קעח
א
בכמה עובדין לביש, ואתתקפו בחילהון לאבאשא, וישראל לית לון תוקפא וחילא לנצחאה לון בר בפומהון, כתולעתא דא דלית לה תוקפא וחילא אלא בפומא, ובפומא מתבר כלא, ועל דא אקרון ישראל תולעת. תו אל תיראי תולעת יעקב, מה תולעת לית לבריה דעלמא כהאי תולעת דמשי דסיסטרא, דמנה נפקי כל לבושי יקר טיסטרי דמלכין, לבתר זרע זרעין ומית, ולבתר מההוא זרעא דאשתאר מניה אתקיים כמלקדמין, והא איהו בקיומא, כך ישראל אינון כהאי תולעת, דאף על גב דמתין, יתהדרון ויתקיימון בעלמא כמלקדמין, והא אתמר (ד"א ל"ג דכתיב) (ירמיה יח ו) כי כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל, מאי כחמר, אלא דא הוא חמר דההוא זכוכית, דאף על גב דאתבר אתתקן, ואית ליה תקנה כמלקדמין, מתי ישראל, דא אילנא דחיי, דבגין דישראל אינון אתדבקו באילנא דחיי, בגין כך יהא חיין להון ויקומון מעפרא, ויתקיימון בעלמא, ויהון לעם חד למפלח ליה לקב"ה, כמה דאת אמר (צפניה ג ט) לקרא כלם בשם יהו"ה לעבדו שכם אחד. רבי אלעזר ורבי יצחק הוו אזלי בארחא, ומטא זמנא דקריאת שמע, וקם רבי אלעזר וקרא ק"ש וצלי צלותיה, לבתר אמר ליה רבי יצחק, והא תנינן דעד לא יפוק בר נש לארחא אבעי ליה לנטלא רשו ממאריה ולצלי צלותיה, אמר ליה בגין דכד נפיקנא לא הוה זמן צלותא, ולא מטא זמנא דק"ש, השתא דשמשא נהיר צלינא, אבל עד לא נפקנא לארחא בעינא בעותא מניה ואמלכנא ביה, אבל צלותא דא לא צלינא, דהא אנא אשתדלנא באורייתא מפלגות ליליא, וכד אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא. בגין דההיא שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח, אתתא משתעיא בבעלה, ואינון ברזא כחדא, דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא דיתבי בהדה, ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו דמתחברן כחדא, ולאעלא מלה אחרא בינייהו, והשתא דנהיר שמשא הוא עידן צלותא לצלאה, כמה דאוקמוה דכתיב (תהלים עב ה) ייראוך עם שמש, מהו עם שמש, לנטרא נהורא דשמשא בהדן, לאנהרא לה, דהא יראה בהדי שמשא אצטריך ולא לאפרשא לון, וכד לא נהיר יממא לאו הוא יראה בהדי שמשא, וצריכא לחברא לון כחדא, ודא הוא עם שמש. אזלי, כד מטו חד בי חקל, יתבו, זקפו עינייהו וחמו ליה לטורא דהוו סלקו ברומיה בריין משניין, דחיל רבי יצחק, אמר ליה רבי אלעזר אמאי דחילת, אמר ליה חמינא דהאי טורא איהו תקיף, וחמינא אלין בריין דאינון משניין, ודחילנא דלא יקטרגו לן, א"ל מאן דדחיל, מחטאוי דבידיה אית ליה למדחל, תא חזי לאו אלין מאינון בריין תקיפין דהוו משתכחין בטוריא. פתח ואמר,:
ואלה בני צבעון ואיה וענה וגו', הוא ענה אשר מצא את הימים וגו', האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי לאו אלין אינון דכתיב בהו (דברים ב י) האימים לפנים ישבו בה וגו', ובני עשו יירשום וגו', אבל אלין דקאמר קרא אשר מצא את הימים במדבר, ימם כתיב, אלין הוו בריין משניין. דכד הוה אתתרך קין מעל אפי ארעא, כדכתיב (בראשית ד יד) הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר, וכתיב (שם טז) וישב בארץ נוד ואוקמוה, מבני בנוי בסטרא דרוחין ועלעולין ומזיקין, ואלין קיימו, דהא כד בעא לאתקדשא יומא דשבתא, אתברון מההוא סטרא רוחין קיימין, טסירין (נ"א טהירין) בלא גופא, ואלין לאו אינון מיומא דשבתא ולא מיומא שתיתאה, ואשתארו אלין תרין יומין בהו בספקא, ובגין כך לא אתקיימו לא
ב
מהאי ולא מהאי, ואזלו ואתפשטו בההוא סטרא דקין, ואגלימו בההוא סטרא, ולא אתגלימו לאתקיימא, ואקרון ימ"ם חסר דלא אתקיימו לא ביומא דא ולא ביומא דא, ואתחזון לבני נשא, ואיהו אשכח לון, ואולפי ליה לאייתאה ממזרין לעלמא, ואינון אזלי ביני טוריא, וקיימין בגופא זמנא חדא ביומא, ולבתר מתפשטי מניה. תא חזי ענה דא איהו ממזרא הוה, דאתא צבעון על אמיה ואוליד ממזרא, ודא אתא מסטרא דרוח מסאבא דאתדבק ביה, ובגין כך אשכח לון, והוו אולפי ליה כל זינין דסטר מסאבא בגין דא. ותא חזי אלין אינון וכמה אחרנין מתפרשן אלין מאלין, כלהו אתיין מההוא סטרא, ואזלי במדברא ואתחזון תמן, בגין במדברא אתר חרוב, ואיהו בי מותבא דלהון, ועם כל דא כל בר נש דאזיל באורחוי דקב"ה ודחיל ליה לקב"ה, לא מסתפי מנייהו, אזלו ואעלו בטורא, אמר רבי יצחק, כגוונא דא כל אינון טורין חרובין אתר בי מותבא דלהון, א"ל הכי הוא, וכל אינון דמשתדלו באורייתא, עלייהו כתיב (תהלים קכא ה) יהו"ה ישמרך מכל רע, ישמר את נפשך, יהו"ה ישמר צאתך ובאך מעתה ועד עולם. פתח רבי אלעזר ואמר (שם קיא א) הללויה אודה יהו"ה בכל לבב בסוד ישרים ועדה, האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, דוד מלכא כל יומוי הוה משתדל בפולחנא דקב"ה, והוה קם בפלגות ליליא, ומשבח ומודה בשירין ותושבחן, בגין לאתתקנא דוכתיה במלכו דלעילא, דכד אתער רוח צפון בפלגות ליליא, הוה ידע דקב"ה בההיא שעתא יתער בגנתא דעדן לאשתעשע עם צדיקייא, ואיהו הוה קם בההיא שעתא ואתגבר בשירין ותושבחן, עד דסליק צפרא, בגין דכד קב"ה אשתכח בגנתא דעדן, הא אוקימנא דאיהו וכל צדיקייא דבגנתא, כלהו צייתין לקליה, כדכתיב (שיר ח יג) חברים מקשיבים לקולך השמיעני, ולא עוד אלא דחוטא דחסד משיך עליה ביממא, כמה דאתמר, דכתיב (תהלים מב ט) יומם יצוה יהו"ה חסדו ובלילה שירה עמי, ולא עוד אלא דאינון מלין דאורייתא דאיהו אמר, כלהו סלקין ומתעטרין קמי קב"ה, ובגין כך דוד מלכא הוה משתדל בליליא בפולחנא דמאריה. תא חזי הללויה, בכל אינון שירין ותושבחן דקאמר דוד, הא תנינן, דלעילא מכלהון הוא הללויה ואוקמוה, מאי טעמא, בגין דכליל שמא ושבחא כחדא, מאי שמא ושבחא, שמא דא י"ה, שבחא מאן איהו, אלא דא כנסת ישראל דאיהו (הלל בגימ' ה"ס שהוא אדני) מתקנא שבחא תדיר לקב"ה ולא אשתככת, כמה דאת אמר (שם פג ב) אלהי"ם אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל, בגין דסדורא דשבחא איהי מסדרת ומשבחת תדיר לגביה, ובגין כך שמא ושבחא כחדא. אודה יהו"ה בכל לבב, כמה דאוקמוה ביצר הטוב וביצר הרע, בגין דאינון משתכחי תדיר לגביה דבר נש, כמה דאת אמר (דברים ו ה) בכל לבבך ואוקמוה, בסוד ישרים (ועדה) אלין אינון ישראל, דכל דרגין בהו מתעטרן, כהני וליואי, צדיקי וחסידי, ישרים ועדה, כמה דאת אמר (תהלים פב ב) נצב בעדת אל, ואינון רזא דקב"ה אתעטר בהו, ובגין כך בעי בר נש לשבחא ליה לקב"ה תדיר, בגין דאיהו אתרעי בשירין ותושבחן, ומאן דידע לשבחא ליה לקב"ה כדקא יאות, קב"ה קביל צלותיה ושזיב ליה, הדא הוא דכתיב (שם צא יד טז) אשגבהו כי ידע שמי וגו', ארך ימים וגו'. פתח רבי יוסי ואמר, (שם לב ז) אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה, אתה סתר לי, דא קב"ה דאיהו סתרא ומגן לבר נש דאזיל בארחי דאורייתא, ואיהו אסתתר בצלא דגדפוי, דלא יכלין לאבאשא ליה, מצר תצרני, מעילא ומתתא, לעילא אית ליה לבר נש מארי דבבו, לתתא אוף הכי נמי, ומאן איהו דא יצר הרע,