכול הופך להיות ברור ופשוט. לכן כל חבר חייב לומר שאני המיוחד ובי תלוי העולם ואני דואג לכך שהעולם הזה יגיע להשתוות הצורה לבורא.
הסיבה העיקרית שהאדם נקרא "נברא" היא מפני שהוא באמת לבד בפני עצמו וכל השאר כלפיו הם פשוט כוחות הבורא. יוצא שבתפילה עבור האחרים הוא מתפלל עבור הבורא שנמצא בהסתרה ורוצה להתגלות אבל רק במידה שהאדם יבקש עבור האחרים. מפני שבצורה כזאת הוא מתעלה, נפטר מהאגו שלו, וכך הבקשה שלו יוצאת מחוץ לאינטרסים האישיים שלו. לכן התפילה היא מאוד רצינית, היא מאוד אחראית, תפילה לא נכונה יכולה להחמיר את המצב, ותפילה נכונה יכולה לתקן את הכול ולהביא את כל העולם לתיקון. עלינו להבין את זה.
15.9.2017
מבקשים להיות כצינור
על האדם להבין שאם הוא מבקש עבור עצמו, הוא לא יקבל כלום. אם הוא מבקש עבור הקבוצה, הוא יקבל חיבור מסוים עם הקבוצה שנקרא "ו"ק". אם מבקש שהוא והקבוצה כאחד יתקשרו לבורא, כדי להעביר ממנו אור לתחתונים, שהקבוצה תהיה כצינור, אז יקבלו הכול. בהתאם לכמה שתתקשרו לחסרונות של העולם ותעלו אותם לבורא, כך תקבלו ממנו את האור כדי להעביר לעולם, והכול יעבור דרככם.
16.3.2018
הופכים להיות עשירייה כשמקבלים צרות מבחוץ
אנחנו הופכים להיות עשירייה כשאנחנו יכולים לקבל צרות מבחוץ ועל פני הצרות האלה ובשביל הצרות האלה להתחבר. בדומה למשפחה, שהתינוק מאחד את אבא ואימא להיות יחד כי הוא נותן להם צרה, חיסרון שיטפלו בו. אותו הדבר אצלנו. אנחנו לא יכולים להתחבר בעשיריות בצורה מספקת מפני שאנחנו לא נכללים ממש עם צרות הכלל. אבל כפי שאנו רואים, זה מתעורר יותר ויותר, ועוד מעט ישפיע עלינו במידה שצריך. אך גם לפני שזה קורה, אנחנו יכולים להתרשם מהם כך שתהיה לנו סיבה להעלות מ"ן. רק אם אתה לא מתרחק מהציבור ואתה חושב על תיקון כל העולם ועל הבורא, אז אתה נקרא "מעבר", וזה עובד.
18.8.2017
הכול בשביל החבר ובשביל הבורא
כיצד קורה שאחרי הצמצום אני נכלל עם החסרונות של החבר, מעלה אותם בתפילה לבורא, וזה בשבילי הדבר היקר ביותר, שהחסרונות שלו חשובים לי יותר מהחסרונות שלי. כשהכול בשביל החבר, ובשביל הבורא, ואני ביניהם כצינור, שליש אמצעי דתפארת. למעלה מהחלק הזה כלים דהשפעה, למטה מהם כלים דקבלה ואני באמצע. זאת אומרת, ביטלתי את עצמי ועכשיו אני בפועל גם כן עושה מעצמי רק מעבר.
22.4.2018
הראש גדל כשמעלים חיסרון
עלינו להבין, שכל עוד שאנחנו לא נכללים מחסרונות חיצוניים, אנחנו לא יכולים לפנות לבורא. להתפלל עבור החברה כן יכולים, אבל בזה אנחנו בונים רק את עצמנו, ולא יותר מזה. אנחנו לא מתקדמים, מפני ש"ראש" נמצא תמיד בחפץ חסד, וכל הגדלות שלו היא רק על ידי זה שמקבל מהתחתונים, מעלה את המ"ן ומוריד מ"ד. כך בראש נשאר חיסרון שקיבל מהתחתון, הוא מעלה מה שקיבל מהעליון באותו החיסרון, ומעביר אותו למטה. זאת אומרת, הגוף עד כמה שהראש מטפל בו, נכנס לתוך הראש, ובונה, מרחיב את הראש. רק בצורה כזאת הראש נעשה גדול יותר עוד ועוד. הוא גדל רק במידה שמספק לגוף מה שהגוף רוצה, אחרת הוא נמצא כנקודה בלבד, אין לו שום דבר לעצמו.
23.10.2017
כולי לתיקון העולם
מ"ן נקרא שאתה נכלל מהעולם. אני בעצמי רק בגלגלתא ועיניים, בקטנות, אני לא צריך כלום לעצמי, כולי רק לתיקון העולם. האח"פ שלי הוא ממש אפס, אפס זה נקרא חפץ חסד, לא רוצה כלום לעצמי, ממש כלום. מה אני כן רוצה? אני נכלל מהצרות של העולם, וכשאני נכלל מהם אני מעלה אותם לבורא וזה נקרא מ"ן. זאת אומרת, מה אני צריך לעשות, באיזה תפקיד עלי להיות כדי להיות המקשר, הצינור בינם לבין הבורא וכך אני מעלה מ"ן. המ"ן הוא לא שלי, אני חפץ חסד, גלגלתא ועיניים. ממני אין כלום, רק מהם. זאת אומרת ההרגשה שאיתה הגעת אליו יכולה להיות נכונה, אבל הביצוע הוא לא נכון.
18.8.2017
חיסרון חיצון לפנייה לבורא
בעל הסולם מסיים בצורה מאוד ישירה, הוא אומר שאם אנחנו לא נפנה לאומות העולם, לא תהיה לנו אפשרות לפנות לבורא. כלומר שאומות העולם לא ייקחו אותנו על כתפיהם לעלות להר ה', ובלי זה לא תהיה לנו שום אפשרות להתקשר לבורא. לפי הטבע שלנו אנחנו בסך הכול חפץ חסד, בני ישראל, דרגת בינה בלבד. אם הדרגה הזאת, הניצוצין האלו לא מקבלים רצונות מהמלכות, מאומות העולם, אין להם שום סיבה לפנות לבורא ולהתקשר אליו ולקבל ממנו עזרה. הם בעצמם לא צריכים עזרה, ואין להם שום צורך קיום לעצמם. לכן כשכתוב "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'", הכוונה היא שאדמת ה' היא רק בתנאי שישראל מזמינה את העמים לעבוד יחד איתנו. בצורה כזאת שאנחנו מעוררים אותם הם מעוררים אותנו, וכך אנחנו יכולים יחד דווקא לעלות להר ה', ולא בצורה אחרת. לפנות לבורא לא נוכל אלא אך ורק לפי מה שהמערכת מסבירה לנו, שאנחנו צריכים חיסרון חיצון. רק בעזרת החיסרון החיצון שאנחנו מקבלים מאומות העולם. הכוח שנקבל מהם, החיסרון, אמנם שזה חיסרון לדרגה גשמית, אך אין בזה שום דבר אחר, אלא זה יעורר אותנו לפנות לבורא, ולהביא את כל העולם לתיקון.
24.10.2017
חובתנו כלפי אומות העולם
אנחנו מגיעים היום למצב שיש לפנינו אפשרות אחת בלבד, לבדוק, לראות, ללמוד, מה ששייך לתיקון ולבצע אותו. עלינו להבין שכל מה שקרה לפני העלאת המ"ן לחיבור, הכול כהכנה מלמעלה. רק אם נתחיל לבקש את החיבור בפועל, זה יקרא "עבודתנו מלמטה", "עבודת ה'". לכן כדי שלא יהיה ספקות או אי הבנה, עד כה לא עשינו שום דבר. אלא מה שצריכים לעשות זה העלאת מ"ן לחיבור, שזה יכול להיות רק כי הבורא דווקא את זה דורש, שם הוא מתגלה, אור החכמה מתגלה באח"פ, וגלגלתא עיניים הם רק מעבר.
19.4.2018
כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחברו, ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה.
ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה. אמנם בגלל זה, הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו.
באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלווה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הארץ.
(בעל הסולם, מאמר "הערבות", אותיות כ"ג-כ"ד)
אתה, קבוצה, בורא והעולם
כשהציור הזה יתייצב אצלך כמו בצורה אחת, אתה, קבוצה, בורא והעולם, שהקבוצה באמצע בין העולם והבורא ושאתם צריכים להתקשר כישר א-ל כלפי הבורא וכלפי העולם, אז זה יסתדר.
16.3.2018
מעלה אותם לדרגת ההשפעה
אני מלביש את החיסרון שספגתי מהם בכוונה שלי. את החיסרון שלהם הבורא מעורר בהם, בונה בהם. לא חשוב שהחיסרון שלהם הוא לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, זה לא חשוב, אלו רצונות שהבורא נותן להם. אני לוקח את החסרונות האלו ומלביש אותם, מעלה אותם לדרגת ההשפעה. זו הפעולה שלי. מה עושה מסך שעומד בפה דראש של הפרצוף, אילו רצונות הוא לוקח מהגוף? רצונות לקבל. העבודה שלנו היא כל הפעולות של המסך שעומד בפה דראש. בינתיים עלינו קצת יותר להתכלל ולהבין למה אנחנו מגיעים, מה צריכים לפתוח. זה שלב מאוד מיוחד, חדש.
23.10.2017
בדאגה עבור כל העולם
ראשית, ישראל, אלה שיש להם נטייה, דחף לפתור את השאלה "מה הטעם בחיינו?", כמו שבעל הסולם כותב ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". בעצמם צריכים להבין, ולהשתדל להבין את תפקידם ולממש אותו בכמה שאפשר. אחר כך הם מתחילים להבין שאפילו אם יעשו את זה בעצמם, בתוך הקבוצה כל אחד עבור האחרים, בכל זאת זה יהיה מימוש לא שלם. מדוע? כי במצב כזה אין חיסרון ממשי להעלות לבורא, תפילה אליו, אם אנחנו בסופו של דבר מתפללים עבור עצמנו. להבדיל, אם אנחנו מתפללים עבור עצמנו כדי לתת למישהו אחר, זו כבר פעולת השפעה. אבל אם אנחנו שומרים זאת לעצמנו, אנחנו לא יכולים לפנות ולדרוש כוח השפעה, אין לנו עבור מי, בשביל מה? כי אפילו אם כולנו נתאחד, נהיה בסך הכול נקודה אחת, עשירייה אחת, יחידה אחת. ולכן מאין ברירה, אנחנו נאלצים איכשהו להתכלל בדאגה עבור העולם כולו, להתחיל להרגיש ולדאוג עבור התיקון של כל העולם. הדאגה הזאת צריכה לכוון אותנו לפנות בכל מיני צורות, ואיתה נוכל לפנות גם לבורא, לבקש עזרה, לבקש הבנה איך לעשות ואיך לפנות. עלינו לעבד את הדאגה הזו בנו כחיסרון שמעורר אותנו לפנות לבורא, וכך נייצב את עצמנו כצינור, כאמצעי, כמעבר, כמו שבעל הסולם כותב במאמר "מתן תורה" ובמאמר "הערבות". כך אנחנו יכולים להתחיל לעבוד, כדי לעשות נחת רוח לאחרים ונחת רוח לבורא על ידי כך שנתחבר עם כולם. זו התפתחות הדרגתית, איטית. לא אנחנו קובעים את הקצב, את הצורות והאופנים של ההתפתחות, אנחנו גם לא כל כך מבינים ובקיאים בה. אבל כשניכנס לתהליך הזה הוא ייפתח לנו וגם יעדכן אותנו לצורה שבה אנחנו צריכים להיות מקושרים וכך נתקדם.
24.10.2017
להעביר דרכי את כל השפע
אם אני רוצה לחיות בצורה נצחית, יפה, טובה, לקבל את כל מה שבא לי, אני רק צריך להעביר דרכי את כל השפע האין סופי. ואז אהיה בו כל הזמן, בתנאי שהוא זורם דרכי מפלוס למינוס, ואני באמצע נהנה מזה. בעצמי אני כביכול לא מקבל כלום, אני רק מעביר את השפע ממקום למקום. פטנט לא רע. כתוב כך, כדי שאנחנו נהיה כמעבר, כי רק בצורה כזאת אנחנו יכולים לחיות בעולם אין סוף. אנחנו צריכים להצטייד בחיסרון ובבקשה לבורא. יש לפניי מישהו שנמצא בחיסרון, ולכן אני צריך לברר באיזה חיסרון הוא נמצא, ולהתחיל להתפלל לבורא, לקבל עליו מילוי. אני מברר את המינוס הזה, את החיסרון הזה, אני נכלל ממנו, הוא נמצא אצלי ואני עוטף אותו במינוס שלי, בחיסרון שלי. אז יש בי שני מינוסים, ואת שניהם אני מעלה לבורא, ומקבל ממנו בחזרה מהבורא מילוי למינוס שלי, ולמינוס של התחתון. כלומר אני העליתי חיסרון כפול, ומקבל ממנו מילוי כפול.
30.4.2017
סדר הפנייה
המקובלים חיברו לנו את סידור התפילה, את סדר הפנייה שלנו לבורא. ושם כתוב מודים ומברכים את ה', ומבקשים על כולם, ורק בסוף מבקשים ועלינו, רק אז גם לך יש מקום. למה אתה מבקש על עצמך רק בסוף? זה בגלל שאתה כל כך צנוע? התשובה היא שלילית. הרוחניות היא מערכת, ולכן אנחנו חייבים לפעול לפי הסדר של המערכת הרוחנית. אין לראש חיסרון כלשהו אלא מה שהוא יכול ללקט מלמטה ומלמעלה, ולהיות המעבר, המתאם בין הבורא לעולם. מכאן סדר התפילה.
24.10.2017
להתכלל מחסרונות העולם
לא נתקדם אם לא נתחיל להתכלל מהחסרונות של העולם, נתחבר סביבם ונעביר אותם לבורא, נלמד את המקצוע הזה, נקבל מהבורא מ"ד ונדע איך להוריד אותו לגוף. אנחנו צריכים להכיר את כל המערכת הזאת, איך מעבירים מלמטה דרכנו למעלה, ואיך מורידים את מה שקיבלנו מלמעלה, מהבורא, למטה. זהו תהליך עם פעולות רבות. כל "תלמוד עשר הספירות" וכל חכמת הקבלה עוסקים בזה בלבד, אין יותר, עד שיתוקנו כל הכלים. לכן כל אחד צריך להרגיש שבשביל זה הוא כאן וכולנו כאן יחד. זה ידרבן אותנו להתחבר יחד ולבצע את מה שעלינו לבצע. ובמידה שאני סובל עבור התחתונים, רק במידה הזאת אני יכול להגיד שאני רוצה לעשות נחת רוח לבורא, ולא אחרת. צריכים להתכלל יותר ויותר, להבין וללעוס את הדברים האלה, לדבר עליהם, והאור העליון ישפיע עלינו. "מלא לשמה יבוא לשמה". זהו תהליך בניית הכלים שלנו.
23.10.2017
איך נצליח להעלות מ"ן?
בכדי להעלות מ"ן אני צריך להיות שייך לקבוצה, חוץ ממני יש בקבוצה עוד אנשים, עשירייה, מניין, ומתוך המניין, בכמה שאנחנו מניין, אני מעלה את זה לבורא. תפילה בציבור, זאת אומרת שאני צריך לשכנע את החברים שלי להתחבר ולהתכלל עם אותה צרה שאנחנו רואים בציבור ואז את הצרה הקולקטיבית שלנו אנחנו מעלים לבורא. זאת הפעולה. האח"פ שלנו חייב להתכלל עם כל העולם ולקחת משם את כל הצרות שעל פניהם אנחנו יכולים להיות מחוברים. הרי איך אנחנו יכולים להתחבר אם כל אחד מאיתנו הוא חפץ חסד, מה אנחנו יכולים לתת ומה אנחנו יכולים לקבל, כל אחד מהשני, אם אנחנו חפץ חסד? כלום, שום דבר, אין לנו שום צורך לזה.
18.8.2017
תפילה בציבור
הצלת עם ישראל, אלו שמשתוקקים ל"ישר א-ל" כולה תלויה בתפילה בציבור. עד כמה שכולנו מרגישים שפנייה מכולם כאחד היא שמפעילה את הכוח העליון, ואז נרגיש על עצמנו עד כמה שאנחנו יכולים להתקרב אליו, לגלות אותו, לעשות לו נחת רוח, ובזה תלוי העתיד הטוב שלנו.
16.1.2018
מביאים ברכה לעולם
כמו שאנחנו לומדים, שאם אנחנו מקבלים חסרונות מהאנושות ומעבירים את החיסרון למעלה בלעטוף אותו במ"ן שלנו, אז יוצא, כשמקבלים תגובה על זה מהבורא במוחא וליבא, בכוח מיוחד, בצורה מיוחדת, יכולים כבר לגשת לאחרים ולהעביר להם התרוממות, לכל האנושות כמו שהוא אומר, שאת זה קודם אנחנו מקבלים מהבורא ואחר כך מעבירים להם. זה נקרא שאנחנו מביאים ברכה לעולם.
24.10.2017
"ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה"
אנחנו צריכים להתפלל. אנחנו לא נמצאים במדרגה רמה כמו בעל הסולם, שאצלו הייתה בעיה אחרת. הוא ראה מסוף העולם ועד סופו. הוא לגמרי הרגיש את כל המציאות והיה שולט בכל המציאות. הוא היה בדבקות שלמה עם הבורא. וביקש שיורידו אותו לפחות לדרגה כזו שהוא יוכל להלביש את הפנימיות שלו שכבר נמצאת בהורדה חיצונה מסוימת במילים, כדי שיבינו אותו באי העולם. שכולם יוכלו להבין אותו.
גם אנחנו צריכים כמו בעל הסולם להתפלל שהבורא יאפשר לנו לראות ש"ואהבת לרעך כמוך" זו המטרה שאליה חכמת הקבלה מביאה את האנושות. ולכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת האמת", כי דווקא בעיקרון הזה "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה" היא עוסקת, ואותו היא מממשת בכל אחד.
23.10.2017
חיסרון כלפי באי העולם וכלפי הבורא
ב"ואהבת לרעך כמוך" אנחנו חייבים לראות את התיקון שלנו והחובה שלנו כלפי העולם. וחוץ מזה, באותה צורה שווה "ואהבת את ה' א- לוהיך", שזה להעלות את החיסרון שלהם לבורא ולעשות לו נחת רוח. אנחנו בעצם צריכים להתכלל כאן משני חסרונות. חיסרון אחד כלפי באי העולם ובכלל כלפי כל העולם וזה "ואהבת לרעך כמוך", וכלפי הבורא, שנביא את כל החיסרון ממטה למעלה "ואהבת את ה' א-לוהיך".
24.10.2017
צורת היחס כלפי העולם
ההשפעה לבורא היא דווקא דרך הרבים. ולכן כל הצטיינות שיכולה להיות מיוחדת כביכול, למרות שבסופו של דבר זה לא יוצא כך, אבל נניח שאני כביכול מוותר, ואני מקדם אחרים בכל כוחי, ורואה בהתקדמות שלהם, כמו אימא כלפי הילדים, אני רואה בהם את כל העתיד ואת כל ההשגות שלי וכל ההישגים, כי אם אנחנו נמצאים בדור המשיח, אז אנחנו חייבים כבר לחשוב על התיקון של כל העולם. ולכן זה חייב להיות כך. אם אנחנו רוצים להשפיע לבורא, זה יקרה דרך השפעה לכולם, דרך זה שנבנה יחס נכון בין כולם.
20.3.2017
לבנות מתאם בין כולם לבורא
כל העבודה היא בלפנות לבורא, בלחייב אותו, להשפיע לו וכולי. הכלל מרגיש בצורה גשמית, בהמית, שרע לו, ואנחנו חייבים לתרגם את הרע לו, כרע מפני שאין לנו קשר עם הבורא. ואז אנחנו מקבלים מלמעלה את "המאור המחזיר למוטב", הוא מתקן בנו את הכוונות הנכונות, אנחנו מעבירים את המאור הזה, על ידי המאור נוצר הקשר, ואז אנחנו נעשים כפרצוף אחד. אנחנו ראש והם גוף. האור מתחיל להתגלות, וניתן לראות מה שנקרא, שיש תורה בעם ישראל.
13.6.2017
האנושות מבקשת את כוח החיבור
צריכים להבין שיש כאן הכנה בעולם שסובל וסובל ללא שום תקווה לעתיד. ולכן מה שקורה זה שהוא מוכן לקבל את הפתרון. אנחנו צריכים רק להבין שישנו רק פתרון אחד. והוא, על ידי החיבור בין בני האדם להגיע לפסגת ההתפתחות. ולא עלינו לעשות את החיבור הזה. החיבור הוא לא הבעיה, אלא הבעיה רק לפנות לכוח העליון, לקבל ממנו את כוח החיבור. ולפנות לכוח העליון לקבל את כוח החיבור זה לפנות דרך עם ישראל, אלו שיש להם קשר עם הכוח העליון, המקובלים. ולכן אנחנו נזכה לראות עד כמה האנושות פונה ומבקשת, ממש מבקשת את כוח החיבור הנחוץ לה כדי לבוא לחיבור ולדבקות בבורא.
5.10.2018
שהבורא יקדם את כולם לתיקון
"הלוואי שיתפלל כל היום". זאת אומרת, כל הזמן להיות בקשר קצר עם המקור של כל מה שקורה במציאות, כדי לחייב אותו, אבל לא כדי שיהיה לי טוב, אלא שיקדם את כולם לתיקון. ואני מתפלל עבור כולם. למה? כי אני אוהב אותם. ומתוך זה אני יכול להרגיש שפתאום מתגלה לי אהבה אליו, ולא לפני זה. אם זה קורה לפני, זה שקר. בצורה כזאת צריך לעבוד.
13.10.2018