אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קסג
רבי שמעון בר יוחאי

קסג

א

ומאלין אתפרשן כמה צפרין אחרנין, אבל אלין עלאין, ונפקין מלבנון דאיהו (ס"א סתימאה) לעילא, ורזא דמלה, וללבן שתי בנות וגו'. חסידה ברושים ביתה (ס"א דא לאה) באינון שית בנין עלאין, שית סטרין דעלמא כמה דאתמר, אמאי אקרי חסידה, אלא האי עלמא עלאה אף על גב דנוקבא איהי קרינן לה דכר, דכד אתפשט כל טיבו וכל נהירו מניה נפיק, ובגין כך דאיהי חסידה, נפיק (מתמן) מינה חס"ד, דאיהו נהורא קדמאה, דכתיב (בראשית א ג) ויאמר אלהי"ם יהי אור. ועל דא ברושים ביתה, ברושים, אל תקרי ברושים, אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה, ואיהי בי דינא דעלמא, ולזמנין אקרי כגוונא דלעילא בכל אינון שמהן, ועל אתר דא כתיב (שם ו ו) וינחם יהו"ה ויתעצב אל לבו, חרון אף יהו"ה, דהא באתר דא תליא, דהא כל מה דלעילא כלא איהו בנהירו חיין לכל סטרין, ועל דא תנינן, אין עצבות לפני המקום, לפני דייקא, ועל דא כתיב (תהלים ק ב) עבדו את יהו"ה בשמחה באו לפניו ברננה, עבדו את יהו"ה בשמחה, לקביל עלמא עלאה, באו לפניו ברננה, לקביל עלמא תתאה, זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי, בגין כך כתיב (דברים לג כט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהו"ה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו וגו':

ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים וגו', פתח רבי אלעזר ואמר, (משלי ט יב) אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא, אם חכמת חכמת לך, תא חזי ווי לאינון חייבי עלמא, דלא ידעין ולא משגיחין במלי דאורייתא, וכד אינון משגיחין בה, בגין דלית לון סכלתנו, מלין דאורייתא דמיין בעינייהו כאילו כלהו מלי ריקניא ולית בהו תועלתא, וכלא בגין דאינון ריקנין מדעתא וסכלתנו, דהא כל מילי דאורייתא כלהו מלין עלאין ויקרין, וכל מלה ומלה כתיב בה (שם ג טו) יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, (באורייתא), וכל אינון טפשין אטימין דלבא, כד חמאן מלי דאורייתא, לא די לון דלא ידעי, אלא דאינון אמרי דאינהו מלין פגימין, מלי דלית בהו תועלתא, ווי לון כד יתבע לון קב"ה עלבונא דאורייתא, ויתענשון עונשא דמרדי במאריהון. מה כתיב באורייתא, (דברים לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם, ואי איהו רק, מכם איהו, דהא אורייתא כלא מלייא מכל אבנין טבין ומרגלאן יקירין, מכל טבין דעלמא, כמה דאת אמר וכל חפציך לא ישוו בה, והיך יימרון דאיהי ריקניא. ושלמה מלכא אמר, אם חכמת חכמת לך, דכד יתחכם בר נש באורייתא תועלתא דיליה איהו, דהא באורייתא לא יכיל לאוספא אפילו את אחת, ולצת לבדך תשא, דהא אורייתא לא יגרע משבחהא כלום, וליצנותא דיליה איהו, ואשתאר ביה לאובדא ליה מהאי עלמא ומעלמא דאתי. תא חזי, כד אתוון עלאין, מתחברן כלהו בהאי דרגא סופא דכל דרגין קדישין עלאין, ואתמליא מנייהו, ואתברכא מעלמא עלאה, כדין האי דרגא קיימא לאשקאה לכולהו עדרין, כל חד וחד כדקא חזי ליה, וכל חד וחד אתשקי מן דינא ורחמי. תא חזי מה כתיב, ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים וגו', דיעקב בעא לאתקנא תפלה של ערבית, ולאנהרא לסיהרא, ולאשקאה ולברכא לה מכל סטרין, דכתיב ויצג את המקלות, אלין דינין וגבורן דנפקי מגבורה דלעילא, ויעקב כד בעא לאתקנא להאי דרגא, סליק לכל אינון דינין וגבורן מינה, ואוקים לון ברהטים, באינון רהטים ארבע, דקיימי תחות האי באר חפרוה שרים, דאתמליא מאינון נחלין ומבועין עלאין, בגין דכד נפקין מיין מהאי באר קדישא, אלין ארבע נטלי כלא, ועל דא אקרון רהטים, ומתמן

 

ב

אתיין כלא למשתי, ואינון דינין וגבורן כלהו קיימי תמן, לנטלא לכל חד וחד כדקא חזי ליה. אשר תבאנה הצאן לשתות לנכח הצאן, אלין לקביל אלין, ויחמנה, מאי ויחמנה, דכד מתעטרן בדינא, מתחממין בההוא דינא, ואזלין ושאטין בעלמא, ומעייני בארחיהון דבני נשא הן לטב הן לביש, תא חזי מה כתיב בתריה, ויחמו הצאן אל המקלות, בגין דאינון מקלות הוו מתחממן, ומשגיחין בדיני עלמא, ואתפקדן עליה, ואתדנו בני נשא עלייהו כמה דאת אמר (דניאל ד יד) בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא וגו'. רבי חייא פתח ואמר (תהלים סג ט) דבקה נפשי אחריך, בי תמכה ימינך, האי קרא אית לאסתכלא ביה, דבקה נפשי אחריך, בגין דדוד מלכא הוה מתדבק נפשיה תדיר אבתריה דקב"ה, ולא חייש למלין אחרנין דעלמא, אלא לאתדבקא נפשיה ורעותיה ביה, וכיון דאיהו הוה מתדבק בקב"ה, הוה תמיך ביה ולא שבקיה, מכאן לבר נש כד אתא לאתדבקא בקב"ה, קב"ה אחיד ביה ולא שביק ליה. דבר אחר, דבקה נפשי אחריך, לאתעטרא דרגיה לעילא, דהא כד אתדבק ההוא דרגא (ס"א דיליה ואתברכא, וכד אתמליא) בדרגין עלאין, לסלקא בתרייהו, כדין ימינא אחיד ביה לסלקא ליה, ולחברא ליה בחבורא חד כדקא יאות, כמה דאת אמר (שם קלט י) ותאחזני ימינך, וכתיב (שיר ב ו) וימינו תחבקני, ועל דא בי תמכה ימינך, וכד אחיד ביה בקב"ה, כדין כתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ואיהו יחודא חד וחבורא חד, וכד איהו חבורא חד, כדין אתמליא ההוא דרגא דיליה ואתברכא, וכד אתמליא, כל אינון רהטין אתמליין לארבע סטרין דעלמא, וכלהו עדרייא אשתקיין כל חד וחד לסטריה. וכד אתא יעקב לאתקנא האי דרגא, בריר ליה סטרא דימינא דאתחזי ליה, וסטרא אחרא דלא אתחזי ליה אתפרש מיניה, כמה דכתיב וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן, לבדו הוה בלחודוי, דלא ישתמש בטעוון אחרנין דבסטרין אחרנין, זכאה חולקהון דישראל, דעלייהו כתיב (דברים יד ב) כי עם קדוש אתה ליהו"ה אלה"יך ובך בחר יהו"ה וגו'. ותא חזי יעקב איהו תושבחא דאבהן, ואיהו כללא דכלהו, ובגין דאיהו כללא דכלא, בגין כך איהו קאים לאנהרא לסיהרא, דיעקב איהו קאים לאתקנא לתפלת ערבית, וכל ההוא תקונא איהו כדקא חזי ליה, כל אינון סטרין קדישין כלהו בתקונא אתקין בסטרוי, ואפריש חולקיה מחולקא דשאר עמין, אלין סטרין עלאין קדישין בקדושה עלאה, ואלין סטרין מסאבין במסאבן דמסאבותא, והא אוקימנא, דכתיב וישת לו עדרים לבדו, וישת לו, דאתקין תקונין למהימנותא לבדו, כמה דאת אמר (שם) ובך בחר יהו"ה להיות לו לעם סגולה מכל העמים, ולא שתם על צאן לבן, דלא שוי חולקיה ועדביה עמהון, ועל דא יעקב שלימו דאבהן אתקין רזא דמהימנותא, ואפריש חולקיה ועדביה מחולקא ועדבא דשאר עמין, ועל דא כתיב (שם ד ד) ואתם הדבקים ביהו"ה אלה"יכם חיים כלכם היום. רבי אבא אמר, זכאה חולקהון דישראל דאינון עלאין על עמין עכו"ם, בגין דדרגא דלהון לעילא, ודרגין דעמין עכו"ם לתתא, אלין בסטרא דקדושה, ואלין בסטרא דמסאבא, אלין לימינא ואלין לשמאלא, כיון דאתחרב בי מקדשא, מה כתיב (איכה ב ג) השיב אחור ימינו מפני אויב, ובגין כך כתיב (תהלים ס ז) הושיעה ימינך וענני, ושמאלא אתגבר ומסאבא אתתקף, עד דיבני קב"ה בי מקדשא, ויתקין עלמא על תקונוי, ויהדרון מלין כדקא יאות, ויתעבר סטרא מסאבא מן עלמא, והא אתמר, דכתיב (זכריה יג ב) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וגו',

חזרה לראש הדף
Site location tree