מציאות קבלית | חלק 2 הדרך למימוש הבחירה | ראיון עם העתיד | ספרים | הרב ד"ר מיכאל לייטמן | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / ראיון עם העתיד / חלק 2 הדרך למימוש הבחירה / מציאות קבלית
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מציאות קבלית

הכוח שטמון בספרי הקבלה

ספרי קבלה הם לא כמו ספרים אחרים, לא כאלה שקונים בכל מקום, לא כאלה שלומדים בהם מדעים באוניברסיטה, ואפילו לא כאלה שלומדים בהם בישיבות. המיוחד בספרי קבלה אמיתיים הוא שהקריאה בהם משפרת את האדם, גורמת לו להרגיש משהו חדש, אחר, מפתחת בו חוש נוסף, החוש השישי. בחוש הזה האדם מתחיל להרגיש את הרוחניות, להרגיש את מה שמתרחש מעבר לעולם שלנו, מה שמעבר לתמונת העולם הזה, את הכוחות שנמצאים אחרי כל החפצים וכל הדברים בעולמנו.

ברגע שנהיה מסוגלים לחדור קליפה חיצונית זו שממולנו, נתחיל להרגיש את הכוחות הסובבים את המציאות ופועלים עליה. אז נוכל להיות בקשר עם הכוחות האלה, להשפיע עליהם, לראות מה בדיוק אנחנו עושים נכון ומה לא נכון, איך אנחנו צריכים להתנהג כדי להתאים את עצמנו לכוח עליון גדול וכללי, שמסובב את כל המציאות, וכך נוכל לחיות בצורה הכרתית בעולם טוב יותר לכולנו.

בדברים אלה אין כוונתי לומר, שהקבלה מלמדת איך להסתדר טוב יותר בחיים שלנו על חשבון מישהו אחר. ההיפך הוא הנכון: ע"י הקשר עם העולמות העליונים, אתה לומד איך לא לפגוע באחר, אתה משיג את הרצון האמיתי לתת לזולת. חוקי העולמות העליונים הם החוקים היחידים שקיימים במציאות, הם מרימים את האנושות לדרגת אדם. כרגע אין לנו קשר אתם, ובאי ידיעתנו את החוקים אנו עוברים עליהם וגורמים נזק כבד לעצמנו ולאחרים.

האם בכך שנתחיל ללמוד קבלה, מיד תשתנה המציאות בישראל, ולימוד בספרי הקבלה יביא להפסקת הירי, להפסקת הפיגועים, ואפילו ישנה את רצון אויבינו להשמיד אותנו?

אני עוסק במדע הזה זה מעל 20 שנה. בשביל להתייחס ברצינות למה שמראים לנו, ובשביל להבין בדיוק מה הרצון שדוחף אותנו מלמעלה, לא צריך רק לשבת וללמוד. לא כל העם צריך לפתוח ספרים, ולהתחיל ללמוד במסגרת מחייבת כלשהי. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד, לנהל חיי משפחה, ללמוד, ואנחנו צריכים להמשיך לשמור על עצמנו, אנחנו חייבים בשירות צבאי.

לפי שעה ובתור התחלה, נתחיל לתפוס כי הבנתה של מטרת החיים, של מטרת המציאות, המטרה של כל הבריאה, זה יותר חשוב מהמטרות החומריות של החיים, מהמטרות שאנחנו רצים אחריהן בעולם שלנו-כך נלך בכיוון נכון יותר, וזו כבר תהיה התקדמות. באופן זה נתחיל, בצורה פעילה, להידבק לכוח העליון, נתחיל להיות יותר ערים לזה שהכל באמת בא מלמעלה. הכוונה איננה

למה שהכרנו עד היום: לחשוב בצורה פסיבית שהכל בא מלמעלה, שהכל יסתדר. אלא שהיום אנחנו צריכים בעצמנו להשתתף בזה, ולהתחיל לנסות להבין דבר, ובכך שנבקש לקחת חלק פעיל בשינוי, מיד נשנה את המציאות.

אם נתפתח ונבין טוב יותר את תפקידנו, וניטול לידנו את ההנהגה של ההשגחה העליונה, לפי מה שרוצים מאתנו מלמעלה, נוכל באמת לראות עד כמה נהיה סביבנו עולם יותר טוב, עולם יותר רגוע ושקט. זהו שינוי שחייב להיות מיידי, ברוחניות אין זמן ואין השהייה. אבל כל עוד איננו שולטים בכוחות העליונים, חובתנו להגן על עצמנו בצורה הרגילה של העולם שלנו, כפי שנהוג בו.

כלומר על כל אחד בלי יוצא מן הכלל להתגייס לצבא?

אדם חייב ללכת לעבוד, חייב ללמוד, חייב לשרת בצבא, לשרת את המדינה שלו ואת העם שלו. אנחנו חייבים להשתמש בכל מה שיש בעולם שלנו, ומה שעלינו ללמוד הוא מהו השימוש הנכון. הבעיה היא שבמידה שאנחנו לא יכולים ולא יודעים איך להנהיג את העולם שלנו ואת חיינו דרך הכוח מלמעלה, דרך העולם העליון, כך אנחנו מרגישים את החיים בעולם שלנו כחיים של טורח, כחיים של צער וכאב, חיים של הכרחיות, עם סבל, עם יסורים, עם צבא, עם עבודה קשה, עם צרות. ורק עד כמה שנוכל לתקן את כל המציאות, נוכל להיפטר מהדברים האלו.

אז יש רצון עליון, ואנחנו האנשים הקטנים צריכים לעשותו; מהו רצון זה?

הרצון העליון, שנקרא בורא, מבקש מאתנו שנהיה שותפים עמו, ורואה בנו בנים שלו, ככתוב בכל הספרים. מה שנקרא "גמר התיקון" ו"ביאת המשיח", זה התרוממות האדם עד לדרגה של הבורא, שבו הוא נעשה דבוק. האדם נעשה דבוק בבורא, לפי ההכרה, לפי הכוחות שהאדם מבקש מלמעלה, ומקבל ורוכש, ואז מתחיל הוא להיות חלק מהרוחניות העולמית. רק בצורה כזאת אדם יכול להימנע מצרות בחיים, כי כל הצרות לא באו אלא לחייב אותנו לחפש את הסיבה להן, ואז אדם מגלה שהסיבה להן היא ההתרחקות מהעולמות העליונים, מרוחניות.

מה אתה מציע לעשות מיד?

אני מציע להתחיל לקרוא ספרים, לשמוע קלטות, להיכנס לאתר האינטרנט שעוסק בנושא זה, להתחיל להכיר מה חובתנו כלפי הכוח העליון, והעיקר להתחיל לחשוב ולתאר לעצמך בכל צורה אפשרית, שאחרי כל המקרים וכל מה שמתרחש, עומד כוח אחד עליון, שבדרך לא נעימה, שנעשית מאוד מאוד קשה, רוצה לעורר אותנו דווקא לדרך טובה, ומפנה אותנו למציאות הנכונה, האמיתית.

חוכמת הקבלה לא סתם נקראת חוכמה, חוכמת אמת; זה ממש מדע, דרך להכיר את העולם העליון, ולהשתמש בו בצורה מדעית כמו בכל מדע. חוכמת

הקבלה מעניקה לנו שיטה מעשית כיצד נוכל ליהנות מהעולם העליון, וזוהי השיטה המעשית ביותר ללמוד את האופן שבו נוכל ליהנות מכל המציאות בדרך נכונה.

מה אני יכול לעשות עכשיו, כדי שלא יהיה לי רע, כדי שאני לא אסבול, כדי שנצא מהצרות?

לצערי אתה לא מבין שמדובר על הכוח של כולנו יחד, על כוח הרצון ועל כוח המחשבה של כל האומה. שאם כולנו נתייחס אחרת לכוח שבא מלמעלה, זאת ההשפעה הכי גדולה שנוכל להשיג על כל המציאות, ובכך נגרום לשינוי המציאות, גם זו שכרגע מאיימת עלינו במיוחד. זה לא יהיה משנה אם זה איום בטנקים, או מטוסים, או טילים, או ים של ערבים: זה יהיה שינוי בכל המציאות שלנו; אלו יהיו חיים אחרים לגמרי.

אנו נבחרים, בכך שבנשמתנו ישנם כוחות מחשבה ורצון שאם נשתמש בהם נכון, נוכל לשנות את כל המציאות בצורה מעשית ומיידית. הכוח הכללי של המחשבה שלנו, שישתנה ויחשיב רוחניות במקום גשמיות, הוא שישנה את כל המציאות מלמעלה לטובתנו, להיפך ממה שעומד מולנו היום. וכל השינוי הזה תלוי רק באופן שבו נתייחס למשימה שמוטלת עלינו, כנגד מה שהציבו לפנינו מלמעלה.

כרגע אנחנו לא מכירים את כוח המחשבה וכוח הרצון שטמון בנו, אף כי יש בנו כוח מחשבה וכוח רצון שהם הגדולים ביותר בעולם, ובזה אנחנו עם מובחר. אלא שאם נשנה את היחס שלנו לרוחניות, לעולמות העליונים, למה שנקרא הנהגת הבורא, נוכל לראות שהוא, ורק הוא, מפקח על כל מה שקורה לנו. נתחיל להתייחס לזה בצורה אחרת, נתחיל ללמוד איך אנחנו יכולים לשנות את כל הדברים האלה, ליטול לידינו את ההנהגה על עצמנו.

אין צורך לדעת ללא דיחוי איך לשנות את המצב בפועל, אלא עצם השאיפה והחתירה להבין מה קורה לנו, עצם ההתעניינות, מי מפעיל את המציאות שלנו ומדוע, עצם התחושות שמנהיגים אותנו מלמעלה לקראת מטרה כלשהי, שההנהגה הזאת רצופה ותמידית, עצם היחס הזה, והמחשבה ושינוי הערכים לגבי היחס לכוח העליון, הרוחני, לעומת הכוחות הגשמיים שלנו, בכך בלבד אנו משנים מיד את מצבנו בצורה חדה.

הקבלה כמציאות יום יומית

מה לעשות כדי לחולל שינוי גדול ומשמעותי בציבור?

כיום יש כבר דחיפוּת לכך שהידע הזה יגיע לכולם, לכל אחד בצורה פרטית ולכולם בצורה ממלכתית. משרדי הממשלה צריכים להשתתף בזה: אולי משרד החינוך, משרד ההסברה, משרד הדתות, אותם משרדים ממשלתיים האחראים על כך ויכולים לקבוע משהו, כדי להוליך אותנו באומץ לשינוי ההכרחי והחשוב הזה.

כבר יש קבוצות קטנות שפועלות בכל העולם, ועוסקות בלימוד ובהסברה בכל ערוץ אפשרי, באינטרנט, ברדיו, בטלויזיה, בעיתונות; אך נדרש שינוי ממשי בחינוך הישראלים והעם היהודי כולו, שינוי שאותו צריכה להנהיג ממשלת ישראל ומשרדיה.

חייבים לשים את הדגש על המשימה שלנו כעם נבחר, על מה שאנו חייבים לעשות כדי לקדם את עצמנו ואת העולם. זה כתוב ברור ומדוייק בכל ספרי הקבלה, וכיום החומר מוגש בצורה קלה ומובנת לכולם. חשוב לעורר בציבור את הרצון להבין בזה, לדעת את חוקי העולם העליון, כדי שנלמד איך לפנות לעולם הזה בצורה נכונה, לקבוע את העתיד שלנו בעצמנו, ולהשיג בשבילנו עתיד טוב יותר.

אם זו המטרה הכי חשובה, איך ניתן לגשר על המחלוקות, על היריבויות, על ניגודי ההשקפות, שקיימים אצלנו, ולהצליח להתאחד למענה?

המסר הזה הוא לכל העם, ואף לכל העולם. כאן לא משנה השקפת העולם, אלא מדובר על ההצלה שלנו. המקובל הגדול והמיוחד של דורנו, רבי יהודה אשלג, שכתב לדור שלנו את הפירוש המלא ל"ספר הזוהר", פירוש "הסולם", הוא שפיתח למען דורנו את שיטת הקבלה, שיטת ההתקרבות לרוחניות.

אמנם נכתב על זה גם ב"ספר הזוהר" וגם בכתבי האר"י הקדוש מצפת, אבל יהודה אשלג, בעל הסולם, כתב על זה בספרים קלים לקריאה, כמו למשל ספר "מתן תורה". לפני השואה הוא פרסם בירושלים כתב עת שעוסק בקבלה, בכוונה להקל על בני הזמן ולתקן מה שניתן; לצערנו הוא לא הצליח, וכיום אנחנו שוב מנסים ומקווים שנצליח לגרום שינוי לטובה.

וכבר יש בידינו חומר רב, קל ומובן לכולם, שמסביר הכל בפשטות. אני חושב שמתוך זה יכול כל אחד לבחור מה שמתאים לו ולהבין מה כתוב, בלי קשר לאיזה חלק בעם הקורא שייך, לאיזו קבוצה, או לאיזו מפלגה. דברים אלה שייכים לכל העם ולכל העולם, הם עוגן ההצלה שלנו, הם קרש הקפיצה שלנו כדי לדעת איך פועלים העולמות הרוחניים.

כיום אין אדם שלא שואל על הטעם שבחייו, שלא מרגיש יסורים על זה שאין לו תשובה. לכן אין אדם שלא יעניין אותו מה שכתוב בספרים האלה, שמלמדים איך להגיע לחיים של שלווה ובטחון, שמראים לו שיש דרך להשיג את זה.

אתה מדבר כל הזמן על שינוי בחשיבה, על שינוי בהרגשה, על שינוי כללי של המציאות, מהו השינוי הזה?

זה שינוי בחשיבה של האדם, בערכים שלו בתחום החיים. בסוף ההקדמה שלו ל"ספר הזוהר", כותב בעל הסולם, שאילו היינו מעדיפים רוחניות על פני גשמיות, חוקים רוחניים על פני חוקים גשמיים, הנהגה רוחנית על פני הנהגה גשמית, היינו מסדרים את כל העולם שלנו לפי היחס הנכון, בדיוק לפי הסדר של העולם הרוחני, ואז לא היתה התנגשות בין הערכים הפנימיים שלנו, לבין הערכים שנמצאים בכוחות עליונים שיורדים אלינו, ואז היינו מרגישים במקום יסורים, רק טוב ורק שלווה.

אתה יכול לתת לי דוגמה מעשית, נאמר אני נוסע בכביש ופתאום יורים עלי, איך אני צריך להתייחס למצב הזה?

ברגע שזה קורה אתה כבר לא יכול לעשות כלום, זו תוצאה בלתי נמנעת, כבר אי אפשר לפעול רוחנית נגד הפעולה שכבר יורדת עליך מלמעלה. היא יורדת כעת כתוצאה ממחשבות קודמות שלך, שהיו לא נכונות, כך שאין מה לעשות נגד הירי בעצמו. יש לעשות רק מה שבעולם שלנו חייבים לעשות במצבים כאלה, לצמצם כמה שאפשר את הפגיעה הגופנית, ולשמור על החיים.

הירי הוא רק תוצאה והעולם שלנו זה עולם של תוצאות. אם אתה באמת רוצה להשפיע על יריות, ועל ידוי אבנים, ועל יחס האויבים אליך, אתה צריך לעלות למעלה, אל המקור שלך, השורש שלך, ואל מקום הימצאו של השורש של אויביך, ושם לסדר את היחסים. אז הכל ישתנה מיד, כי דבר בעולם שלנו לא קורה, אלא רק לפי פקודות מלמעלה.

כדי לסדר את החיים שלי לא מספיק לקנות את "ספר הזוהר" ולשים אותו בסלון?

נכון שכמעט בכל בית ישנם "ספר הזוהר", מזוזות וקמעות. אנשים חושבים שיש בזה סגולה. אבל עובדה, כיום זה לא עוזר לנו. הגענו כבר לזמן שבו אנו חייבים להתרומם מעל הדברים האלה; אנחנו צריכים היום להמשיך מעבר לזה, צריכים להכיר את הכוח בעצמו, את פעולותיו עלינו, ולא לחשוב שאם התקנתי מזוזה, הרי שהכוח שם, והכל בסדר. עלינו להתחיל לפעול בצורה מטרתית, מעשית, על הכוח העליון.

פתחתי את "ספר הזוהר" ובקושי הצלחתי להבין דבר מהכתוב שם; איך אפשר ללמוד מתוך ספרים כאלה?

לפני שקוראים ב"ספר הזוהר" צריך לקרוא וללמוד כמה ספרי הקדמה. שהרי יש חומר רב לקרוא וללמוד כהכנה, כמפתח, כדי לדעת איך לפתוח את הספר, מה לראות בו.

"ספר הזוהר" כתוב לאנשים שכבר הם יודעי דבר ונמצאים בעולמות הרוחניים, העליונים. ואז למי שכבר נמצא בהכרה רוחנית, הספר הזה, כמו כל ספרי הקודש, הוא מורה דרך שמראה לאדם מה בדיוק הוא צריך לשנות בעולם העליון, בכוח הרוחני, כדי לגרום שינוי ותיקון של מצבו בעולם הזה.

בספר מופיעים שמות לא מוכרים, כמו "עולם אדם קדמון", "עולם הניקודים". האם הם קשורים לחיים שלי כאן?

זה קשור מאוד לחיים שלך, אף כי עכשיו אין לך קשר עם זה, כי אתה עדיין לא מרגיש שאתה נמצא בתוך העולמות האלה. אם תתחיל להתעסק בלימוד הזה,

תתחיל לראותם ולהרגישם. היום כולם בלי יוצא מן הכלל יכולים וראויים לראות ולהרגיש, דרך העולם הזה, את העולמות היותר גבוהים, היותר עליונים, העולמות הרוחניים. בלמידתם אתה נקשר אליהם, ומתחיל לחיות את כל המציאות בצורה שאתה רואה גם איך אנחנו חיים בלי גוף ורק עם הנשמה שלנו, איך הנשמות יורדות לעולם הזה בגופים, איך נקבע העתיד שלנו, מה היה העבר, מה הסיבה לכל דבר ודבר, וכך תוכל להכיר את כל הסיבות וכל התוצאות, ותדע איך להתייחס ואיך לתקן את העתיד שלך.

בלי להכיר את העולם העליון אי אפשר להגיע לכך. הבורא רוצה שנחיה בכל העולמות, וכבר עתה מחייב אותנו בצורה לא כל כך נעימה, להתחיל ללמוד מה קורה בעולמות האלה; ואנחנו חייבים להביא בחשבון, שהמצב לא יהיה יותר קל, אלא יותר ויותר קשה.

קיבלנו את הארץ, קיבלנו את הדרך איך להשיג את העולמות האלה, ועכשיו הגיע הזמן ויש להתחיל ללמוד איך לחיות על האדמה המיוחדת הזאת, במטרה להשיג את הכוח הרוחני הטמון בה. ואז, אומרים לנו, נוכל לבנות את בית-המקדש הפנימי בלב של כל אחד, ואת בית-המקדש של כולנו.

חזרה בתשובה

העיסוק בקבלה מחייב אותי לחזור בתשובה?

לא. "חזרה בתשובה" משמעותה עלייה מהדרגה הרגילה שלנו לדרגה הרוחנית "אדם". לא שבצורה חיצונית אתה מחליף לבוש ונוטל עליך לשמור כמה חוקים חיצוניים. אלא חזרה בתשובה היא שינוי בתוך האדם, החזרה שלך לכוח העליון, לבורא, התייחדותך עמו, והימצאותך יחד עמו, בשיתוף פעולה בהנהגת העולם.

אני יכול להישאר חילוני ובכל זאת לעסוק בקבלה?

חשוב יותר שתתחיל לקרוא בספרי קבלה, ותתחיל לחשוב ולהבין במה תלוי העתיד שלך, מאשר שתתלבש או תתנהג בצורה מסויימת.

לא יעזור לנו היום, אמנם אני עצמי איש דתי, אם כולנו רק נשמור את המצוות בחיצוניותן; השינוי שנדרש היום הוא יותר פנימי. נדרשת מאיתנו עבודה יותר פנימית, והרבה יותר גדולה. אם לא נתעסק בקשר הפנימי בינינו לבין העולם העליון, נמצא את עצמנו במצבים קשים מאד. אנחנו חייבים לעבוד ולהשיג מציאות אחרת, ולא המציאות שהיתה לנו עד היום.

הקבלה מדברת רק על העבודה הפנימית שבאדם, ואני ממליץ לכל אחד ואחד לא לחשוב על שום דבר חיצוני, רק ליצור בתוכו דרישה לשינוי פנימי. אין דבר יותר חשוב מהמחשבות של האדם, מהרצונות של האדם, ורק לדבר הזה שבאדם הקבלה פונה, ורק את זה מבקשים ממך, שתבדוק בעצמך ותראה שבכך אתה יכול לשנות את המציאות, ולא יותר מזה.

משימה רוחנית

האם כל אחד מאתנו יכול לשנות את המציאות?

זה תלוי אם הוא חושב על הבורא או לא. אם נשמתו הבשילה במשך כל הגלגולים הקודמים והגיע זמנה להכיר רוחניות, לא יעזור לו דבר, והוא חייב להיכנס לתיקון ולשימוש בכוח הרוחני, ואין זה משנה איפה הוא נמצא בעולם, בכל מקום מזומנים לו יסורים וקטסטרופות, כל עוד לא יכיר את זה. בסופו של דבר אנחנו נמצאים במרכז העולם, ואין מנוס מכך. אפילו אדם שיברח לאוסטרליה, הבורא ישיג אותו גם שם.

אם לא נתעורר עכשיו מה מצפה לנו?

אני צופה שהצרות יתגברו, וככל שנזניח את העניין הזה, נצטרך להתאזר בכוח חזק יותר שיחזיר אותנו לכיוון הנכון. זה כמו בפיסיקה, כל דבר שאתה זורק, ויש לו סטייה מהדרך הנכונה, כל כמה שהוא ממשיך בדרכו הלא נכונה, סטייתו יותר גדולה, ואז צריכים כוח חזק יותר כדי להחזיר אותו למסלולו. כך יהיה איתנו, ולנו אין ברירה, אלא להתחיל לשמוע מה קורה לנו.

ומהו הדבר הדחוף ביותר?

הדבר הדחוף ביותר הוא להתחיל להכיר בכך ששום דבר לא קורה סתם, ושההתנהגות שלנו כאן משפיעה על מה שיורד אלינו מהעולמות העליונים. אין להתנהג כמו ילדים קטנים, שמקבלים מכות, בוכים, ומחפשים להימלט מהן, עד לפעם הבאה. ממנו נדרש להיות אנושות בוגרת ואחראית, שיודעת את מעשיה ואחראית לתוצאותיהם. מעצם זה שנכיר ששום דבר לא קורה סתם, שיש סיבה למצבנו; בכך יתחיל להיות שינוי בחיים שלנו, ואז גם נתחיל לחפש את הסיבה לכל מקרה שקורה איתנו בעולם הזה.

האם אפשר לברוח מזה?

כבר אמרתי שאיש לא יכול לברוח מזה, אלא מי שהנשמה שלו עדיין לא בשלה, שהרי הוא יכול לחיות כאן או במקום אחר ובכלל לא להרגיש מה שקורה. אבל אלה שחייבים כבר להתחיל להשתמש בכוח העליון, וליישם את מה שמוטל עליהם, להם יהיו בכל מקום צרות ויסורים, אשר לא יעזבו אותם, עד שיתחילו ללכת בדרך הנכונה. הכל בא מהכוח העליון, שפועל ודוחף את הנשמות לפי קצב התפתחותן, ומי ששעתו הגיעה להכיר מהו העולם העליון, שום בריחה לא תעזור לו.

בכל זאת יש כאלה שיכולים לישון בשקט ולא לדאוג מפני מה שמצפה לנו?

העולם בנוי כמו פירמידה. הנשמות מתפתחות לאט לאט, מבשילות, מתבגרות, חלקן נכנסות לזה עכשיו, וחלקן עומדות בתור. אני פונה בעיקר לאלה שחייבים כבר עכשיו להתחיל לשנות את המציאות, ויכולים להתחיל לעשות זאת. אני לא מצפה שכולם ירוצו לחפש ולהשיג מה ש"הזוהר" מסביר, אבל אלה שיש בהם הרגשה שזה שייך להם, שעליהם מוטלת המשימה הזאת, אנשים שבתוכם מתרוצצת השאלה מה הטעם בחיי, הם- הם שהגיעה שעתם להכיר את העולם הרוחני. זו שאלה שבאה מלמעלה, ויש לה רק תשובה אחת: להכיר את הכוח העליון שעורר בי את השאלה הזאת, כלומר, להתקשר אליו, להתקרב אליו, לחיות ולפעול יחד איתו.

אם כל העם היהודי יעלה לארץ ישראל זה יעשה את השינוי הרצוי?

לא. אנשים יעלו לארץ, והארץ הזאת תקבל חשיבות בעולם, רק אם נאמר לעצמנו ולכל העולם, שהארץ הזאת חשובה לכולם, ואנחנו נוטלים עלינו את תפקידנו כעם הנבחר, ומתחילים לבנות כאן מרכז רוחני של כל העולם, את בית-המקדש השלישי. מעכשיו נעשה את המוטל עלינו, כדי למשוך את האור העליון לכל העולם. זה, גם מה שהגויים מחכים ומצפים שנעשה.

למה חשוב כל כך שנעסוק בהשגת העולמות הרוחניים דווקא על אדמת ארץ ישראל?

לכל מקום בעולם יש כוח אחר שפועל עליו. אם אדם זז ממקום למקום, זה בגלל כוחות שפועלים עליו, ואפילו הוא זז ממקום שהיה בו לפני רגע. אנחנו לא תופסים עד כמה אנחנו מופעלים כמו בובות, ואין לנו משלנו כלום; חוץ מהמחשבה על הכוח העליון, הרצון לקשר איתו, שאר הדברים בנו הם פעולות מלמעלה. לכל ארץ, על פני כדור-הארץ, כוח משלה. לארץ ישראל כוח מיוחד, כך שאם אנחנו חיים כאן, אנחנו חייבים להיות באיזון מיוחד עם הכוח העליון. אחרת נהיה חייבים להיזרק מכאן, כפי שהוגלינו בעבר. אלא שעברנו כבר ארבע גלויות ושוב לא תהיה גלות, כי זה נגזר מן המבנה הפנימי של הנשמה. במקום זה יהיו כאן רק יסורים, שילכו ויגדלו, עד שנכיר בכך שאנחנו חייבים להתעלות רוחנית, ולהשיג גם את מה שנקרא ארץ ישראל הרוחנית.

אני "אדם" רק באותו חלק שחושב על הבורא, על הכוח העליון, ומה היתר?

היתר איננו שלנו, זהו החלק שאין בו שום בחירה חופשית, שכולו מופעל מלמעלה, החלק הבהמי שבנו. אם באמת נתחיל להתקשר לכוח העליון, ונרצה להיות דבוקים בכוח הזה, שפועל, שקובע, שמחליט, שמשגיח, אז אותו חלק בנו, שידבק בכוח העליון, הוא אדם, וכל היתר בנו הוא רק תוצאה ממה שיורד מלמעלה.

כיצד ללמוד נכון

מה קורה לאדם שפתח ספר קבלה?

אדם רגיל שיפתח ספר קבלה בצורה הנכונה, כלומר אחרי שלמד את ההקדמות, ועבר הכנה, אחרי שמסרו לו "מפתח" מסויים יראה איך להתקשר לכוחות שפועלים עליו ועל כל העולם שלנו, וידע מה לעשות איתם.

בסידור קבלי כתוב: לקחת אור מפרצוף לאה, להעביר אותו דרך פרצוף זעיר אנפין, אל ג' ספירות נה"י שלו, אח"כ לרדת לרחל, אח"כ לזווג זה עם זה. זה מה שנקרא "סידור המקובלים", כלומר, ספר הדרכה, שנותן הוראות הפעלה מדוייקות, איך לשנות משהו בחדר הפיקוח של המציאות; מה צריך לעשות למעלה, כדי שיקרה מה שרוצים למטה.

בכל דור העלה הבורא כמה נשמות שיעסקו בעבודה זו למען הכלל. אבל בדור שלנו הכל חייבים לעשות את העבודה, לא יחד, כי יש יותר מתקדמים, ויש פחות מתקדמים, אבל כולם חייבים כבר עכשיו לפתוח ספרי קבלה, ולהתחיל ללמוד את הוראות ההפעלה, כדי לדעת לשנות את המציאות. עלינו להגיע בתוך עצמנו, לאותה איכות ורמת ביצוע, כפי שמתואר בספרים, כדי שנצליח לשנות מה שצריך בעולמות העליונים. בסופו של דבר כל האנושות תהיה חייבת להיכנס לחדר הפיקוח הזה, וכל אחד יגיע למקום ששמור רק לו.

מהן "כוונות" בקבלה?

כל הכתוב בסידור, והאופן בו נכתב, נקראים תפילה וכוונה. תפילה וכוונה מתארים את אופן העבודה, ואת אופן השימוש ברצונות ובמחשבות על המציאות. אין כוח אחר שיכול להשפיע על המציאות חוץ מכוח המחשבה וכוח הרצון של האדם. מקובלים הכינו לנו ספרי הוראות, המנחים איך לעבוד עם הרצון שלנו, ועלינו רק לדעת איך לקרוא אותם ומה לבצע. זהו בעצם מה שמחייבים אותנו עכשיו להכיר ולהתחיל לעשות.

מה נותן לי לימוד בספר שכתבו מקובלים, חוץ מהוראות הפעלה טכניות?

הבורא רוצה שנגיע להנהיג את המציאות בעצמנו, כאילו בלעדיו. אנו לומדים בספרים, ונעשים מסוגלים לבצע את הדברים שכתובים בהם, בכך אנחנו מגיעים לדרגה שלו, נעשים שותפים שלו בכל. בזה אנחנו זוכים בדברים שקשה לנו לתאר אותם לעצמנו: שלימות, רוחניות, תענוגים, שלווה, הרגשת אין-סוף, נצחיות, מעל חיים ומוות. אין מילים לתאר את כל ההרגשות האלה. רק מי שמגיע לכך רואה את ההבדל בין המציאות הזאת לבין העולם שלנו.

אבל אני מדבר רק על מה שאנחנו חייבים לעשות. אני לא מדבר עכשיו מתוך הדברים שמצפים לנו שם, מה שאנו עתידים להשיג מכך, על הדברים שמעל לעולם הזה, תענוגים שלא חלמנו עליהם, השגות נפלאות, שנותנות לך את כל מה שתרצה. אלא אני מדבר אל האדם מתוך מה שיש לו בעולם שלנו, מתוך היסורים. אני מנסה להסביר לו שהוא חייב עתה להיכנס ללימוד, בגלל היסורים והסבל שיהיו צפויים לו, אם לא יתחיל לבצע את המשימה שלו.

יש שתי דרכים ללמד אדם שכדאי לו לעשות את עבודתו: אחת קצרה ומהירה ללא סבל, שנקראת "דרך הקבלה", והשניה ארוכה וכואבת, דרך של סבל מתמשך, שנקראת "דרך היסורים". כרגע אני מדבר על הדרך שמתקדמים בה מתוך יסורים, מפני שהחיים שלנו עכשיו במציאות הישראלית נמצאים על הדרך הזאת, וכרגע עלינו לעשות שינוי גדול ומהיר, כדי שלא יבוא אסון גדול שיגרום לכולנו יסורים מרים.

האם זה לא מוגזם לחשוב שאנשים יעמדו בתור כדי ללמוד קבלה? לרובם זה נראה מאוד לא מציאותי להגיע לחיים טובים רק מתוך לימוד כזה או אחר.

אני לא חושב כך. הכוח העליון פועל עלינו בצורה איטית, הדרגתית, במשך שנים, אבל מידי פעם, כשהזמן עבר ולא התקדמנו מספיק, הכוח הזה מתגבר, והוא מתחיל לנוע לא בצורה ישרה, אלא בצורת עקומה חדה. אפשר לראות את זה ברור לפי העבר שלנו: כמה האנושות עברה באלפיים שנה, לעומת כמה שהיא עברה במאה השנים האחרונות. ואי אפשר להשוות: עכשיו הקצב יהיה הרבה יותר מהיר, ובשנה אחת נעבור מה שהיינו עוברים בעבר בכמה שנים, ומשנה לשנה יתקצר הזמן יותר ויותר, והקצב ייעשה יותר ויותר נמרץ.

איננו תופסים שלמעלה מכינים בשבילנו כוחות תיקון כאלה, כדי להחזיר אותנו לכיוון הנכון, למסלול הנכון. אני יכול לראות את זה בברור, ואולי בגלל זה נדמה כי אני צועק יותר מכולם, וכי לי הדבר יותר חשוב מכולם; אלא שאני רואה את הדברים שיכולים לקרות, אם לא נלך בכיוון הנכון, ומתוך זה באה צעקה, שצריך להזדרז, ולעשות את המשימה שלנו בלי לחכות למכות איומות, שבסופו של דבר ידחפו אותנו לעשות אותה.

מקובל יכול לראות את הדברים האלה מראש?

ודאי, כל המציאות כבר קיימת, וזה רק תלוי בנו באיזה צורה תרד אלינו, בצורה חיובית או בצורה שלילית.

האם מקובל הנמצא בדרגה גבוהה יכול לשנות את המציאות של היום?

מקובל בעצמו לא מסוגל לשנות את המצב והוא זקוק לקבוצה שלומדת איתו ומנסה לשנות דברים יחד עמו. אבל היום גם זה לא מספיק; היום כבר צריך שכל העם, או לפחות רובו, יבין את תפקידו ויתחיל לעסוק בהתקדמות רוחנית, ללמוד את מבנה העולמות העליונים.

מהו הדבר החשוב ביותר מלבד לימוד?

שאדם יבין את החשיבות בעיסוק הקבלה, שיבין במה תלויים חייו, במה תלוי אושרו, במה תלוי גורל המדינה שלנו, במה תלוי בטחונו האישי. היום כל אחד יכול לבחור לו את הדרך שמתאימה לו להתקשרות עם המדע הזה, והאמצעים נעשים יותר ויותר זמינים וקלים להבנה: ספרים, אתר אינטרנט פעיל מאוד ועדכני, שיעורים שבועיים בכל הארץ, והרצאות בכל מקום.

האם לימוד קבלה לנשים הוא כמו הלימוד לגברים?

האר"י קבע שמתקופתו (המאה ה-16) והלאה מותר הלימוד לנשים, לקטנים ולעבדים. כלומר, לכל חלקי האוכלוסיה ולכל חלקי הרצון. נשים, גם ילדים, גם גויים; בכל האנושות כולה, חייבים להכיר את הכוח העליון. אבל מאחר שבכל המציאות, גם בעולם שלנו וגם בעולם העליון, אנחנו מחולקים לשני חלקים,

לחלק גברי ולחלק נשי, גם בלימוד הקבלה יש שיטות לימוד שונות לגברים ולנשים, כל אחד משני הקהלים לפי החיים שלו, לפי התיקון שלו, לפי האופן שהוא בנוי והאופן שבו הוא פועל.

העניין פשוט: כל המציאות מלמעלה עד למטה, דרך כל העולמות העליונים ועד העולם הזה, מחולקת לחלק גברי ולחלק נשי, חלוקה שקיימת בתוך הנשמה. החלוקה הזאת שמתחילה בעולמות הרוחניים, קובעת שגם בעולם שלנו יהיו שני מינים, ולכן יש הפרדה ברורה בין נשים לגברים, הן בגישה ללימוד, הן בתיקון שצריך לעשות, הן בכניסה לעולמות עליונים, הן בהכרה בהם, והן בשימוש בהם.

מלבד הרצאות כלליות והרצאות הכנה הנלמדים בקהל אחר ומשותף, הרי את כל הלימוד הרציני של הקבלה, צריכים ללמוד גברים לחוד ונשים לחוד. נשים וגברים מבינים את הקבלה בצורה שונה, ויצטרכו להשתמש בה בצורה שונה, כפי שבעולמנו תפקיד שונה הוא להיות גבר או להיות אשה, והוא נקבע לפי שורש נשמה. אין לנו שום אפשרות לבקר את זה, זה לא דבר שניתן לשינוי, הוא לא בידינו, והוא בנוי רק לטובתנו. לכן לא צריך להרגיש שמפסידים משהו, כי כל מי שבאמת רוצה להתקדם בלימוד הקבלה, יש לו היום כל האמצעים להשיג את זה ואין זה משנה אם זה גבר או אשה.

לכן ישנן קבוצות בארץ ובעולם שבני שני המינים לומדים יחד, אבל זה רק בשלב הבסיסי, עדר שאדם מכיר בחשיבותו ובנחיצותו של הלימוד הזה. אבל אם ירצה להתחיל ללמוד את מדע הקבלה בצורה יותר מעשית, יותר פנימית, יעבור לקבוצה שלנו, שבה חלוקה ברורה בין גברים לנשים, וגברים לומדים שיטה שונה משיטת הלימוד לנשים. כל אדם מגיע למה שהוא צריך להגיע, ולא מתערבב מין בשאינו מינו. התקדמות של אדם בלימוד הקבלה תלויה אך ורק ברצון שלו ליצור קשר עם העולם העליון, ולא בגילו, במינו, או בארץ מוצאו.

"אדם בעל "מסך" גורלו בידו! אדם כזה רוכש כוח שהוא מעל לחייו, מעל לעצמו. זו היא למעשה ,האפשרות היחידה של האדם להשיג חירות אמיתית ושליטה בחייו....."

חזרה לראש הדף
Site location tree