אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / פז
רבי שמעון בר יוחאי

פז

א

סטרי תהומא חד טיף וחבר לון כחד וברא בהו עלמא ההוא שלהובא סליק ואתעטרא בשמאלא, וההוא טיף סליק ואתעטר בימינא, סלקו חד בחד, אחלפו דוכתי דא לסטרא דא ודא לסטרא דא, דנחית סליק ודסליק נחית, אתקטרו דא בדא נפיק מבינייהו רוח שלים כדין אינון תרין סטרין אתעבידו חד, ואתייהיב בינייהו, ואתעטרו חד בחד, כדין אשתכח שלם לעילא ושלם לתתא, ודרגא אתקיים, אתעטרת ה"א בוא"ו, וא"ו בה"א, כדין סלקא ה"א ואתקשרא בקשורא שלים, כדין ומלכי צדק מלך שלם, מלך שלם ודאי, מלך איהו דשליט בשלימו, אימתי איהו מלך שלם, ביומא דכפורי דכל אנפין נהירין. (דבר אחר, ומלכי צדק מלך שלם, אמר רבי שמעון בעא קב"ה למיפק כהונתא משם, כמה דאת אמר ברוך אברם לאל עליון, כיון דאקדים ברכתא דאברהם לברכתא דמריה, אמר ליה אברהם, וכי מקדימין ברכתא דעבדא לברכתא דמריה, מיד אתיהיבת כהונתא לאברהם, דכתיב (תהלים קי א) נאם יהו"ה לאדוני שב לימיני, וכתיב בתריה נשבע יהו"ה ולא ינחם אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי צדק, דכתיב והוא כהן לאל עליון, ואין זרעו כהן). דבר אחר, ומלכי צדק, דא עלמא בתראה, מלך שלם דא עלמא עלאה, דאתעטר חד בחד בלא פרודא, תרין עלמין כחדא, ואפילו עלמא תתאה כלא הוא חד וחד מלה איהו, הוציא לחם ויין, דתרין אלין ביה, והוא כהן לאל עליון, משמש עלמא לקבל עלמא, והוא כהן דא ימינא, לאל עליון עלמא עלאה, ובגין כך בעי כהנא לברכא עלמא. תא חזי ברכאן (ד"א, ל"ג כד) נטיל האי עלמא תתאה, כד אתחבר בכהנא רבא, כדין ויברכהו, ויאמר ברוך אברם (וגו') לאל עליון, הכי הוא ודאי, כגוונא דא בעי כהנא לתתא לקשרא קשרין, ולברכא האי דוכתא, בגין דיתקשר בימינא, לאתקשרא תרין עלמין כחד. ברוך אברם, רזא דמלה תקונא דברכאן איהו, ברוך אברם, כמה דאמרינן ברוך אתה, לאל עליון, יהו"ה אלהינ"ו, קונה שמים וארץ, מלך העולם, והאי קרא רזא דברכאן איהו, (ובגין כך) ויברכהו מתתא לעילא, וברוך אל עליון (אשר מגן צריך בידיך), מעילא לתתא, ויתן לו מעשר מכל, לאתדבקא באתר דקשורא אתקשר לתתא. עד דהוו אזלי, אערע בהו רבי ייסא וחד יודאי בהדיה, והוה אמר ההוא יודאי, (שם כה א) לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא, לדוד, וכי אמאי לא כתיב מזמור לדוד, או לדוד מזמור, אלא בגין דרגיה קאמר לדוד תושבחתא דאמר בגיניה, אליך יהו"ה נפשי אשא, אליך יהו"ה לעילא, נפשי, מאן נפשי (אשא) דא דוד, (הוא) דרגא קדמאה דקאמרן, אשא, אסלק, כמה דאת אמר (שם קכא א) אשא עיני אל ההרים, בגין דכל יומוי דדוד הוה משתדל לסלקא דרגיה, לאתעטרא לעילא, ולאתקשרא תמן בקשורא שלים כדקא יאות. כגוונא דא, (שם קג א) לדוד ברכי נפשי את יהו"ה, בגין דרגיה קאמר, ומאי אמר ברכי נפשי את יהו"ה, את לאתקשרא בקשורא לעילא, וכל קרבי, מאן קרבי, אלין שאר חיון ברא דאקרון קרבים, כמה דאת אמר (שיר ה ד) ומעי המו עליו, דבר אחר, ברכי נפשי בגיניה קאמר, את יהו"ה, דא שלימו דכלא, את יהו"ה כללא דכלא. א"ל רבי אלעזר לרבי ייסא, חמינא לך דהא עם שכינתא קאתית ואתחברת, א"ל הכי הוא ודאי, ותלת פרסי הוא דאזילנא בהדיה, ואמר לי כמה מלי מעלייתא, ואנא אגירנא ליה ליומא דא, ולא ידענא דאיהו בוצינא דנהיר כדחמינא השתא, א"ל רבי אלעזר לההוא יודאי מה שמך, א"ל יועזר, א"ל יועזר ואלעזר (מלה חדא) יתיבו כחדא, יתבו גבי חד טנרא

 

ב

בההוא חקל. פתח ההוא יודאי ואמר, (ישעיה מג כה) אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור, מאי טעמא תרי זמני אנכי אנכי, אלא חד בסיני וחד בשעתא דברא עלמא דכתיב (שמות כ ב) אנכי יהו"ה אלהיך, דא הוא בסיני, וחד כד ברא עלמא, דכתיב (ישעיה מה יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, הוא, בגין לאחזאה דלא הוי פרודא בין עילא ותתא מוחה פשעיך, מעביר פשעיך לא כתיב, אלא מוחה, בגין דלא יתחזון לעלמין, למעני, מאי למעני, בגין אינון רחמין דתליין בי, דכתיב (דברים ד לא) כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו' דבר אחר, מוחה פשעיך למעני, תא חזי חייבי עלמא עבדין פגימותא לעילא, דכד אינון חובין סלקין, רחמין ונהירו עלאה ויניקו דברכאן לא נחית לתתא והאי דרגא לא נטיל ברכאן דלעילא לינקא לתתא, ובגין כך למעני, בגין דלא יתמנעון ברכאן לינקא (ליה) לכלא. כגוונא דא (שם לב לט) ראו עתה כי אני אני הוא, לאחזאה דלא הוי פרודא בין עילא ותתא, כמה דאתמר. תא חזי, כגוונא דא כד אשתכחו זכאין בעלמא, אתערו ברכאן לעלמין כלהו, כיון דאתא אברהם אתער ברכאן לעלמא, דכתיב ואברכך והיה ברכה, מאי והיה ברכה, רמז דישתכחון בגיניה ברכאן לעילא ולתתא, דכתיב ונברכו בך וגו', וכתיב ואברכה מברכיך, אתא יצחק אודע לכלא דאית דין ואית דיין לעילא לאתפרעא מרשיעיא, ואיהו אתער דינא בעלמא, בגין דידחלון ליה לקב"ה כל בני עלמא, אתא יעקב ואתער רחמי בעלמא, ואשלים מהימנותא בעלמא כדקא חזי. ביומי דאברהם מה כתיב, ומלכי צדק מלך שלם, דאתעטרת כרסייא בדוכתיה, וכדין אשתכח מלך שלם, בלא פגימו כלל. הוציא לחם ויין, דאפיק מזונין לעלמין כלהו כדקא חזי, הוציא לחם ויין, דלא אתמנעו ברכאן מכלהו עלמין, הוציא, כמה דאת אמר (בראשית א כד) תוצא הארץ מדרגין דלעילא אפיק מזונין וברכאן לעלמין כלהו, והוא כהן לאל עליון, דאשתכח כלא בשלימו עלאה כדקא חזי, לאחזאה כמה דחייביא עבדי פגימו בעלמא ומנעי ברכאן, הכי נמי בגין זכאין אתיין ברכאן לעלמא, ובגינייהו אתברכאן כל בני עלמא:

ויתן לו מעשר מכל, מאי מעשר מכל, מאינון ברכאן דנפקי מכל, בגין דאיהו אתר דכל ברכאן דנחתי לעלמא מתמן נפקי. דבר אחר, ויתן לו מעשר מכל, קב"ה יהב ליה מעשרא, ומאן איהו דא דרגא דכל פתחין דמהימנותא וברכאן דעלמא ביה קיימי, ואיהו מעשר, ואיהו חד מעשרה, ואיהו עשרה ממאה, מכאן ולהלאה עאל אברהם בקיומא דלעילא כדקא חזי, א"ל רבי אלעזר שפיר קא אמרת. אמר ליה רבי אלעזר מאי עבידתך, אמר ליה קרינא דרדקי באתרי, והשתא אתא רבי יוסי דכפר חנין למתא, וסליקו לון מגבאי, ואותבו לון לגביה, והוו יהבין לי כל בני מתא אגרא, כההוא זמנא דדרדקי הוו גבאי, ואסתכלנא בנפשאי דלא אתחזי לי לאתהני מנייהו למגנא, ואגירנא גרמאי בהדי (דההוא) דהאי חכים, א"ר אלעזר, ברכאן דאבא אצטריכו הכא, קמו אתו קמיה דרבי שמעון, (לבתר) והוה יתיב ולעי כל יומא קמיה דרבי שמעון, ויומא חד הוה עסיק בנטילת ידים קמיה, אמר כל מאן דלא נטיל ידוי כדקא יאות, אע"ג דאתענש לעילא אתעניש לתתא, ומאי עונשיה לתתא, דגרים ליה לגרמיה מסכנותא, וכמה דעונשיה כך, הכי הוא זכי מאן דנטיל ידוי כדקא יאות, דגרים לגרמיה ברכאן דלעילא, דשראן ברכאן על ידוי כדקא יאות, ואתברך בעותרא.

חזרה לראש הדף
Site location tree