אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / מה
רבי שמעון בר יוחאי

מה

א

עד ההוא אתר, לחברא רחימו דא בדא, כדין (ד"א שמיא אתחבר ברוחא דא, ברחימו בשלימו באנהרותא מתדבקן דא בדא, כדין) כל אינון היכלין, וכל אינון רוחין דאתכלילו בהאי, כל חד וחד מאינון רוחין והיכלין דאינון בכללא דשמים, כל חד וחד נטיל ההוא היכלא וההוא רוחא דאתחזי ליה, לאתחברא בהדיה ולאשתלמא בהדיה כדקא יאות, (ד"א, בגין דהאי רוחא שתיתאה דאקרי שמים, דאיהו רוחא קדישא לעילא, נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצו"ן, סליק לון לגביהו בההוא יחודא אתחברן רצון, לאתנשקא) (נ"א בגין דההוא רוחא שתיתאה דאקרי רצון, סליק לון לגבייהו ב יחודא, והכי אתחברן, שמים דאיהי רוחא קדישא לעילא, נטיל היכלא דא רוחא דא דאקרי רצו לאתנשקא) דא בדא, לאתחברא דא בדא, לאשתלמא דא בדא, ורזא דא (בראשית כט יא) וישק יעקב לרחל וגו'. אברהם דאיהו ימינא לעילא נטיל (ד"א ל"ג היכלא דקאמרן), (היכל אהבה) רוחא דאקרי אהב"ה לאתקשרא דא בדא לאתחברא דא בדא למהוי חד, וסימניך (שם יב יא) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, ושפירו דאתתא באינון שדים יצחק דאיהו שמאלא נטיל ההוא היכלא דבי דינא, דכל דינין מתערין מתמן, רוחא דאקרי זכותא לאתחברא דא בדא ולאשתלמא דא בדא למהוי כלא חד כדקא יאות. שאר נביאים נטלין תרין היכלין (ד"א דלתתא) תרין רוחין, נוג"ה וזה"ר ברזא דכתיב (שיר ז ב) חמוקי ירכיך וגו', לאתקשרא אלין באלין למהוי חד, יוסף הצדיק עמודא דעלמא נטיל היכלא דספיר, רוחא דאקרי לבנת הספיר, ואע"ג דכתיב (שמות כד י) ותחת רגליו, בגין יקרא דמלכא, והכי הוא ודאי, ולבתר עמודא דא נטיל יתיר דאיהו רזא דרזין, באתר דהיכלא שביעאה עד הכא מתחברן דרגין, ומתחברן דא בדא לאשתלמא דא עם דא למהוי כלהו חד, כלא כדקא חזי, וכדין (מ"א יח לט) יהו"ה הוא האלהי"ם וגו', זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי, מאן דידע לקשרא לון ולאתדבקא במאריה. הכא הכרעה (ד"א ל"ג בהכרעה הכא ומוסיף הווי"ן) והשתחואה וקידה ופרישו דכפין, ונפילה דאפין, לאמשכא רעותא דרוחא עלאה, נשמתא דכל נשמתין, דאיהו תליא לעילא עד אין סוף, (ד"א ל"ג סוף) דמניה נפקי נהירו וברכאן לאשלמא כלא מלעילא כדקא יאות, ולמהוי כלא בשלימו מתתא ומלעילא, וכל אנפין נהירין בכל סטרין כדקא יאות, כדין כל גזרי דינין מתבטלין, וכל רעותא אתעביד לעילא ותתא, ועל דא כתיב (ישעיה מט ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר, וכתיב (תהלים קמד טו) אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהיו:

היכלא שביעאה, היכלא דא לאו ביה דיוקנא ממש, כלא איהו בסתימו וגו, (ד"א גו) רזא דרזין, פרוכתא דפריסא (ד"א פריסא), קיימין כלהו היכלין, דלא לאתחזאה תרין כרובים, (ד"א ל"ג דא מן דא קיימין) לגו מן דא קיימא כפורתא, דיוקנא דקדש קודשין, בגין כך היכלא דא אקרי קדש הקדשים, האי קדש הקדשים אתר מתתקנא לההוא נשמתא עלאה, כללא דכלא, עלמא דאתי לגבי האי (נ"א עלמא) עלאי דהא כד מתחברן כלהו רוחי דא בדא, ואשתלימו דא עם דא כדקא חזי, כדין אתער רוחא עלאה נשמתא דכלא לגבי עילא, סתימא דכל סתימין, לאתערא על כלא, לאנהרא לון מעילא לתתא, ולאשלמא לון, לאדלקא בוצינין, וכד כלא (נ"א איהו) בשלימו בנהירו דכלא, ונחית נהירו עלאה, כדין האי היכלא שביעאה איהו היכלא סתימאה בסתימו דכלא, לקבלא ההוא קדש הקדשים, נהירו דנחית, ולאתמליא מתמן, כנוקבא דמתעברא מן דכורא ואתמלייא, ולא אתמלייא אלא מהאי היכלא, דמתתקנא לקבלא ההוא נהירו עלאה, ורזא דא היכלא שביעאה, איהו אתר דחבורא דזווגא, לאתחברא שביעאה בשביעאה, למהוי

 

ב

כלא חד שלימו (ד"א חד) כדקא חזי. ומאן דידע לקשרא יחודא דא זכאה חולקיה, רחים לעילא רחים לתתא, קב"ה (איהו) גזיר ואיהו מבטל, סלקא דעתין דאיהו מקטרגא במאריה, לאו הכי, אלא בגין דכד איהו קשיר קשירין, וידע ליחדא יחודא, וכל אנפין נהירין, וכל שלימו אשתכח, וכלא אתברכא כדקא יאות, כל דינין מתעברין ומתבטלין, ולא אשתכח דינא בעלמא, זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי, דא הוא לתתא, דכתיב ביה (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם, דא הוא קיומא דעלמא, בכל יומא קארי עלוי כרוזא (ישעיה מא טז) ואתה תגיל ביהו"ה בקדוש ישראל תתהלל. כגוונא דא קרבנא (ד"א ל"ג דא), סלקא תננא, ומסתפקין (ד"א ביה) כל חד וחד כדקחזי ליה, וכהני ברעותא, ולואי בבסימו דשירתא, דא אתכליל בדא, ועיילי היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא, עד דמתחברן בדוכתייהו כדקא חזי ליה, שייפא בשייפא, ואשתלימו דא בדא, ואתייחדו דא בדא, עד דאינון חד, (ד"א ל"ג) (ואתנהרין) ונהרין דא בדא. כדין נשמתא עלאה דכלא אתיא מלעילא ונהיר לון, והוו נהירין כלהו בוצינין בשלימו כדקא חזי, עד דההוא נהורא עלאה אתער, וכלא אעיל לגבי קדש הקדשים ואתברכא ואתמלייא, כבירא דמיין נבעין ולא פסקין, וכלהו מתברכאן לעילא ותתא. הכא רזא דרזין, ההוא דלא אתיידע ולא אעיל בחושבנא, רעותא דלא אתפס לעלמין, בסים לגו לגו בגווייהו, ולא אתיידע ההוא רעותא, ולא אתפס למנדע (ד"א ל"ג) (לן), וכדין כלא רעותא חדא עד א"ס, וכלא איהו בשלימו מתתא ומלעילא, ומגו לגו, עד דאתעביד כלא חד, האי רעותא לא אעיל לגו, אע"ג דלא אתידע, עד דכלא אשתלים ואתנהיר בקדמיתא בכלהו סטרין, כדין בסים ההוא רעותא (ד"א ל"ג) (לכלא), ולא (ד"א דלא) אתפס לגו בגו בסתימו, וכדין זכאה חולקיה מאן דיתדבק במאריה בההיא שעתא, זכאה איהו לעילא זכאה איהו לתתא, עליה כתיב (משלי כג כה) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך. תא חזי, כיון דכלהו אשתלימו דא בדא, ואתקשרו דא בדא בקשורא חדא, ונשמתא עלאה נהיר לון מסטרא דלעילא, וכלהו נהורין אינון בוצינא חדא בשלימו, כדין רעוא חדא דמחשבה (ד"א במחשבה), אתפס (ד"א לגו לגו דנהירו דסליק על כלא, ובגו לגו בההוא רעותא דמחשבה אתפס נהירו דלא אתפס ולא אתיידע, בר ההוא רעו דמחשבה, תפיס ולא ידע מה תפיס, אלא דאתנהיר ואתבסם ההוא רעו דמחשבה, ואתמליא כלא ואשתלים כלא, ואתנהיר ואתבסם כלא כדקא יאות, ועל דא כתיב (תהלים קמד טו) אשרי העם שככה לו וגו'. מאן דזכי לאתדבקא במאריה כהאי גוונא, ירית עלמין כלהו, רחימא לעילא רחימא לתתא, צלותיה לא אהדרא ריקניא, דא אתחטי קמי מאריה כברא קמי אבוי ועביד ליה רעותיה בכל מה דאצטריך, ואימתיה שליט על כל בריין, איהו גזיר וקב"ה עביד, עליה כתיב (איוב כב כח) ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור:

ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור וגו', א"ר יצחק, מכאן דעקרן קב"ה להני נטיען, (ד"א, ושתיל לון, משמע דכתיב יהי, רבי יהודה אומר אור שכבר היה תנן, משמע דכתיב ויהי אור, והיה לא כתיב, אלא ויהי, וכד אס באינון דרין דרשיעיא, גניז ליה לצדיקיא, הה"ד (תהלים צז יא) אור זרוע לצדיק ולישרי אתמר, ויאמר אלהי"ם יהי אור, הה"ד (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח וגו', וירא אלהי"ם את טוב, מאי ראה, א"ר חייא כדקאמרן, חמא בעובדייהו דרשיעייא וגניז ליה, רבי אבא אמר, ו את האור כי טוב, לגנוז אותו, וירא אלהי"ם את האור), (נ"א, ושתיל לון, דכתיב ויהי או מאי משמע, אור, שכבר היה אור, רבי יהודה אמר, והיה אור לא נאמר, אלא ויהי, לומר שכבר היה, וכתיב אור זרוע לצדיק וגו', והאי הוא דכתיב מי העיר ממזרח וגו'. וירא אלהי"ם את האור ויבדל, א"ר יצחק כדאמרן, דחמא בעובדיהון דרשיעייא, וגניז ליה, רבי אבא אמר, חמא) דסליק נהוריה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, וכי טוב הוא

חזרה לראש הדף
Site location tree