אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קכג
רבי שמעון בר יוחאי

קכג

א

זהר:

תא חזי רזא דמלה, מאי שנא בכלהו דאמר שנה, ובאינון שבע דאמר שנים, דכתיב מאה שנה ועשרים שנה, ולבתר שבע שנים, אלא כולא חד, מאה שנה כללא דכלא, (נ"א כלא כחדא ברזא דמאה ברכאן בכל יומא, וכן עשרים שנה, דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין, ובגין כך כתיב שנה רזא דיחודא), קב"ה דאתכליל מאתר עלאה סתימא דכל סתימין, במאה ברזא דמאה ברכאן דכל יומא, וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין ובגין כך כתיב שנה, רזא דיחודא דלא אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין שבע שנין אלין אתפרשן ונפקן מכללא סתימאה דלעילא ואף על גב דכלא יחודא חדא, אבל מתפרשן בדינא ורחמי בכמה סטרין ואורחין, מה דלא הוי הכי לעילא, ובגין כך כתיב שנה, רזא דיחודא דלא אתפרש לעלמין, שבע שנים אלין אתפרשן בדינא ורחמי בכמה סטרין ואורחין, מה דלא הוי הכי לעילא, ובגין כך באלין שבע שנים כתיב בהו שנים ולא שנה, וכלהו אקרון חיים, ויהיו חיי שרה, דהוו ממש, דאתבריאו ואתקיימו לעילא. אמר רבי חייא, הא אוקמוה, דהא כד אתעקד יצחק בר תלתין ושבע שנים הוה, וכיון דאתעקד יצחק מיתת שרה, דכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, מאין בא, מהר המוריה בא מלמעקד ליה ליצחק, ואינון תלתין ושבע שנין מיומא דאתייליד יצחק עד שעתא דאתעקד, אינון הוו חיי שרה ודאי, כחושבן ויהי"ו בגימטריא תלתין ושבע שנין הוו, כמה דאתמר מדאתיליד יצחק עד דאתעקד. רבי יוסי פתח ואמר, (תהלים צח א) מזמור שירו ליהו"ה שיר חדש כי נפלאות עשה, הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, האי קרא אוקמוהו חבריא דפרות אמרוה, כמה דכתיב (ש"א ו יב) וישרנה הפרות בדרך, מאי וישרנה, דהוו אמרי שירתא חדתא, ומאי שירה אמרו מזמור שירו ליהו"ה שיר חדש כי נפלאות עשה. הכא אית לאסתכלא, דכל מה דברא קב"ה בעלמא כולהו אמרי תושבחן ושירתא קמיה, בין לעילא בין לתתא, ואי תימא דאינהו מגרמייהו (ד"א ל"ג הוו) אמרי שירתא דא, הכי הוא ודאי, דרזא עלאה איהו, אבל הני ארונא הוה על גבייהו, וכיון דארונא אשתקיל עליהו ושויוה לעילא, אינון שרירו (נ"א לא שכיכו מ) שירתא, דהא כיון דאתנטיל מנייהו ארונא הוו געאן כאורח שאר פרות דעלמא, ולא אמרו שירתא, וודאי ארונא:

מדרש הנעלם:

עונשה, הולכת משוממת ומבקרת בכל יום לגוף ולקבר. אמר רבי יוסי, האי קוליתא דקרדינותא, כד אזיל בסריחותא לכאן ולכאן, אזל ומבקר לה לאתרה תריסר ירחי, כך נשמתא ההיא דאתחזיא לקבלא ענשא, אזלה לבר בעלמא, ומפקדת לה לאתרה תריסר ירחי בבתי קברי ובעלמא. אמר רבי יהודה תא חזי, דכתיב ויקם אברהם מעל פני מתו וגו', אמר רבי אבא, והא תנן דכד נשמתא היא בתשלומא עלאה, ניתוסף בה ה' ונקראת אברהם בתשלומא עלאה, והכא את אמר דכד ליתא זכאה כל כך, דכתיב ויקם אברהם, עבדת מאן דיתיב בכרסיא, נחית בגו זוטר תתאה. אלא הכי גזרנא, ויקם אברהם מעל פני מתו, דאמר רבי בו אמר רבי זריקא, כשהנשמה ראויה לעלות למקום עדנה, קודם מגינה על הגוף הקדוש שיוצאת משם, ואחר כך עולה למקום מעלתה, הה"ד ויקם אברהם מעל פני מתו, זהו הגוף, וידבר אל בני חת, אלו שאר גופות הצדיקים, שהם (ד"א ל"ג בני) חת חתים ונהלמים בעולם למען יראת קונם, חתים על שהם שוכני עפר, ואמאי צריכה להו, אמר רבי יהודה, כלא במניינא כתיבין, ועל (דהוי, ד"א דא הוי ההוא) גופא במניינא עמהון, ומה אמר להו בדרך פיוס ובדרך כבוד,

 

ב

זהר:

דעל גבייהו עביד לון לזמרא מזמור הא אוקימנא ואתמר, בכלא כתיב מזמור לדוד או לדוד מזמור, והכא לא אמר דוד כלל, אלא מזמור, דרוח קודשא זמין לזמרא ליה לזמנא דיוקים קב"ה לישראל מעפרא וכדין שירו ליהו"ה שיר חדש, כדין איהו חדש, דהא שירתא כהאי לא אתמר מיומא דאתברי עלמא. א"ר חייא, כתיב (קהלת א ט) ואין כל חדש תחת השמש, והכא שירתא דא איהי חדש, ואיהי תחת השמש דהא תחות שמשא להוי, ומאי איהו, דא סיהרא, וכדין הוי חדש תחת השמש, מאי טעמא בגין כי נפלאות עשה, ומאן אינון נפלאות, האי דכתיב הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, הושיעה לו, למאן:

תוספתא:

רבי יוסי ב"ר יהודה, אזל למיחמי לרבי חייא, א"ל לימא מר אי שמע האי פרשתא היך אמרו מארי מתניתא, דפירשוה בעניינא דנשמתא, אמר זכאה חולקיהון דצדיקיא בעלמא דאתי, דכך היא אורייתא בלבהון כמבועא רבא דמיא, דאף על גב דמסתימין ליה, מסגיאות מייא פתחי מבועין דנבעין לכל עיבר, תא שמע רבי יוסי רחימא את, אנא אימא לך בהאי פרשתא, לעולם אין גוף האדם נכנס בחשבון הצדיקים על יד דומה, עד שתראה הנשמה פנקס סימנה, שנותנין לה הכרובים בג"ע, אמר רבי יוסי, אנא שמענא דהא נשמתא בתר דעיילת תמן, היא אזלת לסלקא לאתרה לעילא, ולא למיחת לתתא, אבל קודם שתעלה ותכנס, נעשית אפטרופוס הגוף על יד דומה, ומראה לו שראוי הוא לקבל שכר ארבע מאות עולמות, אמר רבי חייא, הא רבי אלעזר אמר, דהא דומה ידע קודם, משום דמכרזי עלה בגנתא דעדן, אבל אנא כך שמענא, די בעידנא דיהבין לה פנקסא, חזר על גופא לאעיל ליה בפתקא דצדיקיא על ידוי דדומה, הדא הוא דכתיב, אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני, מהו כסף השדה, דא הוא כסופא דארבע מאות עלמין דיהבין ליה לאחסנא. רבי יוסף כד הוה שמע פרשתא דא ממאריהון דמתיבתא, הוה אמר, מאן דאיהו עפרא מאי קא זכי להאי, מאן יזכה ומאן יקום, הה"ד (תהלים כד ג) מי יעלה בהר יהו"ה וגו', אמר רבי אבא, תא חזי מאי דכתיב וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף, דא הוא כסופא רבתא דאינון עלמין וכיסופין, ארבע מאות שקל כסף, ארבע מאות עולמות והנאות וכיסופין, עובר לסוחר, רב נחמן אמר שיעבור כל שערי שמים וירושלם של מעלה ואין מוחה בידה, תא חזי מה כתיב, ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו, ונמנה עם שאר הצדיקים בחבורתם, מפתקא דממנא על ידוי דדומה, אמר רבי יצחק הכי גמירנא, כל אינון דכתיבין בידוי דדומה וממנן על ידוי, יקומון לזמנא דזמין לאחיא דיירי עפרא, ווי להון לרשיעיא דלא כתיבין על ידוי בפתקא, שיאבדו בגיהנם לעלמין, ועל דא נאמר (דניאל יב א) ובעת ההוא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר:

מדרש הנעלם:

גר ותושב אנכי עמכם וגו', דהאי גופא יהוי במניינא חד עמכון בחבורא דא. אמר רבי ראה מה כתיב, ויענו בני חת את אברהם וגו', כמו כן בדרך כבוד בדרך פיוס, הה"ד שמענו אדוני נשיא אלהי"ם אתה בתוכנו, מאי נשיא אלהי"ם אתה, אמר רבי פנחס קודם שיצא הצדיק מן העולם, בת קול יוצאת בכל יום על אותם הצדיקים בגן עדן, הכינו מקום לפלוני שיבא לכאן, ועל כן הם אומרים מאת אלהי"ם מלמעלה, אתה נשיא בכל יום בתוכנו, במבחר קברינו, במבחר הצדיקים בחבורת הצדיקים המובחרים מנה אותו, הכניסהו בחשבון עמנו, ואיש ממנו לא ימנע את המניין, כי כולנו שמחים בו ומקדימים לו שלום. אמר רבי יוסי בן

חזרה לראש הדף
Site location tree