אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / הספר הפתוח / דיאלוג עם הנצח / א. מהי רוחניות
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

א. מהי רוחניות

לאנשים נדמה שהם יודעים מהי רוחניות, אף כי אין להם שום קשר עם העולם הרוחני ולא מושג כלשהו לגביו. נדמה להם שניתן להשיג את העולם הרוחני בעזרת מוזיקה, מדע, או בעזרת שיטות מיסטיות-פסיכולוגיות עממיות. את העולם הרוחני ניתן להשיג אך ורק בעזרת לימוד של חוכמת הקבלה כשיטה ברורה ומוגדרת.

אין זה אפשרי להיכנס אל העולם הרוחני בעזרת מוזיקה או חוויות פסיכולוגיות למיניהן. אנשים יכולים לכנות "רוחניות" את מה שמגלים בעזרת מדיטציה, מוזיקה מיוחדת, וכל מיני תרגילים. אבל הרוחניות שעליה אני מדבר ניתנת להשגה רק על ידי הקבלה.

לימוד של שיטת הקבלה מהווה מערכת מורכבת של עבודה עצמית של האדם, שכתוצאה ממנה הוא מושך עליו אור מיוחד.

האור הזה הוא כוח מיוחד שמעורר באדם את ההשתוקקות לרוחני, ההשתוקקות להינתק מההמון, מהעולם הזה. כלומר, להמשיך להימצא בעולם הזה רק מבחינה גופנית, בגוף החי-ולא יותר. כל מה שקשור לדעת שלנו ולרצונות שלנו, כל זה צריך לעבור לשדה פעולה אחר לחלוטין, כאילו לעבור מחסום בלתי נראה ולהיכנס אל תוך עולם אחר.

המקובל אינו יכול להראות את הרוחניות, או לבטא אותה. אי-אפשר להניח אותה על השולחן, כך שנרגיש או נראה אותה. זו הרוחניות שלו, והיא מושגת בעזרת הקבלה בלבד.

המקובל אמנם מבטא את תחושותיו במוזיקה, בכתיבה, ביצירת שיטות לימוד חדשות, אבל כל אלו יכולות לשמש רק כאמצעי עזר. ההשגה האמיתית של האדם מושגת בפועל רק בעזרת שיטת הקבלה.

כאשר האדם מגלה בעצמו את העולם הרוחני הזה, שעליו אני מדבר, גם אז הוא ממשיך להיכנס לתוכו, רק בעזרת חוכמת הקבלה. הקבלה היא שיטה להשגת העולם הרוחני ולהתקדמות בו, והיא משתרעת על פני מדרגות רבות, גלגולים ומצבים שונים.

תענוגים רוחניים

המקובלים אומרים, שכל ההנאות המוכרות לנו מהעולם שלנו, הן רק "נר דקיק", ניצוץ קטן שנפל אל העולם הזה; אפילו לא אור קטן, שלא לדבר על אור האינסוף. לשם השגת תענוג רוחני, יש להשתמש בעיקרון לפיו מתמלאים (נהנים) רק כדי להסב בכך נחת רוח לבורא. שימוש בעיקרון זה מאפשר לרצונות שלנו לא לדעוך.

לדוגמה, נתאר לעצמנו שאדם אוכל בסעודה אך בסופה הוא חש רצון להוסיף ולאכול פי שתיים יותר- ברוחניות, ככל שמקבלים יותר, כך גדל הרצון לקבל. זה מה שנותן העיקרון "להתמלא לא לעצמי, אלא בשביל הבורא".

רק כך הכלי נעשה בלתי מוגבל, ובהתקדמות הרוחנית האדם חש דברים שאין לתאר אותם בעזרת כלי ההרגשה המוגבלים שלנו.

כלומר, כאשר מתקדמים בהתפתחות הרוחנית, ההשתוקקות אינה אובדת (שום רצון אינו נעלם כשעולים אל האור), אלא להיפך, מופיעים באדם רצון חזק מאוד ואפשרות בלתי מוגבלת למילוי.לכן המילוי שלו גדל בהתמדה.

השגת התענוג היא לחוות על ידי גופנו את כל המציאות. גם היום, כל מה שמושג עובר דרכנו, אבל עדיין אין זה במלוא ההיקף. ישנו עולם עצום נוסף של אינפורמציה, של תחושות ושל אפשרויות התחברות בין האנשים, הטבע והכוח הכללי שנקרא הבורא.

לו היינו חשים כך כעת, פירוש הדבר היה שאנו נמצאים במצב של גמר התיקון. זה אומר שכל אחד הכין את עצמו, תיקן את עצמו למצב השלם, המצב שאותו הוא מתחיל להשיג. גמר התיקון פירושו שכל אחד תיקן את כלי העבודה שלו, שלכל הרצונות רכשנו "מסך" ועכשיו אנחנו מוכנים להתחיל את החיים, להתחיל בעבודה האמיתית.

נראה לנו שאחרי "גמר התיקון" לא יהיה עוד לאן לשאוף, לא יהיה בשביל מה לחיות . אבל האם למצב הנוכחי שלנו כיום ניתן לקרוא חיים? הרי אין אלה חיים במובן האמיתי של המלה, אלא רק תהליכי תיקון, הכנה לעבודה. רק אחר כך, אחרי התיקון המלא, נגלה מהם באמת החיים, רק אז נראה מה באמת מצפה לנו.

להשתחרר

יש אנשים שהגיעו לבית סוהר, מקבלים אוכל ושתיה והם מרוצים. הם אינם זקוקים לשום דבר אחר, ואפילו אינם רוצים להשתחרר. לעומתם, ישנם שמרגישים כלואים בחיי היום יום שלהם והם מוכנים לתת הכל כדי להשתחרר. הכל תלוי ברמת ההתפתחות הרוחנית של האדם, של הנשמה שלו. יש בני אדם, כפי שכותב בעל הסולם, שחושבים על עצמם בלבד, או על רווחת העיר שלהם, העם שלהם או על רווחת האנושות כולה בלבד. אך למעשה, במצבנו הנוכחי, הכל הוא כלוב אחד והמטרה העיקרית שלנו היא להפנים עובדה זו.

כאשר אנו מבינים שאנו כלואים בכלוב שמגביל את החופש שלנו, או אז אנו מנסים להשתחרר מתוכו. אנו מתארים לעצמנו שמחוץ לכלוב יש חיים אחרים, יפים יותר, לכן כל כך רע לנו בתוכו. אך כיצד נוכל לתאר לעצמנו שכל העולם שלנו חי בכלוב אחד גדול, שאנו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים ולא להרגיש שסביבנו סורגים של ברזל, שאנו כלואים?

צריך להתחיל קודם כל לחוש עד כמה הכל ריק מתוכן, עד כמה הנשמה כלואה בעולם הזה. עלינו לתאר לעצמנו את הכלוב הזה שבו האדם חי, כדי שנוכל להבין שהוא נחנק בו, ושהוא חייב לצאת ממנו. אם האדם מכוון את עצמו בצורה כזו, כלומר מנסה לחוש את החופש הרוחני, יהיה לו קל יותר לצאת מכל מצב...

חוכמת הקבלה איננה "אופיום להמונים", כיוון ש"אופיום" פירושו הטעיה. בכל העולם נאסר השימוש בסמים מכיוון שהם יוצרים אשליה של חופש, של השתחררות. לאדם הנמצא תחת השפעת סם נדמה שהוא נמצא באיזה מצב אחר. אך זו הטעיה מכוונת של החושים. בשיטת הקבלה הכל הפוך. השלב הראשון בלימוד נועד לפקוח לאדם את העיניים, לגלות לו היכן הוא נמצא באמת, אבל רק במידה שבה הוא יכול להתמודד עם מצבו האמיתי.

האדם נמצא תמיד במצב הטוב ביותר עבורו, אבל בפועל. הוא מרגיש את ההיפך הגמור, מאחר שהוא אינו מרגיש היכן הוא נמצא, אלא רק את התגובה שלו למצב, את הכלים הלא מתוקנים שלו. השיטה של חוכמת הקבלה היא התפתחות הדרגתית, גילוי הבורא בעזרת המסך. היא פותחת בפני האדם את חיי האמת.

חזרה לראש הדף
Site location tree