נשים | משנה | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / משנה / נשים

נשים

קידושין

מסכת קידושין פרק א

א,א  האישה-נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים:  נקנית בכסף, ובשטר, ובביאה.  בכסף-בית שמאי אומרין, בדינר ובשווה דינר; ובית הלל אומרין, בפרוטה ובשווה פרוטה.  כמה היא פרוטה, אחד משמונה באיסר האיטלקי.  וקונה את עצמה בגט, ובמיתת הבעל.  היבמה, נקנית בביאה; וקונה את עצמה בחליצה, ובמיתת היבם.

המשך למאמר >>
גיטין

מסכת גיטין פרק א

א,א  המביא גט ממדינת הים, צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם.  רבן גמליאל אומר, אף המביא מרקם ומן ההגר; רבי אליעזר אומר, אפילו מכפר לודים ללוד.  וחכמים אומרין, אין צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם, אלא המביא ממדינת הים.  והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם; רבן שמעון בן גמליאל אומר, אפילו מאגמוניה לאגמוניה.

המשך למאמר >>
סוטה

מסכת סוטה פרק א

א,א  המקנא לאשתו-רבי אליעזר אומר, מקנא על פי שניים, ומשקה על פי עד אחד, או על פי עצמו; רבי יהושוע אומר, מקנא על פי שניים, ומשקה על פי שניים.

המשך למאמר >>
נזיר

מסכת נזיר פרק א

א,א  כל כינויי נזירות כנזירות.  האומר אהא, הרי זה נזיר; או אהא נווה, נזיר.  נזיק, נזיח, פזיח-הרי זה נזיר.  הרי אני כזה, הרי אני מסלסל, הרי אני מכלכל, הרי עליי לשלח פרע-הרי זה נזיר.  הרי עליי ציפורים-רבי מאיר אומר, נזיר; וחכמים אומרין, אינו נזיר.

המשך למאמר >>
נדרים

מסכת נדרים פרק א

א,א  כל כינויי נדרים כנדרים, חרמים כחרמים, שבועות כשבועות, נזירות כנזירות.  האומר לחברו, מודר אני ממך, מופרש אני ממך, מרוחק אני ממך, שאיני אוכל לך, שאיני טועם לך-אסור; מנודה אני לך, רבי עקיבה היה חוכך בזה להחמיר.  כנדרי רשעים-נדר בנזיר, ובקרבן, ובשבועה.  כנדרי כשרים, לא אמר כלום; כנדבותם, נדר בנזיר ובקרבן.

המשך למאמר >>
כתובות

מסכת כתובות פרק א

א,א  בתולה נישאת ביום רביעי, ואלמנה ביום חמישי:  שפעמיים בשבת בתי דינין יושבים בעיירות, ביום השני וביום החמישי; שאם היה לו טענת בתולים, היה משכים לבית דין.

המשך למאמר >>
יבמות

מסכת יבמות פרק א

א,א  חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום, עד סוף העולם:  בתו, ובת בתו, ובת בנו, בת אשתו, ובת בתה, ובת בנה, חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, אחותו, ואחות אימו, ואחות אשתו, ואשת אחיו מאימו, ואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו-הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום, עד סוף העולם.  וכולם אם מתו, או מיאנו, או נתגרשו, או שנמצאו איילונייות-צרותיהן מותרות; ואין אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו ואם חמיו, שנמצאו איילונייות או שמיאנו.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree