אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / מד
רבי שמעון בר יוחאי

מד

א

דהיכלא דא, הוא אתר מתקנא לקבלא רוחא דלעילא, בגו רוחא דא, ודא סלקא בהו. תרין עשר פתחין אינון להיכלא דא, בכל פתחא ופתחא כל אינון סרכין וממנן, דאינון מכרזי לאודעא לתתא כל אינון דינין דזמינין לנחתא לתתא, כמה דאת אמר (דניאל ד יא) קרא בחיל, וכן אמר גדו אילנא וגו', ומגו כרוזי אלין נטלי מלה כל מריהון דגדפין עד דאודעי מלה לרקיע דחמה, ומתמן כד נפיק שמשא נפיק מלה ושטייא בעלמא, עד דמטי לההוא חיויא דרקיעא, דכל ככבי דרקיעא גלידו ביה, דאיהו באמצעיתא דרקיעא, ושמעין מלה ונקטין לה אינון סרכין דתחות (שמיא) (ד"א שמשא), ואינון דממנן על ההוא חיויא, ומתמן אתפשט לעלמא, ואפילו רוחין ושדין ואפילו עופי שמיא מודעי ליה בעלמא כרוזין, תבין וסתמין פתחין. לא סלקא (לאסתלקא) רוחא ברוחא, עד דכלהו רוחין תתאי כלהו חד בהדי (רוחא באתר) האי רוחא, וכלהו אתכלילן ועאלין דא בדא עד דאתעביד כלא חד בר נש כד איהו בבי מרעיה הכא אתדן הן לחיים הן למות, חיין תלייא לעילא, אי אתדן הכא לחיים יהבי חיין מלעילא, ואי לא יהבין, זכאה חולקיה מאן דאתדבק במאריה ועאל ונפיק, הכא קידה באנפין בארעא לאתגברא על דינא, על האי היכלא אתמר (דברים לב ד) אל אמונה ואין עול וגו':

היכלא חמישאה היכלא דא היכלא דברקא זהיר, דאיהו רוחא דמזהיר, נהיר לאינון תתאי, רוחא דא איהו כליל ופתח וסגיר, נהיר ונציץ לכל סטרין, מנציצו דא נהיר חד נהורא כעין ארגוונא נהורא דא כליל כל (ד"א כלל) גוונין דנהרין, נהורא חוור ואוכם סומק וירוק, אתכלילן אלין באלין, אתרקים חוור בסומק, אוכם בירוק, לבתר חוור באוכם, ואתעביד חד חיוותא מרקמא, ואתכליל בה ירוק וסומק, דיוקנהא כדיוקנא דבר נש דכליל כל דיוקנין. מינה נפקו ד' סמכין דאינון חיוון רברבן על אלין דלתתא, חד אקרי אופן דאיהו תרין, בגין דכד אתחזי האי אתנהיר אחרא בגויה, דביק דא בדא, עאל דא בדא, לבתר עאל אחרא דא בדא, ואתחזון ד' רישין לד' סטרין דעלמא, וכלהו חד גופא, ואלין אינון דכתיב בהו (יחזקאל א טז) כאשר יהיה האופן בתוך האופן, וכלהו אלין קשירין דא בדא, כחיזו (נ"א דחיזון) דחיוון עלאין דלא מתפרשן לעלמין האי חיותא דארבע גוונין מרקמן, אחידן אלין באלין לד' סטרין, מהכא כד נטלא חיותא דא נטלא לתרין סטרין האי רוחא דברקא אתכליל בתרין רוחין, רוחא דא דברקא אפיק חד חיותא, וכל אינון נהורין, רוחא אחרא אתנהיר מניה דאקרי רוחא מלהטא, נהרין מניה תרין נהורין, דאינון ארבע, ואלין נהורין מתהפכין בגוונין, והכא איהו (בראשית ג כד) להט החרב המתהפכת, אלין אינון נהורין דמתהפכן שננא דחרבא, (ואלין גליף) ואלין קיימי על היכלא דלתתא, בגין דהאי להט החרב קיימא על אינון ע' נהורין דבי דינא, מהכא כל אינון דיינין דדייני דינא חרבא תלייא על רישייהו מלעילא, האי להט החרב. דאלין אינון נהורין דלסטר שמאלא, אפיקו חד חיותא אחרא דקיימא על ד', דלא קיימי בקיומייהו, תרי מימינא ותרי משמאלא, כד רוחא דחיותא האי עאל באלין, נציץ מנייהו תרי ניצוצין מלהטן, ונפקי מהאי היכלא לבר ומתהפכי תדיר, אלין ניצוצין מלהטן, לזמנין נוקבי לזמנין גוברי לזמנין רוחין לזמנין עירין קדישין. מאי טעמא בגין דכד אתכליל האי חיוותא בחיוותא קדמאה, מגו תקיפו דאתכלילן דא בדא, נפקא חד נצוצא מלהטא תדיר דלא אתדעך לעלמין, ושאטא ואזלא אבתרייהו דאינון תרין ניצוצין, והשתא אינון גוברין ועבדין שליחותא בעלמא, ועד לא מסיימי מתדעכי, (כדין) וההוא ניצוצא בטש בהו

 

ב

ונהיר לון ואתחדשון כמלקדמין, ואינון נוקבי, ואזלי ושאטן, ועד לא מסיימי מתדעכי, והאי ניצוצא בטש בהו, ונהיר לון ואתהדרן כמלקדמין, בגין דההוא ניצוצא כליל מכלא, כליל מד' גוונין, ובגין דא אינון מתהפכין לכל הני גווני. רוחא דא אתכליל ברוחא אחרא כדקאמרן, ואתחזון תרין כחדא, ולא כאחרנין קדמאין, דכד אתכליל דא בדא לא אתחזי בר חד, והכא אתחזון תרין, וקיימי בחביבותא, כלילן מכלהו תתאי, ואע"ג דאינון תרין אינון חד, כד אתפשט (נ"א בר דאתפשטא) רוחא ברוחא ואתחזון בחביבותא, כלילן מכלהו תתאי, ודא (ד"א דא) הוא רזא דכתיב (שיר ד ה) שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים, וכד תרין רוחין מתפשטן דא בדא בחביבותא, כדין אתהדר האי היכלא ואקרי היכל אהבה, היכלא דרחימותא, היכלא דא קאים תדיר בקיומיה, אתגניז ברזא דרזין למאן דאצטריך לאתדבקא ביה, והכא כתיב (שם ז יג) שם אתן את דודי לך. לבתר כד נהרין תרין רוחין דאינון חד, נפקי כמה חיילין לכמה סטרין, אלפין ורבוון דלית לון שיעורא, מנהון אקרון דודאים, מנהון גפנים, מנהון רמונים, עד דמטו כמה חיילין לבר, עד ההוא ככבא דאקרי נגה, וכלהו בחביבו דלא מתפרשין לעלמין, והכא כתיב (שם ח ז) אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, הכא (ד"א כתיב) השתחואה ופרישו דידין לאתדבקא ברחימו דמאריה:

היכלא שתיתאה הכא הוא רוחא דאקרי חו"ט השני, רזא דכתיב (שם ד ג) כחוט השני שפתותיך, האי היכלא (היכלא דאקרי) אקרי היכל הרצון, הכא רוחא דאיהו רעוא, דכל הני רוחין תתאין רהטין אבתריה, לאתדבקא ביה בנשיקה ברחימותא, האי רוחא אתכליל בשית וקיימא בשית אתכליל בשית דלתתא בהדיה, וקיימא בשית עלאין, ובגין כך האי רוחא אפיק תריסר נהורין כלילן כלהו מתתא ומלעילא, הני תריסר נהורין אינון חדאן לסלקא לעילא, ולקבלא כל אינון דלתתא. היכלא דא דאיהו רצון, רעוא דכלא, מאן דקשר קשרין וסליק לון הכא, דא הוא דאפיק רצון מיהו"ה בחביבותא, בגו היכלא דא אתכניש משה ברחימו, דנשיק נשיקי רחימותא, האי הוא היכלא דמשה. רוחא דא רוחא דרחימותא, רוחא דיחודא, דאמשיך רחימו לכל סטרין, ואינון (ד"א אינון) תריסר נהורין סלקין ולהטין, מנציצו דלהון נפקי ארבע חיוון קדישין, רחימי דאהבה אלין אקרון חיות גדולות, לאתחברא אינון זוטי לאתכללא בהו, דכתיב (תהלים קד כה) חיות קטנות עם גדולות, אלין אחידן דא בדא לד' סטרין, כאגוזא דמתחברא לד' סטרין, ובגין כך אקרי היכלא דא גנת אגוז, דכתיב (שיר ו יא) אל גנת אגוז ירדתי, מאי אל גנת אגוז, בגיניה דגנת אגוז ירדתי דאיהו היכלא דרחימו לאתדבקא דכורא בנוקבא. אלין ארבע מתפרשן לתריסר, תלת תלת לכל סטר, כל אינון תתאי כלילן בהו, ובהו קיימין רוחין ברוחין, נהורין בנהורין, כלהו אלין באלין, עד דאתעבידו חד, וכדין האי רוחא דכליל מכלהו, סלקא לאתעטרא (נ"א לאתערא) ברוחא דלעילא, ההוא דאקרי שמי"ם וזמין ליה לאתחברא בהדיה, כיון דאתקשרו כלהו דלתתא בהדיה, אמר (שם א') ישקני מנשיקות פיהו, וכדין איהו חדוה לאתקשרא רוחא ברוחא, ולאשתלמא דא בדא, כדין איהו שלימו בחבורא חדא, כיון דהאי רוחא אתחבר בהדיה, ואשתלים דא בדא, ואתנהירו דא בדא בכל שלימו כדקא חזי, בהאי רעותא דצלי בר נש זכאה, דסליק כולא כדקא חזי

חזרה לראש הדף
Site location tree