אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / הספר הפתוח / הקבלה, האדם והעולם / ב. האבולוציה האנושית
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

ב. האבולוציה האנושית

בכל הדורות חיפשו בני אדם תשובות לשאלות המהותיות של החיים: מי אני? מהי מטרת הקיום שלי? מדוע נוצר העולם? האם יש חיים אחרי המוות?

כל אחד מאתנו משתדל לחפש תשובות לשאלות אלה, דרך מקורות המידע הזמינים לו; ובהתאם למה שמוצא, ואם הוא מרוצה ממה שמצא, הוא יוצר את השקפת העולם שלו.

השאלה על מהות, ומשמעות החיים שלנו מוסיפה מימד גלובאלי לחיים ולסבל היומי שלנו; מדוע בכלל נועדנו לסבול כך? שאלה זו מטרידה אותנו כל הזמן, ולא מניחה לנו לחוש סיפוק גם כאשר אנחנו מצליחים לספק אחד מהרצונות השגרתיים שלנו.

כשאדם משיג מטרה כלשהי ששאף אליה, הוא חוזר מהר מאוד לחוש שוב ריקנות ואי סיפוק. במבט לאחור, הוא רואה כמה מאמצים השקיע בהשגת המטרה, כמה סבל עבר בדרך, ושוב אינו חש הנאה מההישג.

כיוון שעד היום לא מצאו תשובות לשאלות האלה, בני אדם ממשיכים לחפש בכיוונים שונים ומשונים, כולל אצל דתות ואמונות מיושנות, דתות המזרח הרחוק וכדומה.

תרגילי מדיטציה וכן התפתחות פיסית ואינטלקטואלית מעניקים לנו תחושה של נוחות, אבל כל זה הוא רק סיפוק רגעי, כיוון שאת התשובה האמיתית לא הצלחנו למצוא ואת משמעות החיים לא גילינו. השיטות שנותנות סיפוק זמני אינן מאפשרות לנו לפענח את מהות החיים ומהות הסבל האנושי, ולהבין מה המטרה שלנו בעולם.

האנושות תרה כל הזמן אחר הצדקה לוגית לקיומנו, והאדם מנסה לחקור ולפרש את חוקי הטבע במשך אלפי שנים. במוקדם או במאוחר יגלה כל אדם שהוא לא יכול עוד להתכחש למציאות.

ככל שמדענים מודרניים מתקדמים יותר במחקריהם בתחומים השונים, כך תמונת העולם שהם מקבלים נעשית מורכבת, מסובכת וקשה להבנה. ספרי המדע האחרונים דומים יותר לספרים מיסטיים, למדע בדיוני, ולמרות זאת הם לא מספקים לנו תשובה ברורה לשאלות על מהות ומשמעות החיים.

חוכמת הקבלה מציעה שיטה מדעית ברורה ובדוקה להבנת משמעות החיים שלנו ומטרתנו ביקום. שיטה זו מתמקדת בפיתוח היכולת של האדם לחוש את החלק הנסתר של המציאות. המלה "קבלה", מלשון לקבל, מבטאת את שאיפת האדם לקבל ידע עליון, לחוש ולראות את התמונה הרחבה והאמיתית של היקום.

המקובלים מציגים בכתביהם את השיטות לחקר המציאות של העולם הזה, ולהשגת התשובה על שאלת מהות החיים. אלו הן שיטות מעשיות שמבוססות על הניסיון האישי שלהם.

מקובלים שהגיעו לדרגה רוחנית של גילוי והשגה מוחלטים, מספרים שבמציאות שלנו לא קיים דבר מלבד הרצון ליהנות. הרצון הזה נקרא "נברא". הנברא נוצר על ידי הבורא, אור הבורא, ולכן הוא חש את האור כתענוג, כיוון שהוא עצמו נברא על ידי האור הזה. ולעומת זאת תחושה של מחסור באור הבורא או של העדרו באה לידי ביטוי בבריאה כסבל ויסורים בכל מיני אופנים: כאב פיסי, מחלות, רעב, מוות.

אנחנו מורכבים, איפוא, רק מתחושות חיוביות ושליליות. המוח שלנו נוצר ונועד אך ורק כדי לעזור לנו לספק את הצרכים שלנו, לגלות, להבין ולהבדיל בין כל התחושות החיוביות והשליליות שלנו, לגלות את מקורן ולממש את היכולת להשיג הנאה ונוחוּת.

ככל שאדם שואף ליותר, כך הוא סובל יותר וחש אי נוחות בתחומי חייו השונים. בניסיון להתגבר על תחושה זו האדם מתפתח בעל כורחו, הופך חכם יותר, וממציא דברים חדשים.

אדם שמצמצם את הרצונות שלו מרגיש יותר טוב, הוא סובל פחות. אבל האנושות לא עומדת במקומה, אלא מתפתחת כל הזמן. בכל דור שחולף, נשמות דור העבר יורדות אל העולם הזה, אבל עם שאיפה חזקה יותר לתענוג, לאור, לבורא. תהליך זה אינו קיים בשאר הבריאה.

האנושות מתקדמת רק בכיוון של הגברת האגואיזם, של הרצון ליהנות; זהוי מהות הטבע והאבולוציה שלנו. הדבר בא לידי ביטוי גם בכל הרמות האחרות של הבריאה, כיוון שההתפתחות תלויה בדרגה שנקראת "אדם" ומוגדרת על ידה, ולכן חלים שינויים אבולוציוניים גם בדומם, בצומח ובחי.

אלא שרק באדם הרצונות מתגברים מדור לדור, כיוון שהאדם, לפי מחשבת הבריאה, הוא שצריך להשיג רצון, ליהנות מהבורא עצמו, ליהנות מאור הבורא שיצר אותו. לכן כל השיטות והדתות האחרות עתידות להיעלם מהעולם, וכבר אנחנו עדים לתהליך זה. השיטות והדתות האחרות אינן מסוגלות לספק את כל הצרכים והרצונות של האדם, או לתת פיתרון בעזרת דיכוי הרצונות, ולא מאפשרות להגיע לשלווה ורוגע אמיתיים ולשלמות.

הקבלה, חוכמת חיים עתיקה, המתבססת לא על דיכוי הרצונות אלא על שימוש נכון בהם, היא האמצעי היחיד להשגת רוגע ולהשכנת שלום ואושר אמיתי בעולם שלנו, וגם בהבנה היום יומית שלנו. בסופו של דבר הסבל והיסורים ימלאו את חיי האדם ויכריחו אותו לחפש גאולה. לכן נאמר שדווקא בדורות האחרונים חוכמת הקבלה תהפוך למדע העיקרי, שהרי מה מחפש האדם, מה דוחף אותו לפתח את המדעים, את האומנויות ושאר התחומים, אם לא הצורך להגשים את עצמו, לספק את הרצון שלו ליהנות?

מאחר שבדורנו הרצון לתענוג התגבר מדרגת ("חי" התפתח הרצון ועלה לדרגת "מדבר"), השתנו המסגרות החברתיות של האדם, וכן כל קשריו עם הזולת; וזאת לפי הנאמר בספר הזוהר כי החל מדורנו, הכל, ולא רק יחידי סגולה, יהיו מסוגלים להתחיל בלימוד חוקי העולם הרוחני. לכן האדם לא יוכל עוד לחזור אל "הזמנים הישנים הטובים". אם הוא שואף לטוב, הוא ישיג אותו רק על ידי תיקונו של האגואיזם ההולך וגדל; וזה אפשרי רק בעזרתה של שיטת הקבלה. הקטנת הרצונות אינה דרך יעילה, כיוון שחוק ההתפתחות העליון לא יאפשר לאדם לקטול את עצמו, את הרצונות שלו, אלא יכריח אותו דווקא לסבול, ולחפש את הדרך כיצד להתמלא באור הבורא.

על תהליכי האבולוציה בטבע העולם שלנו אפשר ללמוד מספריהם של מדענים, פיסיקאים, זואולוגים ואחרים. אבל חשוב באמת ללמוד כיצד מתבצע תהליך האבולוציה של הנשמות שלנו.

הנשמות יורדות אל הגופים בהתאם לסדר מסוים שנקבע. הן חוזרות אל העולם הזה, כל פעם בתוך גוף חדש. במאפיינים הפיסיים שלו, כל דור דומה לדור שקדם לו, הגוף כמעט ולא משתנה, אבל בכל דור הנשמות מגיעות אל העולם עם ניסיון שנצבר מהקיום הקודם שלהן בעולם הזה. יש להן כוחות חדשים שנצברו במהלך השהייה "למעלה".

בכל דור קיים מצבור של רצונות ומטרות חיים שמאפיינים אותו דור. בכל דור יורדות אל העולם שלנו נשמות עם רצונות פוטנציאליים חדשים. הרצונות האלה קובעים באיזה אופן יתפתחו בדור הנוכחי המדע, התרבות, האמנות, היחסים החברתיים וכו'.

הכל מוגדר מלמעלה, עוד לפני שהנשמות ירדו אל העולם הזה וקבעו את כיוון ההתפתחות של הדור. אם נתבונן בתכונותיהן של הנשמות שיורדות אל העולם, נוכל לנבא את כל מה שיקרה לדור הנתון, לפרטי פרטים, כיוון שהמידע הרוחני שנמצא בנשמות כולל הכל.

גם אם דור מסוים לא מתפתח עד לרצון לגלות את המציאות האמיתית, את הבורא, בכל זאת הוא פועל במגמה זו, בכך שחווה יסורים וסבל. הסבל שלו נובע מאופן השימוש שלו באגו. אבל עדיין מדובר בסבל ללא מודעות. שכן עדיין הסיבה האמיתית לסבל אינה מובנת, היא טמונה בטבע האגואיזם שלנו.

בסופו של דבר, הצטברות כל הסבל בכל הדורות תביא להבנה, שמלמעלה אנחנו מקבלים רק טוב. אלא שאנחנו חשים את הטוב הזה דרך הכלים האגואיסטיים שלנו, ולכן הוא נראה לנו כרע מוחלט. אך התפתחות הדורות תביא אותנו להשגת המציאות כפי שהיא באמת.

בכל תקופה יורדות אל העולם שלנו נשמות מסוג שונה כיוון שהן זקוקות להשגחה שונה. הן זקוקות להשגחה שתתאים לסוג הנשמות שנמצאות באותו דור בעולם הזה.

לכן בכל דור ישנם אנשים שמובילים אותנו בדרך של התקדמות רוחנית. הם כותבים ספרים, ויוצרים קבוצות לימוד כדי להעביר את השיטה לגילוי ולהשגה של המציאות האמיתית, באופן המתאים ביותר לסוג הנשמות של הדור הנוכחי.

ב"הקדמה לספר הזוהר" כותב בעל הסולם (רבי יהודה אשלג,1954-1889) שבמשך ששת אלפים שנה הנשמות יורדות אל העולם הזה, ובכל דור הן יותר אגואיסטיות ומאופיינות בתכונות "גסות" יותר, ובשל כך זקוקות לתיקון גדול יותר.

בכל דור נדרש לנשמות תיקון אחר. באלפיים השנים הראשונות, ירדו לעולמנו רק נשמות זכות מאוד, שכדי למלא את תפקידן לא היו זקוקות לחוכמת הקבלה כלל. הן התפתחו בעולם הזה, ללא צורך באמצעים מיוחדים לגילוי הרוחניות והשגתה. זו היתה תקופה של צבירת ניסיון וסבל בעולמנו. הקיום בעולם כשלעצמו היה בו די להתקדם רוחנית אל עבר התיקון. הסבל המצטבר דחף את הנשמות לצאת ממצב היסורים הזה. הרצון להשתחרר מהסבל הוא הכוח המניע את ההתפתחות האנושית.

באלפיים השנים שלאחר מכן, היו הנשמות זקוקות לצורך התפתחותן הרוחנית רק ל"תורת הנגלה" ולשמירת המצוות. הן התייחסו אל המצוות כאל פעולות שקשורות לעולם הזה הגשמי ושמירת מצוות בצורה מכנית פשוטה הספיקה להן כדי לזכך את עצמן בהתקדמותן לקראת גמר התיקון.

אבל הפעולות האלו אינן מספיקות כדי להשלים את המשימה שמוטלת על הנשמות. מספר הנשמות מוגבל: יש 600,000 נשמות, ובכל פעם אותן נשמות יורדות אל העולם הזה כדי לבצע התקדמות רוחנית נוספת לעבר התיקון.

התקופה השניה של ירידת הנשמות נמשכה עד המאה ה-16 והסתיימה בתקופת האר"י, שכתב כי מזמנו ואילך, לימודי חוכמת הקבלה לא רק רצויים אלא הכרחיים לכולם: לגברים, לנשים, לילדים, למבוגרים, וגם לעמים אחרים.

אחרי האר"י, הגיעו הנשמות לדרגה התפתחות כזו שכל נשמה בהשתמשה בשיטה היחודית שפיתח האר''י, תגיע לגמר תיקונה, לראיית התמונה השלמה של המציאות ולהשגת מקור האור. בתוך כך, כל נשמה תשיג את המטרה שלשמה ירדה אל העולם הזה ותממש את יעודה כאן.

הצורך של הנשמה בתיקון תלוי בצורך שלה בגילוי שלם של המציאות האמיתית, דבר שאותו מאפשרת חוכמת הקבלה. הגילוי הזה יתרחש רק כאשר החוקיות והמבנה של העולמות העליונים יתגלו לכל האנושות, ואז גם יבוא הקץ לכל הסבל והיסורים בעולם הזה.

כאשר נבין איך המציאות משפיעה עלינו, ואיך אנחנו מגיבים עליה, נפסיק לקלקל את מה שאסור לנו לקלקל, לא נחמיץ הזדמנויות לעשות מה שצריך לעשות, וכל הפעולות שלנו יהיו מודעות ונכונות-בהתאם לחוקי היקום. אז נחיה במצב של הרמוניה מלאה עם העולם האמיתי שנגלה.

אבל בינתיים, אנחנו מסוגלים רק לקלקל, ורק בדיעבד אנחנו מסוגלים לגלות שהרסנו במקום לבנות. כיום אין לנו שום אפשרות להימנע מטעויות. האנושות נמצאת בדרך ללא מוצא, וממשיכה לדהור בדרך זו, שגורמת יותר בעיות ויותר סבל.

הסבל שלנו ימשך ויגדיר לגבור עד שבסופו של דבר כל האנושות תיווכח לדעת שיש רק דרך אחת דרך של התפתחות רוחנית. עלינו להבין שאין לנו אפשרות אלא להתחיל ללמוד את חוקי העולם העליון, לנסות להבין אותם, כי אנחנו חלק בלתי נפרד מעולם זה.

ההבנה הזו תשנה באופן מהותי את מצבנו. נתחיל אז לפעול באופן מודע, נראה את התמונה הכוללת את המטרה הסופית שלנו, ונתחיל לפעול בצורה מלוכדת כאנושות ולא כבודדים.

חזרה לראש הדף
Site location tree