אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / משנה / קודשים

קודשים

קינים

מסכת קינים פרק א

א,א  חטאת העוף, נעשית למטן; וחטאת בהמה, למעלן.  עולת העוף, נעשית למעלן; ועולת הבהמה, למטן.  אם שינה בזה ובזה, פסל.

המשך למאמר >>
מידות

מסכת מידות פרק א

א,א  בשלושה מקומות הכוהנים שומרין בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.  והלויים בעשרים ואחד מקום:  חמישה, על חמישה שערי הר הבית; ארבעה, על ארבע פינותיו מתוכו; חמישה, על חמישה שערי העזרה; ארבעה, על ארבע פינותיה מבחוץ; אחד ללשכת הקרבן, ואחד ללשכת הפרוכת, ואחד לאחורי בית הכפורת.

המשך למאמר >>
תמיד

מסכת תמיד פרק א

א,א  בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש-בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.  בית אבטינס ובית הניצוץ-היו עלייות, והרובין שומרים שם.  בית המוקד-כיפה, ובית גדול היה, מוקף רובדין של אבן; וזקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם, ופרחי כהונה איש כסותו בארץ.  ולא היו ישנים בבגדי קודש; אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהם, ומתכסין בכסות עצמן.  אירע קרי באחד מהן-יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה, והנרות דולקות מכאן ומכאן, עד שהוא מגיע לבית הטבילה; ומדורה הייתה שם, ובית כיסא של כבוד.  וזה הוא כבודו-מצאו נעול, יודע שיש שם אדם; פתוח, יודע שאין שם אדם.  ירד וטבל, עלה ונסתפג, ונתחמם כנגד המדורה; בא וישב לו אצל אחיו הכוהנים עד שהשערים נפתחים, יוצא והולך לו.

המשך למאמר >>
מעילה

מסכת מעילה פרק א

א,א  קודשי קודשים ששחטן בדרום, מועלין בהן.  שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון, בצפון וקיבל דמן בדרום, שחטן ביום וזרק בלילה, בלילה וזרק ביום, או ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן-מועלין בהן.  כלל אמר רבי יהושוע-כל שהיה לה שעת היתר לכוהנים, אין מועלין בה; וכל שלא הייתה לה שעת היתר לכוהנים, מועלין בה.  איזו היא שהייתה לה שעת היתר לכוהנים-שלנה, ושנטמאת, ושיצאת; ואיזו היא שלא היה לה שעת היתר לכוהנים-שנשחטה חוץ לזמנה, וחוץ למקומה, ושקיבלו פסולין וזרקו את דמה.

המשך למאמר >>
כרתות

מסכת כרתות פרק א

א,א  שלושים ושש כרתות בתורה:  הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, הבא על הזכור, ועל הבהמה, ואישה המביאה את הבהמה, והבא על אישה ובתה, ועל אשת איש, הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אימו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנידה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, והמחלל את השבת, וטמא שאכל את הקודש, והבא אל המקדש טמא, והאוכל חלב, ודם, ונותר, ופיגול, השוחט ומעלה בחוץ, האוכל חמץ בפסח, האוכל והעושה מלאכה ביום הכיפורים, המפטם את השמן, והמפטם את הקטורת, והסך בשמן המשחה; הפסח והמילה, במצות עשה.

המשך למאמר >>
תמורה

מסכת תמורה פרק א

א,א  הכול ממירין, אחד אנשים ואחד הנשים:  לא שאדם רשאי להמיר; אלא שאם המיר-מומר, וסופג את הארבעים.  הכוהנים ממירין את שלהם, וישראל ממירין את שלהם.  אין הכוהנים ממירין לא בחטאת, ולא באשם ולא בבכור.  אמר רבי יוחנן בן נורי, וכי מפני מה אין ממירין בבכור.  אמר לו רבי עקיבה, חטאת ואשם מתנה לכוהן, והבכור מתנה לכוהן; מה חטאת ואשם, אין ממירין בהן-אף הבכור, לא ימירו בו.  אמר לו רבי יוחנן בן נורי, מה לי אין ממיר בחטאת ובאשם, שאין זכין בהן בחייהם-תאמר בבכור, שזכין בו בחייו.  אמר לו רבי עקיבה, והלוא כבר נאמר "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש" (ויקרא כז,י; ויקרא כז,לג):  איכן קדושה חלה עליו, בבית הבעלים-אף תמורה, בבית הבעלים.

המשך למאמר >>
ערכין

מסכת ערכין פרק א

א,א  הכול מעריכין ונערכין, נודרין ונידרין-כוהנים ולויים וישראל, נשים ועבדים.  וטומטום ואנדרוגינוס, נודרין ונידרין ומעריכין; אבל לא נערכין, שאינו נערך אלא זכר ודאי ונקבה ודאית.  חירש שוטה וקטן, נידרין ונערכין; אבל לא נודרין ולא מעריכין, מפני שאין בהן דעת.  פחות מבן חודש, נידר אבל לא נערך.

המשך למאמר >>
בכורות

מסכת בכורות פרק א

א,א  הלוקח עובר חמורו של נוכרי, והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי, והמשתתף עימו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה-פטור מן הבכורה:  שנאמר "בישראל" (במדבר ג,יג), אבל לא באחרים.  הכוהנים והלויים פטורין מקל וחומר-אם פטרו את של ישראל במדבר, דין הוא שיפטרו את עצמן.

המשך למאמר >>
חולין

מסכת חולין פרק א

א,א  הכול שוחטין, ושחיטתן כשרה--חוץ מחירש שוטה וקטן, שמא יקלקלו בשחיטתן; וכולם ששחטו, ואחרים רואים אותם--שחיטתם כשרה.  שחיטת הנוכרי--נבילה, ומטמא במשא.  השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט-שחיטתו כשרה; השוחט בשבת וביום הכיפורים-אף על פי שהוא מתחייב בנפשו, שחיטתו כשרה.

המשך למאמר >>
מנחות

מסכת מנחות פרק א

א,א  כל המנחות שנקמצו שלא לשמן-כשרות, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה:  חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות.  מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן-נתן בכלי והילך והקטיר שלא לשמן, או לשמן ושלא לשמן, או שלא לשמן ולשמן-פסולות.  כיצד לשמן ושלא לשמן, לשם מנחת חוטא ולשם מנחת נדבה; שלא לשמן ולשמן, לשם מנחת נדבה ומנחת חוטא.

המשך למאמר >>
זבחים

מסכת זבחים פרק א

א,א  כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן-כשרים, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה:  חוץ מן הפסח ומן החטאת-הפסח, בזמנו; והחטאת, בכל זמן.  רבי אליעזר אומר, אף האשם:  הפסח, בזמנו; והחטאת והאשם, בכל זמן.  אמר רבי אליעזר, החטאת באה על חטא, ואשם בא על חטא-מה חטאת פסולה שלא לשמה, אף האשם פסול שלא לשמו.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree