אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קח
רבי שמעון בר יוחאי

קח

א

זהר:

אתרה כדחזי לה. תא חזי דהא אתמר, דאפילו אינון בני טופנא לא אתדנו אלא באשא ומיא, מיא קרירן נחתי מלעילא, ומיא רתיחן סלקי מתתא כאשא, ואתדנו בתרי דינין, בגין דדינא דלעילא הכי הוי, בגין כך בסדום גפרית ואש, א"ל אי יקומון ליום דינא, אמר ליה הא אתמר, אבל אלין דסדום ועמורה לא יקומון, וקרא אוכח דכתיב (דברים כט כב) גפרית ומלח שריפה כל ארצה, לא תזרע ולא תצמיח וגו', אשר הפך יהו"ה באפו ובחמתו, אשר הפך יהו"ה בעלמא דין, באפו בעלמא דאתי, ובחמתו בזמנא דזמין קב"ה לאחייא מתייא, א"ל תא חזי כמה דארעא דלהון אתאביד לעלם ולעלמי עלמיא, הכי נמי אתאבידו אינון לעלם ולעלמי עלמיא. ותא חזי דינא דקב"ה דינא לקבל דינא, אינון לא הוו תייבין נפשא דמסכנא במיכלא ובמשתיא, אוף הכי קב"ה לא אתיב לון נפשייהו לעלמא דאתי, ותא חזי אינון אתמנעו מצדקה דאקרי חיים, אוף קב"ה מנע מנייהו חיים בעלמא דין ובעלמא דאתי, וכמה דאינון מנעו אורחין ושבילין מבני עלמא, הכי נמי קב"ה מנע מנייהו אורחין ושבילין דרחמי לרחמא עלייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי, רבי אבא אמר, כלהו בני עלמא יקומון, ויקומון לדינא, ועלייהו כתיב (דניאל יב ב) ואלה לחרפות ולדראון עולם, וקב"ה מארי דרחמין איהו, וכיון דדן להו בהאי עלמא וקבילו דינא, לא אתדנו בכלהו דינין. א"ר חייא, כתיב וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו', מהו בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט, אלא בכולהו עבד דיוריה לוט, דכתיב ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום, (וכתיב אשר ישב בהן לוט, אלא ודאי בכלהו עבד דיוריה), ולא קבילו ליה, בר דמלך סדום קביל ליה:

סתרי תורה:

ודינא. עיינין להטין כטיסין דנורא, נחית בהו לעלמא, ווי מאן דאערע ביה חגיר חרצין (ס"א, חרבין) איהו, חרבא שננא בידיה, לא חייס על טב ועל ביש, דהא פתקא (ס"א, פסקא) דאינון שבעין ברשו דאתאחיד ההוא סטרא דשמים, נחית בידא שמאלא בכמה דינין, אתהפך בכמה גוונין הפוך בכל יומא, איהו אקרי כרום זלות דמתקנא לגבי בני אדם כל גוונין דכלי זעמו דקודשא בריך הוא ביה אתחזיין, ואינון יתבין ברומו דעלמא ובני נשא בסכלותא דלהון לא משגחי בהון. גפרית ואש התוכא דמיא ואשא, דמתהתכי מן שמיא, אתאחדו דא בדא ונחת על סדום, ווי לחייביא דלא משגיחין על יקרא דמאריהון:

עשרה שמהן גליפן בהורמנותא דמלכא, עשר אינון וסלקין לחושבן סגי, שבעין גוונן מלהטי לכל סטר, נפקי מגו שמהן דאגליף, רזא דע' שמהן דמלאכייא דאינון ברזא דשמיה, ואינון מיכאל גבריאל רפאל נוריאל. קמ"ץ, ק'דומיאל מ'לכיאל צ'דקיאל, פתא חזי, פ'דאל ת'ומיאל ח'סדיאל, צר"י, צ'וריאל ר'זיאל י'ופיאל, סגו"ל, ס'טוטריה ג'זריאל ו'תריאל (נ"א ו'רדיאל), ל'מואל, חר"ק, ח'זקיאל ר'הטיאל ק'דשיאל, שב"א, ש'מעאל ב'רכיאל (נ"א ש'כניאל, ונ"א ב'רקיאל) א'היאל, חל"ם, ח'ניאל ל'הדיאל מ'חניאל (נ"א ח'ניאל ל'עדיאל מ'לכיאל), ע'ניאל ע'נאל א'הניאל ר'חמיאל ע'זריאל (נ"א ש'בנאל ר'ומיאל ק'דושיאל, שר"ק. ח'כמיאל ר'מאל, ק'רשיאל חרק), ס'נניה ו'דרגזיה ר'סיסיאל ד'ומיאל ס'ניה ט'הריאל ע'זריאל נ'ריה ס'מכיאל ר'מיאל ב'רקיאל. (ר"ת סוד תשר"ק), ת'סוריה ש'בניאל ר'ביאל ק'נוניה צ'וריה פ'סיסתה

 

ב

זהר:

בסדום בגיניה דאברהם:

ותבט אשתו מאחריו, מאחריה מבעי ליה, אלא מבתר שכינתא, רבי יוסי אמר, מבתריה דלוט, דמחבלא אזיל אבתריה, וכי אבתריה אזיל, והא הוא שדר ליה, אלא בכל אתר דהוה אזיל לוט אתעכב מחבלא לחבלא, וכל אתר דאזיל כבר ושביק לאחוריה הוה מהפך ליה מחבלא, ובגין כך אמר ליה אל תביט אחריך, דהא אנא אחבל בתרך, ועל דא כתיב ותבט אשתו מאחריו, וחמת מחבלא, כדין ותהי נציב מלח, דהא בכל זמנא דמחבלא לא חמי אנפוי דבר נש (נ"א אחמי אנפי לבר נש) לא מחביל ליה, כיון דאתתיה אהדרת אנפהא לאסתכלא אבתריה, מיד ותהי נציב מלח. רבי אלעזר ורבי יוסי הוו קיימי יומא חד ועסקי בהאי קרא, אמר רבי אלעזר כתיב (דברים ח ט) ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה, האי בה תרי זמני אמאי, אלא הא אתמר דקודשא בריך הוא פליג כל עמין וארעאן לממנן שליחן וארעא דישראל לא שליט בה מלאכא ולא ממנא אחרא, אלא איהו בלחודוי, בגין כך אעיל לעמא דלא שליט בהו אחרא, לארעא דלא שליט בה אחרא, תא חזי קודשא בריך הוא יהיב מזונא תמן בקדמיתא, ולבתר לכל עלמא, כל שאר עמין עכו"ם במסכנות, וארעא דישראל לאו הכי, אלא ארץ ישראל אתזן בקדמיתא, ולבתר כל עלמא, ובגין כך ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, אלא בעתירו בספוקא דכלא, תאכל בה ולא באתר אחרא, בה בקדישו דארעא, בה שריא מהימנותא עלאה, בה שריא ברכתא דלעילא, ולא באתר אחרא. תא חזי כתיב (בראשית יג י) כגן יהו"ה כארץ מצרים, עד הכא לא אתידע גן יהו"ה אי הוא ארץ מצרים, ואי איהו ארץ סדום,:

סתרי תורה:

צ'ורטק ע'דיאל ס'מכיאל נ'ריאל מ'רוניה ל'סני כ'מוסיה י'דיאל ט'טרוסיה (ס"א ח'נניאל) ח'וניאל ז'כריאל ו'אריאל ה'ינאל ד'גדאל ג'ריאל ב'דאל א'נפיאל ו'עדיאל. אדנ"י על כלהו, כד מתחברן כלהו כחדא ברזא חדא בחילא עלאה כדין אקרי ויהו"ה כלא בכללא חדא, מאת יהו"ה מן השמים שמא קדישא דאתגלף בע' שמהן אחרנין, רזא דשמים, ואלין אינון שבעין, דשלטין על אילין ע' דינין רזא דיהו"ה, ואילין שבעין שמהן בקדושה, יהו"ה שמים, אלין נטלין מאלין, ויהו"ה נטיל מאת יהו"ה דא מן דא, ואלין תליין מאלין תתאין בעילאין, וכלא קשורא חדא, ובהאי קודשא בריך הוא אשתמודע ביקריה, שמים דאינון ע' רזא יהו"ה, דא איהו ברזא דשבעין ותרין שמהן, ואלין אינון דנפקי מן ויסע ויבא ויט:

וה"ו יל"י סי"ט על"ם מה"ש לל"ה אכ"א כה"ת הז"י אל"ד לא"ו הה"ע, חלק ראשון. יז"ל מב"ה הר"י הק"ם לא"ו כל"י לו"ו פה"ל נל"ך יי"י מל"ה חה"ו, חלק שני. נת"ה הא"א יר"ת שא"ה רי"י או"ם לכ"ב וש"ר יח"ו לה"ח כו"ק מנ"ד, חלק שלישי. אנ"י חע"ם רה"ע יי"ז הה"ה מי"ך וו"ל יל"ה סא"ל ער"י עש"ל מי"ה, חלק רביעי. וה"ו דנ"י הח"ש עמ"ם ננ"א ני"ת מב"ה פו"י נמ"מ יי"ל הר"ח מצ"ר, חלק חמישי. ומ"ב יה"ה ענ"ו מח"י דמ"ב מנ"ק אי"ע חב"ו רא"ה יב"ם הי"י מו"ם, חלק ששי. בשכמל"ו. אלין אינון שבעין שמהן, דשלטין על שבעין דרגין תתאין רזא ויהו"ה, אלין שבעין שמהן יהו"ה רזא דאקרי שמים, שבעה רקיעין אינון, דסלקין לשבעין שמהן שמא קדישא, ודא איהו ויהו"ה המטיר, מאת יהו"ה מן השמים. סתרא דסתרין, לחכימין אתמסר, שמא

חזרה לראש הדף
Site location tree