אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / תלמוד ירושלמי / זרעים

זרעים

ברכות

מסכת ברכות פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א.  וחכמים אומרים עד חצות.  ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר.  מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות.  ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר.  הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר.  כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר.  אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:

המשך למאמר >>
פיאה

מסכת פיאה פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  אלו דברים שאין להם שיעור הפיאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבריו ותלמוד תורה כנגד כולן:

המשך למאמר >>
דמאי

מסכת דמאי פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  הקלין שבדמאי השיתין והרימון והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנין והנצפ' וביהודא האוג וחומץ והכוסב' ר' יהוד' אומ' כל השיתין פטורו' חוץ משל דיופרא וכל הרימון פטורין חוץ מרימי שיקמה וכל בנות שיקמה פטורות חוץ מן המוסטפות:

המשך למאמר >>
כלאיים

מסכת כלאיים פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  החטים והזונין אינן כלאים זה בזה.  השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון הפול והספיר והפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועית אינן כלאים זה בזה:

המשך למאמר >>
שביעית

מסכת שביעית פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי ובית הלל אומרים עד עצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו:

המשך למאמר >>
תרומות

מסכת תרומות פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו.  נכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה.  חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם תרומתו תרומה חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר.  קטן שלא הביא שתי שערות ר"י אומר תרומתו תרומה רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה:

המשך למאמר >>
מעשרות

מסכת מעשרות פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ חייב במעשרות.  ועוד כלל אחר אמרו כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל אע"פ ששימרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל:

המשך למאמר >>
מעשר שני

מסכת מעשר שני פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  מעשר שני אין מוכרין אותו ואין ממשכנין אותו ואין מחליפין אותו ולא שוקלין כנגדו ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הילך יין ותן לי שמן וכן שאר כל הפירות אבל נותנין זה לזה מתנת חנם.  מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום חי ושחוט ואין מקדשין בו את האשה.  הבכור מוכרין אותו תמים חי.  ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה.  ואין מחללין מעשר שני על אסימון ולא על המטבע שאינו יוצא ולא על המעות שאינן ברשותו:

המשך למאמר >>
חלה

מסכת חלה פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  חמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה.  ומצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד הבא העומר הבא:

המשך למאמר >>
עורלה

מסכת עורלה פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה.  רבי יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור:

המשך למאמר >>
ביכורים

מסכת ביכורים פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  יש מביאין בכורין וקורין.  מביאין ולא קורין.  ויש שאינן מביאין.  אלו שאינן מביאין הנוטע בתוך שלו והבריכו בתוך של יחיד או בתוך של רבים.  וכן המבריך מתוך של יחיד או מתוך הרבים לתוך שלו.  הנוטע בתוך שלו והמבריך בתו שלו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע הרי זה אינו מביא.  רבי יהודה אומר מביא.  מאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך תביא עד שיהו כל הגידולים מאדמתך:

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree