אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / משנה / מועד

מועד

 

חגיגה

מסכת חגיגה פרק א

א,א  הכול חייבין בראייה--חוץ מחירש שוטה וקטן, וטומטום, ואנדרוגינוס, ונשים, ועבדים שאינן משוחררין, והחיגר, והסומא, והחולה, והזקן שאינו יכול לעלות ברגליו.  איזה הוא קטן-כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו, ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר "שלוש רגלים" (שמות כג,יד).

המשך למאמר >>
מועד קטן

מסכת מועד קטן פרק א

א,א  משקין בית השלהין במועד ובשביעית-בין ממעיין שיצא כתחילה, בין ממעיין שלא יצא כתחילה; אבל אין משקין לא ממי הגשמים, ולא ממי הקילון.  ואין עושין עוגייות לגפנים.

המשך למאמר >>
מגילה

מסכת מגילה פרק א

א,א  מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלושה עשר, בארבעה עשר, ובחמישה עשר--לא פחות ולא יתר.  כרכים המוקפים חומה מימות יהושוע בן נון, קורין בחמישה עשר; כפרים ועיירות גדולות, קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה.

המשך למאמר >>
מסכת תענית

מסכת תענית פרק א

א,א  מאימתיי מזכירין גבורת גשמים:  רבי אליעזר אומר, מיום טוב הראשון של חג; רבי יהושוע אומר, מיום טוב האחרון.  אמר רבי יהושוע, הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג, למה הוא מזכיר:  אמר לו רבי אליעזר, אף הוא אינו אומר אלא משיב הרוח מוריד הגשם בעונתו.  אמר לו, אם כן, לעולם יהא מזכיר.

המשך למאמר >>
ראש השנה

מסכת ראש השנה פרק א

א,א  ארבעה ראשי שנים הם:  באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.  באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי.  באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות.  באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו.

המשך למאמר >>
ביצה

מסכת ביצה פרק א

א,א  ביצה שנולדה ביום טוב-בית שמאי אומרין, תאכל; ובית הלל אומרין, לא תאכל.  בית שמאי אומרין, שאור כזית וחמץ ככותבת; ובית הלל אומרין, זה וזה כזית.

המשך למאמר >>
סוכה

מסכת סוכה פרק א

א,א  סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה, פסולה; רבי יהודה מכשיר.  ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלוש דפנות, ושחמתה מרובה מצילתה--פסולה.  סוכה הישנה-בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.  איזו היא ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלושים יום; אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה-כשרה.

המשך למאמר >>
יומא

מסכת יומא פרק א

א,א  שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כוהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין; ומתקינין לו כוהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול.  רבי יהודה אומר, אף אישה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו:  שנאמר "וכיפר בעדו, ובעד ביתו" (ויקרא טז,ו; ויקרא טז,יא; ויקרא טז,יז)-"ביתו", היא אשתו.  אמרו חכמים, אם כן, אין לדבר סוף.

המשך למאמר >>
שקלים

מסכת שקלים פרק א

א,א  באחד באדר, משמעין על השקלים ועל הכלאיים.  בחמישה עשר בו, קורין את המגילה בכרכים, ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים; ועושין כל צורכי הרבים, ומציינין על הקברות, ויוצאין אף על הכלאיים.

המשך למאמר >>
פסחים

מסכת פסחים פרק א

א,א  אור לארבעה עשר, בודקין את החמץ לאור הנר.  כל מקום שאין מכניסין בו חמץ, אינו צריך בדיקה; ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ.  בית שמאי אומרין, שתי שורות על פני כל המרתף; בית הלל אומרין, שתי שורות החיצונות שהן העליונות.

המשך למאמר >>
עירובין

מסכת עירובין פרק א

א,א  מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה, ימעט; רבי יהודה אומר, אינו צריך.  הרחב מעשר אמות, ימעט; אם יש לו צורת פתח-אף על פי שהוא רחב מעשר אמות, אינו צריך למעט.

המשך למאמר >>
שבת

א,א  יציאות השבת-שתיים שהן ארבע בפנים, ושתיים שהן ארבע בחוץ.  כיצד:  העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים-פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, או שנטל מתוכה והוציא-העני חייב, ובעל הבית פטור; פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והכניס-בעל הבית חייב, והעני פטור.  פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה, או שנתן לתוכה והוציא-שניהם פטורין; פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס-שניהם פטורין.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree