בין גבר לאשה
הרצון לקבל גדל כל הזמן, בכל מקום, ובכל האנושות, ולכן אנו רואים היום איך נעלמות כל מיני מסגרות, עמים, מדינות, וגם התא המשפחתי נהרס, ורק באמצעות הקבלה תחזור המשפחה להתקיים.
זה קורה משום שהאגואיזם של כל אחד כה גדול, עד שאדם לא יכול לחיות עם מישהו אחר וכל אחד חי בתוך עצמו. רק באמצעות הקבלה ניתן להביא לתיקון המצב הזה.
אין דבר בעולם הזה שיכול לחבר גבר ואשה יחד חוץ מרוחניות. והיום, זוגות רבים מחליטים להינשא כיוון שרואים בקבלה בסיס לחיים משותפים. יתרה מכך, ילדיהם של הורים לומדי קבלה מעדיפים להינשא עם לומדי קבלה, עם מי שהוא בעל שאיפה רוחנית. זהו בהחלט הישג חשוב.
בנוסף לגברים, נשים גם הן לומדות ומשתתפות בפעילויות רבות כמו תרגומי ספרים, הכנה לדפוס, ואף הילדים נוטלים חלק בפעילויות המכוונות להתפתחות רוחנית. הדברים האלה שעושים ביחד, מחזקים את המשפחה, הן רוחנית והן גשמית.
עם זאת ברוחניות אין כפיה. זהו כלל מַפתח. אדם צריך לבחור מתוך עצמו. לא במקרה רבים מילדיהם של מקובלי העבר הגדולים-לא נגעו בתחום הקבלה. כי הרי הרצון להתפתחות רוחנית אינו עובר בתורשה.
בעולמנו כבר לא מבדילים בין גבר לאשה בתחומים רבים; מה לגבי לימודי הקבלה?
בעולם שלנו אין לנו קשר עם הנשמה. לכן בכל עניין אין כמעט הפרדה בין גבר לאשה, וכל דבר שגבר עושה גם אשה כביכול יכולה לעשות, ולהיפך.
אלא שכאשר מדובר בהתפתחות הנשמה, יש הבדל בין נשמה זכרית לנשמה נקבית; אלה שני עולמות. וגם בעולם שלנו אפשר לראות עד כמה גבר ואשה הם שני עולמות, בפסיכולוגיה שלהם, בפיסיולוגיה, ובהבדלים המנטליים שביניהם. ומי שרוצה לטשטש את הגבול ביניהם, פשוט הורס את הטבע, ומחולל תוצאות גרועות. אסור ללכת נגד הטבע. תחילה נלמד את חוקי הטבע ונראה עד כמה שזה לא בנוי לפי השכל שלנו. כך צריכה להיות הגישה.
מתחילים לגלות בנשמות סוג זכר וסוג נקבה, ומכך באה לעולם שלנו ההפרדה בין זכר לנקבה גם בדומם בצומח ובחי. באבנים אנחנו אפילו לא יודעים מי זכר ומי נקבה, בצמחים אנחנו יכולים להבדיל במקצת, ובחיות, תלוי באיזה חיות, מתחילה לפי התפתחותן יותר הפרדה, כי הזיווגים אינם בגוף אחד אלא צריכים לזה שניים, ואילו בנשמות אלה שני עולמות נפרדים זה מזה, בצורה קוטבית. ברוחניות זהו עניין עצום ועקרוני מאוד. רק בעולם שלנו ישנן תופעות כמו קשר חד-מיני או החלפת מין, ואין זה מקרי שהן מתגברות דווקא בימינו.
לפני גמר התיקון אי אפשר להשתמש באותה שיטת התפתחות לדברים אשר כה מנוגדים זה לזה. אמנם בגמר התיקון הם יהיו יחד, בלב אחד, ויתייחדו בזיווג אחד, ככתוב "אשתו של אדם כגופו". אך מקודם לכן, לפני שהגיעו לגמר התיקון, גבר ואשה בעולם שלנו, נשמות זכריות ונקביות בתחילת התפתחותן, לכל אחד שיטת התפתחות שונה לגמרי. ואם אתה מבלבל ביניהם, אתה הורס, אתה לא עושה טוב לאף אחד מהם, ולעולם לא תזכה לתוצאה טובה.
מקובלים שנמצאים בגמר התיקון, יודעים ואומרים לנו איך מלכתחילה לנהוג בכל אחד. אין לנו מושג עד כמה אשה היא החלק הרוחני שבאדם, עד כמה הנישואים חשובים לרוחניותו של האדם, בניגוד למה שאנחנו לעיתים חושבים.
שיטות ההתפתחות של הגבר ושל האשה שונות לגמרי, כשם שהנשמות הן שונות. לכן גם שיטות הלימוד הן שונות; צריך ללמד כל אחד מה שמתאים לו, מה שהוא חייב לקבל. משום כך הגברים אינם לומדים שיטות שאשה צריכה להתפתח בהן. אי אפשר ללמד גברים בשיטה של נשים ולהיפך. כאשר מבחינים כיצד הכל בנוי, רואים את סוג ההתקדמות ואת השיטות הנחוצות.
בכל החברות באנושות, אשה תמיד היתה מנותקת מגבר כי זה קורה בצורה טבעית, ולא משום שגברים שלטו, או משום שנשים שלטו, אלא זה עניין של הבדל שורשי שיש בנו, בתפיסה, בכל, ואם מבלבלים את החוקים הללו יוצרים בעיות. אף כי ההפרדה הזו נראית כאילו לא לפי הנורמות שבחברה המודרנית.