אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קז
רבי שמעון בר יוחאי

קז

א

זהר:

ולמיהב לון חיין בעלמא דאתי. תא חזי, כי הוא לקצות הארץ יביט, למיהב לון מזונא, ולספקא לון מכל מה דאצטריכו, בגין דאיהו אשגח בה תדיר, דכתיב (דברים יא יב) תמיד עיני יהו"ה אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, בגין דארץ דא מה כתיב בה, (משלי לא טו) ממרחק תביא לחמה, ולבתר איהי יהבת מזונא וטרפא לכל אינון חיוון ברא דכתיב (שם) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, ועל דא כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמים יראה, לכלהו בני עלמא למיהב לון מזונא וספוקא לכל מה דאצטריך כל חד וחד, דכתיב (תהלים קמה טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. דבר אחר, כי הוא לקצות הארץ יביט, לאסתכלא בעובדוי דבר נש, ולאשגחא בכל מה דעבדי בני נשא בעלמא, תחת כל השמים יראה, מסתכל וחמי לכל חד וחד. תא חזי, כיון דחמא קב"ה עובדין דסדום ועמורה, שדר לון לאינון מלאכין לחבלא לסדום, מה כתיב וירא לוט, חמא לשכינתא, וכי מאן יכיל למחמי שכינתא, אלא חמא זהרא חד דנהיר דקא סלקא על רישייהו, וכדין ויאמר הנה נא אדנ"י, באל"ף דל"ת כמה דאתמר, ובגין שכינתא ההוא נהירו דנהיר קאמר, סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם, לא עבד הכי אברהם, אלא בקדמיתא אמר ורחצו רגליכם, ולבתר ואקחה פת לחם וגו', אבל לוט אמר סורו נא אל בית עבדכם ולינו, ולבתר ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם, בגין דלא ישתמודעון בהו בני נשא, ויאמרו לא כי ברחוב נלין, בגין דכך הוו עבדי אורחין דעאלין תמן, דלא הוה בר נש דיכנוש לון לביתא, ועל דא אמרו לא כי ברחוב נלין, מה כתיב ויפצר בם מאד וגו'. תא חזי, כד קב"ה עביד דינא בעלמא שליחא חדא עביד ליה, והשתא חמינן תרי שלוחי, אמאי, וכי לא סגי בחד, אלא חד הוה, ומה דאמר תרי (הכי הוא ודאי, בגין דחד) חד הוה לאפקא ליה ללוט ולשזבא ליה, וחד למיהפך לקרתא ולחבלא ארעא, ובגין כך אשתאר חד:

ויהו"ה המטיר על סדום ועל עמורה וגו', רבי חייא פתח (ישעיה יג ט), הנה יום יהו"ה בא אכזרי וגו', הנה יום יהו"ה בא, דא בי דינא לתתא בא כמה דאתמר, הבאה אלי (עשו), בגין דלא עביד דינא עד דעאל ונטיל רשו כגוונא דא קץ כל בשר בא לפני. דבר אחר, הנה יום יהו"ה בא, דא הוא מחבלא לתתא כד נטיל נשמתא, בגיני כך אכזרי ועברה, לשום הארץ לשמה, דא סדום ועמורה, וחטאיה:

מדרש הנעלם:

כל אחד ואחד כפי המקום הראוי לו. והרשעים של אומות העולם נדונים תמיד באש ובמים, ושוב אינם עולים, שנאמר ואשם לא תכבה, משפט הרשעים בגיהנם, כמה דכתיב ויהו"ה המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו', ושוב אינם עולים, ולא יקומו ליום הדין, שנאמר (שם כט כב) אשר הפך יהו"ה באפו ובחמתו, באפו בעולם הזה, ובחמתו בעולם הבא, אמר רבי יצחק, כהאי גוונא אית גן עדן למעלה ואית גן עדן למטה, אית גיהנם למטה ואית גיהנם למעלה. אמר רבי יעקב, הרשעים שקלקלו ברית מילה שבהם, וחללו שבת בפרהסיא, וחללו את המועדות, ושכפרו בתורה, ושכפרו בתחיית המתים וכדומה להם, יורדים לגיהנם שלמטה, ונדונים שם, ושוב אינם עולים, אבל יקומו ליום הדין, ויקומו לתחיית המתים, ועליהם נאמר (דניאל יב ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם וגו', ועליהם נאמר (ישעיה סו כד) והיו דראון לכל בשר, מאי דראון, די ראון, שהכל יאמרו די בראייתם, ועל הצדיקים שבישראל נאמר, (שם ס כא) ועמך כלם צדיקים וגו':

 

ב

זהר:

ישמיד ממנה, אלין יתבי ארעא, מה כתיב בתריה, כי כוכבי השמים וכסיליהם וגו', דהא מן שמיא אמטר עליהון אשא ואעבר לון מן עלמא, לבתר מה כתיב, אוקיר אנוש מפז וגו', דא אברהם דקב"ה סליק ליה על כל בני עלמא. רבי יהודה אוקים לון להני קראי ביומא דאתחרב בי מקדשא, דבההוא יומא אתחשכו עלאי ותתאי, ואתחשכן שמיא וככביא. רבי אלעזר מוקים להני קראי ביומא דיוקים קב"ה לכנסת ישראל מעפרא, וההוא יומא יתידע לעילא ותתא, דכתיב (זכריה יד ז) והיה יום אחד הוא יודע ליהו"ה, וההוא יומא, יומא דנוקמא איהו, דזמין קב"ה לנקמא משאר עמין עעכו"ם, וכד קב"ה יעביד נוקמין בשאר עמין עעכו"ם, כדין אוקיר אנוש מפז, דא מלכא משיחא, דיסתלק ויתייקר על כל בני עלמא, וכל בני עלמא יפלחון ויסגדון קמיה, דכתיב (תהלים עב ח) לפניו יכרעו ציים וגו' מלכי תרשיש וגו'. תא חזי אע"ג דנבואה דא אתמר על בבל, בכלא אתמר, דהא חמינן בהאי פרשתא, דכתיב (ישעיה יד א) כי ירחם יהו"ה את יעקב, וכתיב (שם ב) ולקחום עמים והביאום אל מקומם. ויהו"ה המטיר על סדום, דא דרגא דבי דינא דלתתא, דנטיל רשו מלעילא, רבי יצחק אמר, דעבד דינא ברחמי, דכתיב מאת יהו"ה מן השמים, בגין לאשתכחא דינא ברחמי, ואי תימא מאי רחמי הכא, דכתיב ויהי בשחת אלהי"ם את ערי הככר, ויזכור אלהי"ם את אברהם וגו', ולבתר נפקו מניה תרין אומין שלמין, וזכה דנפיק מניה דוד ושלמה מלכא. חמי מה כתיב, ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר וגו', תא חזי בשעתא דדינא שרי בעלמא, הא אתמר דלא ליבעי ליה לבר נש לאשתכחא בשוקא, בגין דכיון דשריא דינא לא אשגח בין זכאה וחייבא, ולא בעי (לאסתכלא) לאשתכחא תמן, והא אתמר, דבגין כך אסתים נח בתיבה, ולא ישגח בעלמא בשעתא דדינא יתעביד, וכתיב (שמות יב כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, עד דיתעביד דינא, ובגין כך ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך וגו'. רבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי בארחא, אמר רבי יהודה לרבי יצחק, דינא דעבד קב"ה במבול ודינא דסדום, תרווייהו דינין דגיהנם הוו, בגין דחייבי גיהנם אתדנו במיא ובאשא, אמר רבי יצחק, סדום בדינא דגיהנם אתדן, דכתיב ויהו"ה המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהו"ה מן השמים, דא מסטרא דמייא ודא מסטרא דאשא, דא ודא הוא דינא דגיהנם, וחייבין דגיהנם בתרין דינין אלין אתדנו. א"ל דינא דחייבי דגיהנם תריסר ירחי וקב"ה סליק לון מגיהנם, ותמן מתלבנין, ויתבין לתרעא דגיהנם, וחמאן אינון חייבין דעאלין ודנין לון תמן, ואינון תבעי רחמי עלייהו, ולבתר קב"ה חייס עלייהו, ואעיל לון לדוכתא דאצטריך לון, מההוא יומא ולהלאה גופא אשתכך בעפרא, ונשמתא ירתא:

סתרי תורה:

תוספתא, קטורי רמאי הורמני דבדורי (נ"א, דבורירי, ונ"א, דבורייני), חכימין בסכלתנו, יסתכלון למנדע, בשעתא דרישא חוורא אתקין כרסייא על גבי סמכין דאבנין דמרגליתא טבן בין אינון אבנין, אית חד מרגליתא שפירא בחיזו יאה בריוא. קומטרא דקנטרא, (נ"א, דקינטרא), דמלהטא בע' גוונין, אינון ע' גונין מלהטן לכל סטר, אלין ע' מתפרשאן מגו ג' גוונין. אלין זיקין בזיקין דנציצין לד' סטרי עלמא, הכא איתא זיקא תקיפא דסטר שמאלא, דאתאחיד בשמים, אינון גוונין שבעין, דינא יתיב וספרין פתיחו, מהכא נפקי גירין וסייפין ורומחין ואשא דקוסטרא, ואתאחיד אשא תקיפא דנפקא משמים ביה, כד אתאחד אשא עלאה באלין דלתתא, לית מאן דיכיל לאתבא רוגזא

חזרה לראש הדף
Site location tree