אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / עו
רבי שמעון בר יוחאי

עו

א

דאתגלי ליה ידע דרגין, ואתדבק ביצר הרע, עד דאסתלקו מניה מבועי דחכמתא, ולבתר תב קמי מאריה, ואתגליין ליה מנייהו ולא כקדמיתא, לבתר בההוא ספרא דיליה ידע חכמאן, ולבתר אתו בני נשא וארגיזו קמיה. יהב חכמתא לנח, ופלח בה לקב"ה, לבתר מה כתיב וישת מן היין וישכר ויתגל, כמה דאתמר. יהב חכמתא לאברהם ופלח בה לקב"ה, לבתר נפק מניה ישמעאל דארגיז קמי קב"ה. וכן יצחק נפק מניה עשו. יעקב נסב תרין אחתן. יהב חכמתא למשה, מה כתיב ביה (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא, ולא הוה כמשה שמש מהימן בכלהו דרגין, ולא סטא לביה בתיאובתא דחד מנייהו, אלא קאים במהימנותא עלאה כדקא יאות, יהב חכמתא עלאה לשלמה מלכא, לבתר מה כתיב ביה (משלי א א) משלי שלמה, (שם ל א) המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואוכל, אמר שלמה אתי אל וחכמתא דיליה הוא, ואוכל, ואיכול למעבד רעותי, לבתר (מ"א יא יד) ויקם יהו"ה שטן לשלמה וגו'. תא חזי בגין זעירו דחכמתא דאשכחו אלין מההוא חכמתא דקדמאי, אתגרו ביה בקב"ה ובנו מגדל, ועבדו כל מה דעבדו, עד דאתבדרו מאנפי ארעא, ולא אשתאר בהו חכמה למעבד מדי, אבל לזמנא דאתי, קב"ה יתער חכמתא בעלמא, ויפלחון ליה בה, הה"ד (יחזקאל לו כו) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי, לאו כקדמאי דחבילו ביה עלמא, אלא ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ואת משפטי תשמרו ועשיתם. רבי יוסי ורבי חייא הוו אזלי בארחא, א"ל רבי יוסי לרבי חייא, נפתח באורייתא ונימא מלה, פתח רבי יוסי ואמר, (דברים כג טו) כי יהו"ה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, כי יהו"ה אלהיך מתהלך, מהלך מבעי ליה, אלא כמה דאת אמר (בראשית ג ז) מתהלך בגן לרוח היום, ודא הוא אילנא דאכל מניה אדם הראשון, מתהלך נוקבא, מהלך דכר, ודא הוא דאזיל קמייהו דישראל כד הוו אזלי במדברא, דכתיב (שמות יג כא) ויהו"ה הולך לפניהם יומם וגו', הוא דאזיל קמיה דבר נש כד אזיל באורחא, דכתיב (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו, ודא הוא דאזיל קמיה דבר נש בשעתא דאיהו זכי, ולמה להצילך ולתת אויביך לפניך, לאשתזבא בר נש בארחא, ולא ישלוט ביה אחרא. ובגין כך לבעי ליה לבר נש לאסתמרא מחובוי ולדכאה לגרמיה, מאי דכיו דא, דכתיב (דברים כג טו) והיה מחניך קדוש, מאי קדוש קדושים מבעי ליה, אלא מחניך קדוש אלין שייפי גופא, דגופא אתחבר ואתתקן בהו, ובגין כך והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר, מאי ערות דבר, דא מלתא (ערייתא) דעריין, דדא הוא מלה דקב"ה מאיס בה יתיר מכלא, כיון דאמר ולא יראה בך ערות, אמאי דבר, אלא הני חייבי עלמא דגעלי ומסאבי גרמייהו במלה דלהון דנפקי מפומייהו, והא איהו ערות דבר, וכל כך למה, בגין דאיהו אזיל קמך, ואי את עביד כדין מיד ושב מאחריך, דלא יזיל בהדך וייתוב מאחריך, ואנן הא אזלינן קמיה בארחא, נתעסק במלי דאורייתא, דהא אורייתא אתעטרא על רישיה דבר נש, ושכינתא לא אעדיאת מניה. פתח רבי חייא ואמר, ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וגו', תא חזי מה כתיב ויהי בנסעם מקדם, מאי מקדם, מקדמונו של עולם, וימצאו, ויראו מבעי ליה, מאי וימצאו, אלא מציאה אשכחו תמן מרזי דחכמתא מקדמאי, דאתנער תמן מן בני טופנא, ובה אשתדלו למעבד בההיא עבידתא דעבדו לסרבא ביה בקב"ה, והוו אמרי בפומא ועבדי

 

ב

עבידתא, חמי מה כתיב, הן עם אחד ושפה אחת לכלם, בגין דאינון בלבא חד ורעותא חד וממללי בלשון הקדש, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, ולית מאן דימנע עובדא דלהון, אבל מאי אעביד, אבלבל לון דרגין דלעילא, ולישן דלהון לתתא, וכדין יתמנע עובדא דלהון. ומה בגין דהוו ברעותא ולבא חד וממללי בלשון הקדש, כתיב לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, ודינא דלעילא לא יכיל לשלטא בהו, אנן או חברייא דמתעסקין באורייתא, ואנן בלבא חד ורעותא חד, על אחת כמה וכמה, א"ר יוסי, מכאן לאינון מארי דמחלוקת לית לון קיומא, דהא כל זמנא (דאלין) דבני עלמא אלין עם אלין ברעותא חדא ולבא חד, אע"ג דמרדי ביה בקב"ה, לא שלטא בהו דינא דלעילא, כיון דאתפלגו מיד ויפץ יהו"ה אותם משם וגו', א"ר חייא, אשתמע דכלא במלא דפומא תלייא, דהא כיון דאתבלבל, מיד ויפץ יהו"ה אותם משם, אבל בזמנא דאתי מה כתיב, (צפניה ג ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהו"ה ולעבדו שכם אחד, וכתיב (זכריה יד ט) והיה יהו"ה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד:

ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן:

פרשת לך לך:

זהר:

לך לך מארצך וגו', רבי אבא פתח ואמר, (ישעיה מו יב) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, שמעו אלי אבירי לב, כמה תקיפין לבייהו דחייביא, דחמאן שבילי ואורחי דאורייתא ולא מסתכלן בהו, ולבייהו תקיפין דלא מהדרין בתיובתא לגבי מריהון, ואקרון אבירי לב, הרחוקים מצדקה, דמתרחקי מאורייתא. רבי חזקיה אמר, דמתרחקי מקב"ה, ואינון רחיקין מניה, ובגין כך אקרון אבירי לב, הרחוקים מצדקה, דלא בעאן לקרבא לגבי קב"ה, בגין כך אינון רחוקים מצדקה, כיון דאינון רחוקים מצדקה, רחוקים אינון משלום דלית לון שלום, דכתיב (ישעיה מח כב) אין שלום אמר יהו"ה לרשעים, מאי טעמא, בגין דאינון רחוקים מצדקה. תא חזי אברהם בעי לקרבא לקב"ה ואתקרב הה"ד (תהלים מה ח) אהבת צדק ותשנא רשע, בגין דאהב צדק ושנא רשע אתקרב לצדקה, ועל דא כתיב (ישעיה מא ח) אברהם אוהבי, מאי טעמא אוהבי, בגין דכתיב אהבת צדק, רחימותא דקב"ה דרחים:

סתרי תורה:

תאנא בתוקפא דהרמנו דמלכא אנציב חד אילנא רבא ותקיף גו נטיען עילאין נטיעה דאילנא דא בתריסר תחומין אסתחר, בארבע סטרין דעלמא פרישא רגליה, ת"ק פרסי מטלנוי, כל רעותין דאינון פרסין ביה תליין, כד אתער האי כלהו מתערין בהדיה, לית מאן דנפיק מרעותיה לבר, כלהו ברעותא חדא בהדיה, קם מלעילא, (ס"א. נחית) אתנחית במטלנוי לגו ימא, מניה ימא (אתגלי) אתמליא, איהו מקורא (דכל ד"א לכל) מיין דנבעין, תחותיה מתפלגין כל מימוי דבראשית שקיו דגנתא ביה תליין, כל נשמתין דעלמא מניה פרחין, נשמתין אלין עאלין בגנתא, לנחתא להאי עלמא. נשמתא כד נפקא אתברכא בשבע ברכאן, למהוי אבא (ד"א, ל"ג לרוחא ורם) לגופא, (ולמהוי) בסליקו (דדיוקנא עלאה, הה"ד ויאמר יהו"ה אל אברם, הא נשמתא עלאה אבא (ד"א ל"ג לרוחא ורם) לגופא, בסליקו), דדיקונא עלאה, כד בעיא (נפשא) לנחתא להאי עלמא, אומי לה קודשא בריך הוא למיטר פקודי אורייתא, ולמעבד רעותיה, ומסר לה מאה מפתחאן:

חזרה לראש הדף
Site location tree