קיח
א
מדרש הנעלם:
ממזרים בעולם, המה הגבורים אשר מעולם, שאין גבור ופריץ ועריץ כמו הממזר, אנשי השם, שהכל יכירו לקרותו השם הידוע ממזר, דכיון שרואים מעשיו שהוא פריץ ועריץ וגבור, הכל יקראוהו אותו שם. ומה דאמר רבי שמעון, הקדוש ברוך הוא מעיין באותו הולד, אין לך רשע בעולם מאותם הרשעים היוצאים לעולם, שאין הקדוש ברוך הוא מעיין בו, ורואה אם אותו הגוף יניח בן צדיק וכשר, או שיציל לאדם מישראל ממיתה משונה, או שיעשה טובה אחת, ובשביל כך הקדוש ברוך הוא מוציאו לעולם. ביומוי דרבי יוסי, הוו אינון פריצי דהוו משדדי בטורייא, עם פריצי אומות העולם, וכד משכחי בר נש ותפסי ליה לקטליה, הוו אמרין ליה מה שמך, אי הוה יודאי הוו אזלין עמיה ומפקין ליה מן טוריא, ואי הוה בר נש אחרינא קטלי ליה, (והא) והוה אמר רבי יוסי, אתחזון אינון בכל האי למיעל לעלמא דאתי. תנו רבנן, ג' דברים הללו אינן באין לעולם אלא בקולות, קול חיה דכתיב (בראשית ג טז) בעצב תלדי בנים, וכתיב (שם ל כב) וישמע אליה אלהי"ם, קול גשמים דכתיב (תהלים כט ג) קול יהו"ה על המים, וכתיב (מ"א יח מא) כי קול המון הגשם, קול תחית המתים, דכתיב (ישעיה מ ג) קול קורא במדבר, מאי בעי הכא קלא במדברא, אלא אמר רבי זריקא, אלין אינון קלייא לאתערא מתי מדבר, ומכאן דהוא הדין לכל העולם, אמר רבי יוחנן, הא תנן כשנכנס אדם לקבר נכנס בקולות, כשיקומו בתחיית המתים אינו דין שיקומו בקולי קולות, אמר רבי יעקב, עתידה בת קול להיות מתפוצצת בבתי קברות, ואומרת הקיצו ורננו שוכני עפר, ועתידים לחיות בטל של אור גדול של מעלה, דכתיב (ישעיה כו יט) כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל. אמן כן יהי רצון. (ע"כ מדרש הנעלם):
ב
זהר:
דא בדא בגין כך איהו קרי ליה יצחק ולא אחרא, בגין לשתפא מיא באשא, דכתיב ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק, מאן הנולד לו, אש ממים:
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, אמר רבי חייא, מיומא דאתיליד יצחק והוה ישמעאל בביתא דאברהם, לא אסתלק ישמעאל בשמא, באתר דדהבא שריא, סוספיתא לא אדכר קמיה, ובגין כך את בן הגר המצרית, גבר דלא יתחזי לאדכרא קמיה דיצחק, אמר רבי יצחק, ותרא שרה, בעינא דקלנא חמאת ליה שרה, דלא חמאת ליה בעינא דאיהו ברא דאברהם, אלא דאיהו ברא דהגר המצרית, ובגין כך ותרא שרה, דשרה חמאת ליה בעינא דא, ולא אברהם, דאילו באברהם לא כתיב את בן הגר, אלא את בנו, תא חזי לבתר מה כתיב וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו, ולא כתיב על אודות בן הגר המצרית, בגין כך ותרא שרה את בן הגר המצרית, ולא חמאת דאיהו בריה דאברהם. רבי שמעון אמר, האי קרא תושבחתא דשרה איהו, בגין דחמאת ליה דקא מצחק לעכו"ם, אמרה ודאי לאו ברא דא ברא דאברהם, למעבד עובדוי דאברהם, אלא ברא דהגר המצרית איהו, אהדר לחולקא דאמיה, בגין כך ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, וכי ס"ד דקני לה שרה או לברה, אי הכי לא אודי קב"ה עמה, דכתיב כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, אלא בגין דחמאת ליה בעכו"ם, ואמיה אולפא ליה נמוסי דעכו"ם, בגין כך אמרת שרה כי לא יירש בן האמה הזאת, אנא ידענא דלא ירית לעלמין חולקא דמהימנותא ולא יהא ליה עם ברי חולקא, לא בעלמא דין ולא בעלמא דאתי, ובגין כך אודי עמה קב"ה. וקב"ה בעא לאפרשא בלחודוי זרעא קדישא כדקא יאות, דבגין כך ברא עלמא, דהא ישראל סליק ברעותא דקב"ה עד לא יברי עלמא, ובגין כך נפק אברהם לעלמא, ועלמא מתקיים בגיניה, ואברהם ויצחק (לא) קיימו ולא אתיישבו בדוכתייהו עד דנפק יעקב לעלמא, כיון דנפק יעקב לעלמא אתקיימו אברהם ויצחק ואתקיים כל עלמא, ומתמן נפק עמא קדישא לעלמא, ואתקיים כלא כגוונא קדישא כדקא יאות, ובגין כך א"ל קב"ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא בישמעאל. מה כתיב לבתר, ותלך ותתע במדבר באר שבע, כתיב הכא ותתע, וכתיב התם (ירמיה י טו) הבל המה מעשה תעתועים וקב"ה בגיניה דאברהם לא שביק לה ולברה, תא חזי בקדמיתא כד אזלת מקמה דשרה מה כתיב, כי שמע יהו"ה אל ענייך, והשתא דטעאת בתר עכו"ם, אע"ג דכתיב ותשא את קולה ותבך, מה כתיב כי שמע אלהי"ם אל קול הנער, ולא כתיב כי שמע אלהי"ם את קולך. באשר הוא שם, הא אוקמוה דלאו בר עונשא הוא לגבי בי דינא דלעילא, דהא בי דינא דלתתא ענשין מתליסר שנין ולעילא, ובי דינא דלעילא מעשרים שנין ולהלאה, ואע"ג דחייבא הוה, לאו בר עונשא איהו והא אוקמוה, ודא הוא דכתיב באשר הוא שם. א"ר אלעזר, אי הכי מאן דאסתלק מעלמא עד לא מטון יומוי לעשרין שנין, מאן אתר אתענש, בגין דהא מתליסר שנין ולתתא לאו בר עונשא איהו אלא בחטאוי דאבוי, אבל מתליסר שנין ולעילא מהו, א"ל קב"ה חס עליה דלימות זכאי (ולא לימות חייב), ויהיב ליה אגר טב בההוא עלמא, ולא לימות חייב דיתענש בההוא עלמא ואוקמוה, א"ל אי חייבא הוא ולא מטון יומוי