אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קל
רבי שמעון בר יוחאי

קל

א

זהר:

עלאין, ועבדין שליחותא תדיר, ואלין קיימי בחצר, כמה דאת אמר (שמות כז ט) את חצר המשכן, ואית אחרנין דאינון לגו יתיר דלאו אינון בחצר אלא בביתא כמה דאת אמר (תהלים סה ה) נשבעה בטוב ביתך, אמר דוד נשבעה בטוב ביתך, כיון דאמר ישכון חצריך, אמאי כתיב נשבעה בטוב ביתך ישבע בטוב ביתך מיבעי ליה, כמה דכתיב ישכון, אלא הא תנינן, לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו. ואית אתר לחסידי עליונין דעיילי לגו ומאן אינון, כדכתיב (במדבר ג לח) והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה, משה ואהרן ובניו וגו', וכמה מדורין על מדורין, ונהורין על נהורין, מתפרשן בההוא עלמא, וכל חד אכסיף מנהורא דחבריה, כמה דעובדין אתפרשן בהאי עלמא, הכי נמי דוכתין ונהורין מתפרשן בההוא עלמא. ותא חזי, הא אתמר דאפילו בהאי עלמא, כד בר נש נאים על ערסיה, ונשמתין אצטריכו לאתשוטטא בעלמא ונפקו מגו גופא, לאו כל נשמתא ונשמתא סלקא ושטיא למחזי ביקר סבר אפי דעתיק יומין, אלא כמה דאתמשיך תדיר וכפום עובדוי הכי נשמתיה סלקא, אי אסתאב, איהו נאים ונשמתא נפקא, וכל אינון רוחין מסאבין נקטין לה, ואתדבקת בהו באינון דרגין תתאין דשטיין בעלמא, ואינון מודיעין לה מלין דאינון קריבין למיתי בעלמא, ולזמנין דמודיעין לה מלין כדיבן וחייכן בה והא אוקמוה. ואי זכי בר נש, כד איהו נאים ונשמתיה סלקא, אזלא ושטיא ובקעא בין אלין רוחין מסאבין, וכלהו מכריזין ואמרין, פנון אתר פנון, לאו דא מסטרנא, ואיהי סלקא בין אינון קדישין, ומודעי לה מלה חדא דקשוט, וכד נחתא, כל אינון חבילין טריקין בעאן לאתקרבא בהדה למנדע ההיא מלה, ואינון מודעין לה מלין אחרנין, וההיא מלה דנטלא גו אינון קדישין, בין אינון:

מדרש הנעלם:

קמיה דמר, למנדע רזא דהאי פסוקא, ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חברנא מארי מתניתין, דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה, הא מילייא הוו על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין, ויתן להו מזיוא יקרא דיליה דינדעון ויתובון, ויזכון זכותא שלימתא, וכד חמא שלמה דא, הוה סגי (ד"א, תוה סגי) ואמר (קהלת ח י) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו, וממקום קדוש יהלכו, שיבאו ויחיו ממקום קדוש. ותנינן אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן, כתיב (ירמיה יג כג) היהפוך כושי עורו ונמר חברבורתיו, כך הרשעים שלא זכו לשוב בעולם הזה, ולהקטיר מעשים טובים, לעולם לא יקטירו בעולם הבא, ראה מה כתיב, ויוסף אברהם ויקח אשה, ושרוצה לעשות להם נשמה לגופם, ולקרבם בתשובה, כמה דאת אמר ואת הנפש אשר עשו בחרן. אמר רבי אלעזר, תא חזי מה כתיב, ותלד לו את זמרן ואת יקשן, הרבה מעשים רעים, עד שנגרשים מן העולם, דכתיב וישלחם מעל יצחק בנו, ועליהם נאמר (דניאל יב ב) ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וגו', ועל האחרים נאמר (שם ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו', אמר רבי יהודה, האי משמע על פרשתא, ומשמע דאותו זמן (נקרא) עבד (ס"א, אבד) שם (הנשמה) אברהם, ובמקומו נקראת יצחק כדקאמרן, הה"ד ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלהי"ם את יצחק בנו, וישב יצחק עם באר לחי ראי, עם ידיעת החי שהוא חי העולמים, לדעת ולהשיג מה שלא השיג בעולם הזה, הה"ד (ישעיה יא ט) כי מלאה הארץ דעה את יהו"ה:

 

ב

זהר:

אחרנין, איהי כעבורא גו תיבנא, והאי (מאן) איהו דזכי יתיר בעוד דאיהו קאים ונשמתא קיימא בהאי עלמא. כגוונא דא כד נפקין נשמתין מגופא מהאי עלמא, בעאן לסלקא, וכמה תרעין חבילי טהירין קיימי, אי אינון מסטרייהו, כלהו אחדין בהו באינון נפשאן, ומסרי לון בידא דדומה לאעלא לון בגיהנם, ולבתר סלקן ואחדן בהו, ואינון נטלי להון ומכרזי בהו, אלין אינון דעברו על פקודי דמאריהון, וכן שטיין בכל עלמא, ולבתר מהדרי להו לגיהנם, וכן עד תריסר ירחי, לבתר תריסר ירחי, משתככי בההוא אתר דאתחזי לון, אינון נשמתין דזכו, סלקי לעילא כמה דאתמר, וזכאן בדוכתייהו. תא חזי זכאין אינון צדיקייא דאתגניז להו כמה טבין לההוא עלמא, ולית אתר פנימאה בכל אינון, כאינון דידעי רזא דמאריהון, וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא, על אלין כתיב (ישעיה סד ג) עין לא ראתה אלהי"ם זולתך יעשה למחכה לו, מאי למחכה לו כמה דאת אמר (איוב לב ד) חכה את איוב בדברים, ואלין אינון דדחקין למלה דחכמתא, ודייקין לה ומחכאן לה למנדע ברירא דמלה, לאשתמודעא למאריהון, אלין אינון דמאריהון משתבח בהון בכל יומא, אלין אינון דעאלין בין עלאין קדישין, ואלין עאלין כל תרעי דלעילא, ולית מאן דימחי בידיהון, זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי, אברהם עאל למנדע ולאתדבקא במאריה כדקא יאות, לבתר דאקדים עובדוי בקדמיתא, וזכה באינון יומין עלאין ואתברך מאתר דכל ברכאן נפקי מתמן, דכתיב ויהו"ה ברך את אברהם בכל, מאי בכל, אתר דנהרא דלא פסקי מימוי לעלמין. אמר רבי חייא, תא חזי דאברהם לא בעא לאתערבא בנשי עלמא, ולאתדבקא בשאר עמין עעכו"ם, בגין דנשייא דשאר עמין עכו"ם אינון סאבין לגוברייהו ולאינון דמתדבקין בהון, בגין דכד אברהם ידע חכמתא, ידע עקרא ושרשא, ומאן אתר נפקי ושטיין רוחי מסאבין בעלמא, ועל דא אומי לעבדיה דלא יסב אתתא לבריה משאר עמין. רבי יצחק פתח ואמר, (קהלת יב ז) וישוב העפר אל הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלהי"ם אשר נתנה, תא חזי כד ברא קב"ה לאדם, נטל עפריה מאתר דמקדשא ובנה גופיה מארבע סטרין דעלמא, דכלהו יהבו ליה חילא, לבתר אתרק עליה רוחא דחיי, כמה דאת אמר (בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים וגו', לבתר קם וידע דאיהו מעילא ותתא, וכדין אתדבק וידע חכמה עלאה. כגוונא דא כל בר נש דעלמא איהו כליל מעילא ותתא, וכל אינון דידעין לאתקדשא בהאי עלמא כדקא יאות, כד אולידו בר משכין עליה רוחא קדישא מאתר דכל קדושין נפקין מניה, ואלין אקרון בנין לקב"ה, בגין דגופא אתעביד בקדושה כדקא יאות, הכי נמי יהבין ליה רוחא מאתר עלאה קדישא כדקא חזי והא אתמר. תא חזי, בשעתא דזמין בר נש למיהב חושבן עובדוי עד לא יפוק מעלמא, ההוא יומא יומא דחושבן איהו דגופא ונשמתא יהבי חושבנא, לבתר נשמתא אתפרשא מיניה, וגופא תב לארעא, וכלא תב לאתריה דאתנסיב מתמן והא אוקמוה, עד זמנא דקב"ה זמין לאחייא מתייא כלא גניז קמיה, וההוא גופא ממש וההיא נשמתא ממש זמין קב"ה לאתבא לעלמא כמלקדמין, ולחדתא אנפי עלמא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כו יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון, וההיא נשמתא ממש גניזא קמי קב"ה, ותבת לאתרה כפום ארחהא, כמה דאת אמר והרוח תשוב אל האלהי"ם אשר נתנה. ולזמנא דזמין קב"ה לאחייא מתייא, זמין איהו לארקא טלא מרישיה עלייהו, ובההוא טלא יקומון כלא מעפרא, הדא הוא דכתיב (שם) כי טל אורות טלך, מאי טל אורות, אורות ממש, מאינון נהורין דלעילא, דבהון זמין לארקא חיין לעלמא, בגין דאילנא

חזרה לראש הדף
Site location tree