אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קב
רבי שמעון בר יוחאי

קב

א

זהר:

בעלמא, בעי בר נש לאתכסיא בביתיה, ולא יתחזי בשוקא, בגין דלא יתחבל, כמה דאת אמר (שמות יכ בב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, מנייהו דיכיל לאסתתרא אין, אבל מקמי קב"ה לא (ס"א יכיל) בעי לאסתתרא, מה כתיב (ירמיה כג כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהו"ה. איה שרה אשתך, דלא בעו לומר קמה, כיון דאמר הנה באהל, מיד ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך וגו', תא חזי אורח ארעא, דעד דלא אזמין אברהם קמייהו למיכל לא אמרו ליה מדי, בגין דלא יתחזי דבגין ההיא בשורה קא אזמין להו למיכל, בתר דכתיב ויאכלו, כדין אמרו ליה ההיא בשורה. ויאכלו, סלקא דעתך וכי מלאכי עלאי אכלי, אלא בגין יקרא דאברהם אתחזי הכי, אמר רבי אלעזר, ויאכלו ודאי בגין דאינון אשא דאכיל אשא ולא אתחזי, וכל מה דיהב לון אברהם אכלי, בגין דמסטרא דאברהם אכלי לעילא (דאכלי מההוא סטרא דלעילא). תא חזי, כל מה דאכיל אברהם בטהרה איהו קא אכיל, ובגין כך אקריב קמייהו ואכלי, ונטיר אברהם בביתיה דכיא ומסאבותא, דאפילו בר נש דאיהו מסאב (לא יכיל לקרבא לביתיה, כדין ידע אברהם דהא מסאב איהו ועביד), (נ"א לא הוה משמש בביתיה, עד דעביד) ליה טבילה, או עביד ליה לנטרא שבעה יומין כדקא חזי ליה בביתיה, והכי הוא ודאי. תא חזי כתיב (דברים כג יא) איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וגו', מאי תקנתיה, והיה לפנות ערב ירחץ במים, אערע ביה טומאה:

מדרש נעלם:

וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, מה כתיב בנשמה, וימהר אברהם האהלה אל שרה, בחפזון ובמהירות בלא שום העכבה, מיד ממהרת הנשמה אצל הגוף להחזירו למוטב, ולבקש במה שיתכפר לו, עד שמסתלקין ממנו בעלי הדין. רבי אליעזר אומר, מאי דכתיב, ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים, אלא כיון שהנשמה עומדת במעלתה, והגוף נשאר בארץ מכמה שנים, באים בימים, שנים וימים הרבה, וחדל לצאת ולבא ולעבור ארח כשאר כל אדם, אתבשר להחיות הגוף, מהו אומר אחרי בלותי היתה לי עדנה, אחרי בלותי בעפר מהיום כמה שנים, היתה לי עדנה וחדוש, ואדוני זקן שהיום כמה שנים שיצא ממני ולא הפקידני, וקודשא בריך הוא אמר היפלא מיהו"ה דבר, למועד, מהו למועד, אותו הידוע אצלי להחיות המתים, ולשרה בן, מלמד שיתחדש כבן שלש שנים. אמר רבי יהודה ברבי סימון, כיון שהנשמה ניזונת מזיוה של מעלה, קודשא בריך הוא אומר לאותו המלאך הנקרא דומה, לך ובשר לגוף פלוני שאני עתיד להחיותו, למועד שאני אחיה את הצדיקים לעתיד לבא, והוא משיב אחרי בלותי היתה לי עדנה, אחרי בלותי בעפר ושכנתי באדמה ואכל בשרי רמה וגוש עפר, תהיה לי חדוש, קודשא בריך הוא אומר לנשמה, הה"ד ויאמר יהו"ה אל אברהם וגו', היפלא מיהו"ה דבר, למועד הידוע אצלי להחיות את המתים, אשוב אליך אותו הגוף שהוא:

סתרי תורה:

ובגין דלא חשיב כאברהם, לא כתיב דאכל, דהא כתיב (שופטים יג טז) אם תעצרני לא אוכל בלחמך, וכתיב ויהי בעלות הלהב מעל המזבח ויעל מלאך יהו"ה בלהב המזבח וגו', והכא ויעל אלהי"ם מעל אברהם, בגין דביה אסתליק מיכאל, ואשתארו רפאל וגבריאל, ועלייהו כתיב שני המלאכים סדומה בערב, בשעתא דדינא תליא על עלמא, לבתר אסתלק חד, ואשתכח גבריאל בלחודיה, בזכותיה דאברהם אשתזיב לוט, ואיהו אוף הכי זכה בהו, ועל דא אתו לגביה:

 

ב

זהר:

אחרא כגון זיבה או (נ"א סגירו או נדה), סגירת נדה, דהוו תרי מסאבו, לא סגיא ליה בההיא טבילה, (בגין) בין דאערע ביה קרי קודם דקביל טומאה אחרא, (בגין) בין דאערע ביה לבתר. ואברהם ושרה הוו מתקני טבילה לכולהו, איהו לגברי ואיהי לנשי, מאי טעמא אעסק אברהם לדכאה לבני נשא, בגין דאיהו טהור ואקרי טהור, דכתיב (איוב יד ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד, טהור דא אברהם דנפק מתרח. רבי שמעון אמר, בגין לתקנא ההוא דרגא דאברהם, ומאן איהו מים, בגין כך אתקין לדכאה בני עלמא במיא, ובשעתא דאזמין למלאכין, שירותא דמלוי מה כתיב יוקח נא מעט מים, בגין לאתתקפא בההוא דרגא דמיין שראן בה, ובגיני כך הוה מדכי לכל בני נשא מכלא, מדכי לון מסטרא דעבודה זרה, ומדכי לון מסטרא דמסאבא, וכמה דאיהו מדכי לגוברין, הכי נמי שרה מדכאת לנשין, ואשתכחו כלהו דאתיין לגבייהו דכיין מכלא. תא חזי אילנא נטע אברהם בכל אתר דדיוריה תמן, ולא הוה סליק בכל אתר כדקא יאות, בר בשעתא דדיוריה בארעא דכנען, ובההוא אילנא הוה ידע מאן דאתאחיד ביה בקב"ה ומאן דאתאחיד בע"ז, מאן דאתאחיד בקב"ה, אילנא הוה פריש ענפוי וחפי על רישיה ועביד עליה צלא יאה, ומאן דאתאחיד בסטרא דע"ז, ההוא אילנא הוה אסתלק וענפוי הוו סליקין לעילא, כדין הוה ידע אברהם, ואזהיר ליה, ולא אעדי מתמן עד דאתאחיד במהימנותא דקודשא בריך הוא, והכי מאן דאיהו דכיא (ד"א ל"ג הכי) מקבל ליה אילנא, מאן דאיהו מסאב לא מקבל ליה, כדין ידע אברהם ומדכי לון במייא, ומעיינא דמייא הוה תחות ההוא אילנא, ומאן דצריך טבילה מיד מיין סלקין לגביה, ואילנא אסתלקין ענפוי, כדין ידע אברהם דאיהו מסאבא ובעי טבילה מיד, ואם לאו מייא נגיבן, כדין ידע דבעי לאסתאבא ולאסתמרא שבעה יומין. תא חזי דאפילו בשעתא דאזמין לון למלאכין, אמר לון והשענו תחת העץ, בגין למחמי ולמבדק בהו, ובההוא אילנא הוה בדיק לכל בני עלמא, ורזא דא (לקבל) בגין קב"ה קא (עבד) אמר, דאיהו אילנא דחיי לכלא, ובגין כך והשענו תחת העץ ולא תחת עבודה זרה. ותא חזי, כד חב אדם בעץ הדעת טוב ורע חב, דכתיב ומעץ הדעת וגו', ואיהו ביה חב, וגרם מותא לעלמא, מה כתיב ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וגו', (וגרם מותא לכל בני עלמא), וכד אתא אברהם באילנא אחרא אתקין עלמא דהוא אילנא דחיי, ואודע מהימנותא לכל בני עלמא:

ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה, א"ר יצחק, שוב אשוב, שוב ישוב מבעי ליה, דהא מפתחא דא למפקד עקרות בידא דקב"ה איהו ולא בידא דשליחא אחרא, כמה דתנינן תלת מפתחות אינון דלא אתמסרו בידא דשליחא, דחיה ותחיית המתים וגשמים, והואיל דלא אתמסרו בידא דשליחא, אמאי כתיב שוב אשוב, אלא ודאי קב"ה דהוה קאים עלייהו אמר לההיא מלה, בגין כך כתיב ויאמר שוב אשוב אליך. ותא חזי, בכל אתר דכתיב ויאמר סתם, או ויקרא סתם, הוא מלאכא דברית ולא אחרא, ויאמר, דכתיב (שמות טו כא) ויאמר אם שמוע תשמע וגו', ויאמר ולא קאמר מאן הוא, ויקרא, דכתיב (ויקרא א א) ויקרא אל משה ולא קאמר מאן הוה, אמר, דכתיב (שמות כד א) ואל משה אמר וגו' ולא אמר מאן הוה, (אוף הכא דכתיב ויאמר שוב אשוב, ויאמר סתם, ולא קאמר מאן:

מדרש נעלם:

קדוש, מחודש כבראשונה, להיותכם מלאכים קדושים, ואותו היום עתיד לפני לשמוח בהם, הה"ד (תהלים קד לא) יהי כבוד יהו"ה לעולם ישמח יהו"ה במעשיו:

חזרה לראש הדף
Site location tree