אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קמד
רבי שמעון בר יוחאי

קמד

א

חד דשכינתא וחד דיעקב, דהא כד עאל יעקב שכינתא עאלת עמיה, וקמי שכינתא אתברך, דיצחק הוה אמר ברכאן, ושכינתא אודי להו (נ"א ליה) עלייהו, וכד נפק יעקב שכינתא נפקת עמיה, הדא הוא דכתיב אך יצא יצא יעקב, תרי יציאות כחד. ועשו אחיו בא מצידו, מן הציד לא כתיב, אלא מצידו, דאיהו צידה דיליה, דלא הוה ביה ברכה, ורוח הקודש צווחה ואמרה, (משלי כג ו) אל תלחם את לחם רע עין:

ויעש גם הוא מטעמים וגו', יקום אבי, דבוריה הוה בעזות בתקיפו רוחא, מלה דלית בה טעמא, יקום אבי, תא חזי מה בין יעקב לעשו, יעקב אמר בכסיפו דאבוי בענוה, מה כתיב ויבא אל אביו ויאמר אבי, מה בין האי להאי, אלא דלא בעא לאזדעזעא ליה, מליל בלשון תחנונים, קום נא שבה ואכלה מצידי, ועשו אמר יקום אבי, כמאן דלא מליל עמיה. תא חזי בשעתא דעאל עשו, עאל עמיה גיהנם, אזדעזע יצחק ודחיל, דכתיב ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, כיון דכתיב ויחרד יצחק חרדה גדולה, די, מהו עד מאד, אלא דלא הוה דחילו ואימתא דנפל עליה דיצחק רבתא מיומא דאתברי, ואפילו בההיא שעתא דאתעקד יצחק על גבי מדבחא, וחמא סכינא עליה, לא אזדעזע, כההיא שעתא דעאל עשו וחמא גיהנם דעאל עמיה, כדין אמר בטרם תבא ואברכהו, גם ברוך יהיה, בגין (דחמאת) דחמית שכינתא דאודי על אינון ברכאן. דבר אחר יצחק אמר ואברכהו, נפק קלא ואמר גם ברוך יהיה, בעא יצחק למילט ליה ליעקב, אמר ליה קב"ה, יצחק, גרמך אנת לייט, דהא כבר אמרת ליה אורריך ארור ומברכיך ברוך. תא חזי כלא אודו על אינון ברכאן עלאי ותתאי, ואפילו איהו חולק עדביה דעשו אודי עלייהו, וברכיה איהו, ואודי על אינון ברכאן וסלקיה על רישיה לעילא, מנלן דכתיב (בראשית לב כז) ויאמר שלחני כי עלה השחר, ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, ויאמר שלחני, בגין דאתקיף ביה יעקב, וכי היך יכיל בר נש דאיהו גופא ובשרא לאתתקפא ביה במלאכא דאיהו רוח ממש, דכתיב (תהלים קד ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, אלא מכאן דמלאכי שליחי דקב"ה כד אינון נחתין להאי עלמא גלימין, ואתגלימו ומתלבשין בגופא כגוונא דהאי עלמא, בגין דהכי אתחזי דלא להשנאה ממנהגא דההוא אתר דאזיל תמן. והא אתמר, דמשה כד סליק לעילא מה כתיב (שמות לד כח) ויהי שם עם יהו"ה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה, בגין מנהגא דלא להשנאה מההוא אתר דאזיל לתמן, ואינון מלאכין כד נחתו לתתא, כתיב (בראשית יח ח) והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, וכן הכא האי מלאכא כד נחת לתתא, לא אתאבק עמיה דיעקב אלא מגו דהוה אתלבש בגופא כגוונא דהאי עלמא, ועל דא אתאבק יעקב בהדיה כל ההוא ליליא. תא חזי, בגין דשולטנותא דהני לאו איהו אלא בליליא ודאי, ובגין כך שולטנותא דעשו לא איהו אלא בגלותא דאיהו לילה, ועל דא בליליא אתתקף עמיה דיעקב ואתאבק עמיה, וכד אתא צפרא אתחלש חיליה ולא יכיל, וכדין אתתקף יעקב, בגין דיעקב שולטנותיה ביממא, ובגין כך כתיב (ישעיה כא יא) משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל, דהא כדין שולטנותיה דידיה דעשו דאיהי שעיר בלילה איהו, ובגין כך אתחלש כד אתא צפרא, וכדין ויאמר שלחני כי עלה השחר, ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, כי אם ברכתני, כי אם

 

ב

תברכני מבעי ליה, מאי כי אם ברכתני, אם אודית על אינון ברכאן דברכני אבא, ולא תהא מקטרגא לי בגינייהו. מה כתיב, ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל וגו', אמאי ישראל, א"ל בעל כרחין אית לן לשמשא לך, דהא אנת אתעטרת בחילך לעילא בדרגא עלאה, ישראל יהיה שמך ודאי, כי שרית עם אלהי"ם, מאי עם אלהי"ם, סלקא דעתך דעליה הוה אמר, אלא אמר ליה, שרית לאתחברא ולאזדווגא עם אלהי"ם בחבורא בזווגא דשמשא וסיהרא, ועל דא לא כתיב על (ס"א את) אלהי"ם, אלא עם אלהי"ם, בחבורא וזווגא חדא. דבר אחר, ויאמר, כמה דאת אמר (שמות טו כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהו"ה אלהיך, אוף הכא ויאמר לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל, כדין אתעטר יעקב בדרגיה, למהוי כללא דאבהן, מה כתיב ויברך אותו שם, מאי ויברך אותו שם, דאודי ליה על כלהו ברכאן דברכיה אבוי. רבי שמעון פתח ואמר, (משלי טז ז) ברצות יהו"ה דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, תא חזי כמה אית ליה לבר נש לאתתקנא שבילוי ביה בקב"ה, בגין למעבד פקודי דאורייתא, דהא אוקמוה דודאי תרי מלאכין שליחן אית לבר נש מלעילא לאזדווגא בהדיה, חד לימינא וחד לשמאלא, ואינון סהדין ביה בבר נש, בכל מה דאיהו עביד אינון משתכחי תמן, וקרינן לון יצר טוב ויצר רע, אתי בר נש לאתדכאה ולאשתדלא בפקודי דאורייתא, ההוא יצר טוב דאזדווג ביה, כבר איהו אתתקף על ההוא יצר הרע ואשתלים בהדיה, ואתהפיך ליה לעבדא, וכד בר נש אזיל לאסתאבא ההוא יצר הרע אתתקף ואתגבר על ההוא יצר טוב והא אוקימנא, ודאי כד ההוא בר נש אתי לאתדכאה, כמה תקיפו אתתקף בר נש כד אתגברא ההוא יצר טוב, כדין אויביו ישלים אתו, דההוא יצר הרע אתכפיא קמיה דיצר טוב, ועל דא אמר שלמה (שם יב ט) טוב נקלה ועבד לו, מאי ועבד לו, דא יצר הרע, וכדין כד אזיל בר נש בפקודי אורייתא, כדין גם אויביו ישלים אתו, דא יצר הרע ודאתא מסטרוי. תא חזי, בגין דיעקב אבטח ביה בקב"ה, וכל ארחוי הוו לשמיה, על דא אויביו ישלים אתו, ודא (ד"א דא) סמאל חילא ותוקפא דעשו דאשלים עמיה דיעקב, ובגין דאשלים עמיה דיעקב ואודי ליה על אינון ברכאן, כדין אשלים עמיה עשו, (נ"א כדין אודי ליה עשו, דכתיב יש לי רב אחי יהי לך אשר לך, דהא אודי ליה על אינון ברכאן די לי בחרבא), ועד דלא אשתלים עמיה יעקב לגבי ההוא ממנא דאתפקד עליה, לא אשלים עמיה עשו, בגין כך בכל אתר תוקפא דלתתא תליא בתוקפא דלעילא:

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, ויאמר מי אפוא, מי איפוא, מאי מי איפוא, מי הוא זה מבעי ליה, אלא מי איפוא, דקיימא שכינתא תמן כד בריך ליה יצחק ליעקב, ועל דא אמר מי איפוא, מאן הוא דקאים הכא ואודי על אינון ברכאן דברכית ליה, ודאי גם ברוך יהיה, דהא קב"ה אסתכם באינון ברכאן. רבי יהודה אמר, בגין ההיא חרדה דאחריד יעקב ליצחק אבוי, אתענש יעקב בעונשא דיוסף, דחרד חרדה כהאי בשעתא דאמרו ליה (בראשית לז לב) זאת מצאנו, יצחק אמר מי איפוא באיפה אתענש יעקב, דכתיב (שם טז) איפה הם רועים, ותמן יוסף אתאביד ואתעניש יעקב, ואף על גב דקב"ה אסתכם על ידוי באינון ברכאן, איהו אתענש באיפה, דכתיב איפה הם רועים, ומתמן אתאביד מניה, ואתענש כל ההוא עונשא. ויחרד יצחק חרדה גדולה, מאי גדולה, כתיב הכא גדולה, וכתיב התם (דברים יח טז) ואת האש הגדולה הזאת וגו', דעאל עמיה גיהנם, עד מאד, מאי עד מאד, כתיב הכא מאד, וכתיב התם (בראשית א לא) והנה טוב מאד, דא מלאך המות, כדין אמר מי איפוא:

חזרה לראש הדף
Site location tree