קו
א
זהר:
למיעל תמן, דכתיב (איוב כח ז) נתיב לא ידעו עיט וגו', ובגיני כך כולי עלמא הוו צווחין על סדום ועל עמורה, ועל כלהו קרתי, דכלהו כגוונא חדא הוו. זעקת סדום ועמורה כי רבה, אמר ליה אברהם אמאי, אמר ליה וחטאתם כי כבדה מאד, בגיני כך ארדה נא ואראה הכצעקתה, הכצעקתם מבעי ליה, דהא כתיב זעקת סדום ועמורה, ותרי קרתי הוו, אמאי הכצעקתה, אלא הא אוקמוה. תא חזי בסטרא דתותי קלא דברדא סלקין קוטרי כלהו בכתפא, מתכנשי בחד טיף ועאלין בגו נוקבי דתהומא רבא ואתעבידו חמש בחד חד איהו כד (צלילן קלין) איכא צלילין קלין, דכלהו אתעבידו חד, קלא דסליק מתתא, עאל בינייהו ואתמשכא כחד, וההוא קלא סלקא ונחתא תבעא דינא לאתמשכא לתתא, כד האי קלא סלקא למתבע דינא, כדין אתגלי לאשגחא קב"ה בדינא. אמר רבי שמעון, הכצעקתה מאן הכצעקתה דא גזרת דינא דתבעא דינא כל יומא, דהכי תנינן, כמה שנין קיימא גזרת דינא, ותבעא מקמי קב"ה על דזבינו אחוי דיוסף ליוסף, בגין דגזרת דינא צווחת על דינא, ועל דא הכצעקתה הבאה אלי, מאי הבאה אלי, דא הוא רזא, כמה דאת אמר (אסתר ב יד) בערב היא באה ובבקר היא שבה, ודא הוא הבאה אלי תדיר, כגוונא דא קץ כל בשר בא לפני, והא אתמר, עשו כלה הא אתמר:
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, אמר רבי יהודה, מאן חמא אבא דרחמנותא כאברהם, תא חזי בנח כתיב (בראשית ו יג) ויאמר אלהי"ם לנח קץ כל בשר בא לפני וגו', עשה לך תיבת עצי גפר, ואשתיק ולא אמר ליה מידי, ולא בעא רחמי, אבל אברהם בשעתא דאמר ליה קב"ה זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו', ארדה נא ואראה וגו', מיד כתיב ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. אמר רבי אלעזר, אוף אברהם לא עבד שלימו כדקא יאות, נח לא עביד מידי לא האי ולא האי, אברהם תבע דינא כדקא יאות, דלא ימות זכאה עם חייבא, ושארי מחמשים עד עשרה, עבד ולא אשלים, דלא בעא רחמי בין כך ובין כך, דאמר אברהם לא בעינא למתבע אגר עובדי, אבל מאן עבד שלימו כדקא יאות, דא משה, דכיון דאמר קב"ה (שמות לב ח) סרו מהר מן הדרך וגו', עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו, מיד מה כתיב ויחל משה את פני יהו"ה אלקיו וגו', עד דאמר ועתה אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, ואע"ג דכלהו חטו, לא זז מתמן עד דאמר ליה סלחתי כדברך, אבל אברהם לא אשגח אלא אי אשתכח בהו זכאי, ואם לאו לא, ועל דא לא הוה בעלמא בר נש דיגין על דריה כמשה, דאיהו רעיא מהימנא. ויגש אברהם ויאמר, אתקין גרמיה למתבע דא, אולי ימצאון שם חמשים, שרא מחמשים דאיהו שירותא למנדע, עד עשרה דאיהו עשיראה סופא דכל דרגין, אמר רבי יצחק, עד עשרה אלין עשרה יומין דבין ראש השנה ליום הכפורים, בגין כך שרא מחמשים עד עשרה, וכיון דמטא לעשרה, אמר מכאן ולתתא לאו הוא אתר דקיימא בתשובה, בגיני כך לא נחת לתתא מעשרה:
ויבואו שני המלאכים סדומה בערב וגו', אמר רבי יוסי, תא חזי מה כתיב לעילא, וילך יהו"ה כאשר:
מדרש הנעלם:
רבי פתח בהאי קרא, (שופטים ג א) ואלה הגוים אשר הניח יהו"ה לנסות בם את ישראל, אמר רבי חזי הוית בההוא עלמא, (ולית עלמא) קאים (ד"א, ולית מעלה) אלא כאינון
ב
זהר:
כלה לדבר אל אברהם, דהא כיון דאתפרש שכינתא מאברהם, ואברהם תב לאתריה, כדין ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, דהא חד אסתלק בשכינתא, ואשתארו אינון תרין, כיון דחמא לוט לון רהט בתרייהו, מאי טעמא, וכי כל אינון דהוו אתיין, איהו אעיל לון לביתיה ויהיב לון למיכל ולמשתי, ובני מתא היך לא קטלין ליה, דהא לברתיה עבדו דינא. ומאי הוא, דברתיה דלוט יהבת פתא דנהמא לחד עניא, ידעו בה, שפוה דובשא ואותבוה בריש איגרא עד דאכלוה צרעי, אלא בגין דהוה בליליא, חשיב דלא יסתכלון ביה בני מתא, ועם כל דא כיון דעאלו לביתא, אתכנשו כלהו ואסחרו לביתא. אמר רבי יצחק, אמאי רהט לוט אבתרייהו, (אלא בגין) דכתיב וירא לוט וירץ לקראתם, רבי חזקיה ורבי ייסא, חד אמר דיוקנא דאברהם חמא עמהון, וחד אמר שכינתא אתיא עלייהו, כתיב הכא וירא לוט וירץ לקראתם, וכתיב התם וירץ לקראתם מפתח האהל, מה להלן חמא שכינתא אוף הכא חמא שכינתא, וירא לוט וירץ לקראתם ויאמר הנה נא אדנ"י באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. סורו נא, גשו נא מבעי ליה, מאי סורו נא, אלא לאהדרא לון סחרניה דביתא, בגין דלא יחמון לון בני מתא, ולא יעלון באורח מישר לביתא, ובגין כך סורו נא. רבי חזקיה פתח, (איוב כח כד) כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמים יראה, כמה אית לון לבני נשא לאסתכלא בעובדוי דקב"ה, ולאשתדלא באורייתא יממא ולילי, דכל מאן דאשתדל באורייתא קב"ה אשתבח ביה לעילא ואשתבח ביה לתתא, בגין דאורייתא אילנא דחיי איהי לכל אינון דעסקין בה, למיהב לון חיין בעלמא דין:
מדרש הנעלם:
דשליטין על רעותא דלבהון, שנאמר (תהלים פא ו) עדות ביהוסף שמו וגו', אמר רב יהודה, למה זכה יוסף לאותה המעלה והמלכות, בשביל שכבש יצרו, דתנינן כל הכובש את יצרו מלכותא דשמיא אחיל עליה. דאמר רבי אחא, לא ברא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע אלא לנסות בו בני אדם, ומי בעי קודשא בריך הוא לנסותא בבני נשא, אין, דאמר רבי אחא, מנא לן, מדכתיב (דברים יג ב) כי יקום בקרבך נביא וגו', ובא האות והמופת וגו', כי מנסה יהו"ה אלהיכם וגו', ולמה בעי נסותא, דהא כל עובדוי דבר נש אתגלי קמיה, אלא שלא לתת פתחון פה לבני אדם, ראה מה כתיב:
ולוט יושב בשער סדום, דהוה יתיב לנסותא לברייתא. אמר רבי יצחק, מאי דכתיב (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש וגו', אפילו בשעת דינו של רשע הוא מעיז פניו, ואזי הוא ברשעתו קיים, ראה מה כתיב טרם ישכבו וגו'. אמר רבי יצחק, כשם שברא קודשא בריך הוא גן עדן בארץ, כך ברא גיהנם בארץ, וכשם שברא גן עדן למעלה, כך ברא גיהנם למעלה, גן עדן בארץ, דכתיב (בראשית ב ח) ויטע יהו"ה אלהי"ם גן בעדן וגו', גיהנם בארץ, דכתיב (איוב י כב) ארץ עיפתה כמו אופל וגו', גן עדן למעלה, דכתיב (ש"א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך, וכתיב (קהלת יב ז) והרוח תשוב אל האלהי"ם אשר נתנה, גיהנם למעלה, דכתיב ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. גן עדן למטה כדאמרן, גן עדן למעלה לנשמתן של צדיקים גמורים, להיות נזונין מאור הגדול של מעלה, גיהנם למטה לאותם הרשעים (דישראל) שלא קבלו ברית מילה, ולא האמינו בהקדוש ברוך הוא ודתו, ולא שמרו שבת, ואלו הם עכו"ם שנדונים באש, שנאמר (יחזקאל טו ז) מהאש יצאו והאש תאכלם וגו', וכתיב (ישעיה סו כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו', גיהנם למעלה, לאותם פושעי ישראל שעברו על מצות התורה, ולא חזרו בתשובה, שדוחים אותם לחוץ, עד שיקבלו עונשם, והולכים וסובבים כל העולם, שנאמר (תהלים יב ט) סביב רשעים יתהלכון, ושם נדונים שנים עשר חדש, לאחר כן מדורם עם אותם שקבלו ענשם במותם