אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / קצ
רבי שמעון בר יוחאי

קצ

א

תתאה, אחסין האי עלמא אף על גב דלא אתעסק בה בר נש לשמה, ואחסין ההוא עלמא עלאה כד אתעסק בה בר נש לשמה, תא חזי מה כתיב (משלי ג טז) ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד, ארך ימים בימינה, מאן דאזיל לימינא דאורייתא, ארכא דחיין איהו לעלמא דאתי, דזכי תמן ליקרא דאורייתא, דאיהו יקרא וכתרא לאתעטרא על כלא, דכתרא דאורייתא בההוא עלמא איהו, בשמאלה עשר וכבוד, בהאי עלמא, דאף על גב דלא אתעסק בה לשמה זכי בהאי עלמא בעותרא ויקרא. דהא רבי חייא כד אתא מהתם לארעא דישראל, קרא באורייתא עד דהוו אנפוי נהירין כשמשא, וכד הוו קיימין קמיה כל אינון דלעאן באורייתא, הוה אמר דא אשתדל באורייתא לשמה, ודא לא אשתדל לשמה, והוה צלי על ההוא דאתעסק לשמה דליהוי הכי תדיר, ויזכי לעלמא דאתי, וצלי על ההוא דלא אתעסק בה לשמה דייתי לאתעסקא בה לשמה, ויזכי לחיי עלמא. יומא חד חמא חד תלמיד דהוה לעי באורייתא ואנפוי מוריקן, אמר ודאי מהרהר בחטאה איהו דנא, אחיד ליה לקמיה ואמשיך עליה במלין דאורייתא, עד דאתיישב רוחיה בגויה, מן ההוא יומא ולהלאה שוי על רוחיה דלא ירדוף בתר אינון הרהורין בישין, וישתדל באורייתא לשמה. אמר רבי יוסי, כד חמי בר נש דהרהורין בישין אתיין לגביה, יתעסק באורייתא וכדין יתעברון מניה, אמר רבי אלעזר, כד ההוא סטרא בישא אתי למפתי ליה לבר נש, יהא משיך ליה לגבי אורייתא ויתפרש מניה, תא חזי דהא תנינן, דכד האי סטרא בישא קיימא קמיה דקב"ה לאסטאה על עלמא בגין עובדין בישין, קב"ה חס על עלמא, ויהיב עיטא לבני נשא לאשתזבא מניה, ולא יכיל לשלטאה עליהון ולא על עובדיהון, ומאי איהו עיטא, לאשתדלא באורייתא ולאשתזבו מניה. מנלן דכתיב (שם ו כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, מה כתיב בתריה (שם כד) לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה, ודא הוא סטרא מסאבא סטרא אחרא, דאיהי קיימא תדיר קמי קב"ה לאסטאה על חוביהון דבני נשא, וקיימא תדיר לאסטאה לתתא לבני נשא, קיימא תדיר לעילא בגין לאדכרא חוביהון דבני נשא, ולאסטאה לון על עובדיהון, בגין דיתייהיבו ברשותיה, כמה דעבד ליה לאיוב. וכן קיימא עלייהו לאסטאה ולאדכרא חוביהון בכל מה דעבדו, באינון זמנין דקב"ה קיימא עלייהו בדינא, כדין קאים לאסטאה לון ולאדכרא חוביהון, וקב"ה חס עלייהו דישראל ויהב לון עיטא לאשתזבא מניה, ובמה, בשופר ביומא דראש השנה, וביומא דכפורי בשעיר המשתלח דיהבין ליה בגין לאתפרשא מנייהו, ולאשתדלא בההוא חולקיה, והא אוקמוה. תא חזי, מה כתיב (שם ה ה) רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו, וברזא דמהימנותא מה כתיב (שם ג יז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואלין אינון ארחין ושבילין דאורייתא, וכלא חד, האי שלום, והאי מות, וכלא הפוכן דא מן דא, זכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין ביה בקב"ה כדקא חזי, ויהיב לון עיטא לאשתזבא מכל סטרין אחרנין דעלמא, בגין דאינון עמא קדישא לאחסנתיה וחולקיה, ועל דא יהיב לון עיטא בכלא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. תא חזי כד האי סטרא בישא נחת ושאט בעלמא, וחמי עובדין דבני נשא דאינון כלהו סטאין ארחייהו בעלמא, סליק לעילא ואסטין לון, ואלמלא דקב"ה חייס על עובדי ידוי, לא ישתארון בעלמא, מה כתיב ויהי כדברה אל יוסף יום יום, כדברה

 

ב

דסלקא וסאטי בכל יומא ויומא, ואמר קמי קב"ה כמה בישין כמה דלטורין בגין לשיצאה בני עלמא, מה כתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה, ולא שמע אליה, בגין דאיהו חייס על עלמא, לשכב אצלה, מהו לשכב אצלה, בגין לנסבא שלטנו לשלטאה על עלמא, ושלטנו לא שלטא עד דאתיהיב ליה רשו. דבר אחר לשכב אצלה, כד"א (ויקרא טו לג) ולאיש אשר ישכב עם טמאה, להיות עמה, למיהב לה רבו וברכאן וסייעתא, דאלמלא סיועא הוה לה מלעילא, לא אשתאר בעלמא אפילו חד, אבל בגין דקב"ה חייס על עלמא אשתאר עלמא בקיומיה. רבי אבא אמר, כלא איהו ארחא חדא, אבל יצר הרע הוא דקא אזיל ומפתי לון לבני נשא, בגין לאסטאה ארחייהו, ולאתדבקא בהו בכל יומא ויומא, ובכל עידן ועידן סטי ליה לבר נש מארחא דקשוט, בגין לדחייא ליה מארחא דחיי לאמשכא ליה לגיהנם, זכאה איהו מאן דעביד, ונטיר (נ"א זכאה מאי עביד נטיר) ארחוי ושבילוי בגין דלא יתדבק ביה, היינו דכתיב ויהי כדברה אל יוסף יום יום, ולא שמע אליה, כמה (נ"א במה) דאיהי אמרת ליה בכל יומא, דהא רוח מסאבא יצר הרע איהו מפתי ליה לבר נש בכל יומא, לשכב אצלה גו גיהנם, ולאתדנא תמן להיות עמה. תא חזי, כד בר נש אתדבק בההוא סטרא, אתמשך אבתרה ואסתאב עמה בהאי עלמא ואסתאב עמה בעלמא אחרא, תא חזי, האי סטרא מסאבא מנוולא איהו, לכלוכא איהו, כדכתיב (ישעיה ל כב) צא תאמר לו, צואה ממש, וביה אתדן מאן דאסטי ארחוי מן אורייתא, וביה אתדנו אינון חייבין דעלמא דלית לון מהימנותא בקב"ה. מה כתיב ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו, ואין איש מאנשי הבית שם בבית, ויהי כהיום הזה, יומא דיצר הרע שלטא בעלמא, ונחתא לאסטאה לבני נשא, אימתי, יומא דאתי בר נש לאתבא בתיובתא על חובוי, או לאשתדלא באורייתא, ולמעבד פקודי דאורייתא, וכדין בההוא זמנא נחתא בגין לאסטאה לבני עלמא:

ויבא הביתה לעשות מלאכתו, בגין לאשתדלא באורייתא ולמעבד פקודי דאורייתא, דאיהו מלאכתו דבר נש בהאי עלמא, וכיון דעבידתא דבר נש בהאי עלמא הוא עבידתא דקב"ה, בעי ליה לבר נש למהוי תקיפא כאריא בכל סטרוי, בגין דלא ישלוט עלוי סטרא אחרא, ולא יכיל למפתי ליה. מה כתיב, ואין איש, לית גבר דיקום לקבליה דיצר הרע, ויגח ביה קרבא כדקא יאות, מאי אורחיה דיצר הרע, כיון דחמי דלית בר נש קאים לקבליה ולאגחא ביה קרבא, מיד:

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, ותתפשהו בבגדו, בגין דכד שליט יצר הרע עליה דבר נש אתקין ליה, וקשיט ליה לבושוי, מסלסל בשעריה, הה"ד ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, אתדבק עמי, מאן דאיהו זכאה אתתקף לקבליה ואגח ביה קרבא, מה כתיב ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה, ישבוק ליה ויתתקף לקבליה (ס"א ואגח ביה קרבא) ויערוק מניה, בגין לאשתזבא מניה, ולא ישלוט עלוי. אמר רבי יצחק, זמינין אינון צדיקיא למחמי ליצר הרע כחד טורא רברבא, ויתמהון ויימרון איך יכילנא לאכפיא ליה לטורא רברבא הדין עלאה, וזמינין רשיעיא למחמי ליה ליצר הרע דקיק כחוטא דשערא, ויתמהון ויימרון היך לא יכילנא לאכפיא לחוטא דשערא כדא דקיק, אלין יבכון ואלין יבכון, וקב"ה יבער ליה מעלמא, ויכוס ליה לעינייהו, ולא ישלוט עוד בעלמא, ויחמון צדיקיא ויחדון, כד"א (תהלים קמ יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך:

חזרה לראש הדף
Site location tree