אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / רו
רבי שמעון בר יוחאי

רו

א

תלת שמהן אינון לנשמתא כגוונא דרזא עלאה, נפש רוח נשמה, נפש הא אוקמוה דאיהי תתאה מכלא, רוח איהו קיומא דשלטא על נפש, ואיהו דרגא עלאה עלה, לקיימא עלה בכלא כדקא חזי, נשמה איהי קיומא עלאה על כלא ושלטא על כלא, דרגא קדישא עלאה על כלהו, ואלין תלת דרגין כלילן בהו בבני נשא, לאינון דזכאן לפולחנא דמאריהון. דהא בקדמיתא אית ביה נפש, ואיהו תקונא קדישא לאתתקנא בה בר נש, כיון דאתי בר נש לאתדכאה, בהאי דרגא אתתקן לאתעטרא ברוח, דאיהו דרגא קדישא דשריא על נפש, לאתעטרא ביה בר נש ההוא דזכי. כיון דאסתלק בהו בנפש ורוח, ועאל ואתתקן בפולחנא דמאריה כדקא יאות, כדין שריא עליה נשמה, דרגא עלאה קדישא דשלטא על כלא, בגין לאתעטרא בדרגא עלאה קדישא, וכדין איהו שלימא דכלא, שלים בכל סטרין, למזכי לעלמא דאתי, ואיהו רחימא דקב"ה, כמה דאת אמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש, מאן אינון אוהבי, אלין אינון דנשמתא קדישא בהו. אמר רבי יהודה, אי הכי הא כתיב (בראשית ז כב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו', א"ל הכי הוא ודאי, דהא לא אשתאר בהו מכל אינון דהוו בהו נשמתא קדישא, כגון חנוך ירד וכלהו צדיקיא בגין לאגנא על ארעא דלא ישתצי בגינייהו, הה"ד כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו, כבר מתו ואסתלקו מעלמא, ולא אשתאר מנהון מאן דיגין על עלמא בההוא זמנא. תא חזי כלא אינון דרגין אלין על אלין, נפש רוח נשמה דרגא על דרגא, נפש בקדמיתא ואיהי דרגא תתאה כדקאמרן, רוח לבתר דשריא על נפש וקיימא עלה, נשמה דרגא דסלקא על כלא ואוקמוה. נפש דא נפש דוד, ואיהי דקיימא לקבלא נפש, מההוא נהר דנגיד ונפיק, רוח דא רוח דקיימא עליה דנפשא, ולית קיומא לנפש אלא ברוח, ודא איהו רוח דשריא בין אשא ומיא, ומהכא אתזן האי נפש. רוח קיימא בקיומא דדרגא אוחרא עלאה דאקרי נשמה, דהא מתמן נפקי נפש ורוח, מתמן אתזן רוח, וכד נטיל רוח כדין נטלא נפש, וכלא חד, ואתקריבו דא בדא, נפש אתקריב ברוח, ורוח אתקריב בנשמה וכלא חד. תא חזי ויגש אליו, תקרובתא דעלמא בעלמא, לאתאחדא דא בדא למהוי כלא חד, בגין דיהודה איהו מלך ויוסף מלך, אתקריבו דא בדא ואתאחידו דא בדא. רבי יהודה פתח ואמר, (תהלים מח ה) כי הנה המלכים נועדו, דא יהודה ויוסף, בגין דתרווייהו מלכים, ואתקריבו דא בדא לאתווכחא תרווייהו כחדא, בגין דיהודה אתערב ביה בבנימן, והוה ערב לגביה דאבוי ביה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ועל דא אתקריב קמיה דיוסף לאתווכחא עמיה על עסקא דבנימן, דלא למהוי בנדוי בהאי עלמא ובעלמא דאתי, כמה דאת אמר (בראשית מג ט) אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים, בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ועל דא כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, אתרגיזו כחדא, ואתרגיזו דא בדא בגיניה דבנימן. מה כתיב המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו רעדה אחזתם שם, לכל אינון דהוו תמן, (לכלהו שאר שבטין דהוו תמן), חיל כיולדה, בגין דהוו דחלין לקטלא ולאתקטלא, וכולא בגיניה דבנימן, (ד"א ציין זה, מה כתיב כן תמהו נבהלו נחפזו וכלא בגיניה), דהא יוסף אזדבן בגיניה דיהודה ואתאביד מאבוי, והשתא אתערב ביה בבנימן ודחיל דלא יתאביד, ובגין כך ויגש אליו יהודה. דבר אחר, כי הנה המלכים נועדו, דא יהודה ויוסף,

 

ב

דאזדמנו לאתוכחא דא עם דא, לאתוכחא תרווייהו כחדא, בגין דיהודה הוה מלך ויוסף הוה מלך, ותרווייהו אתו כחדא לאתוכחא דא עם דא, דא על בנימן ודא על בנימן. כי הנה המלכים, אמר רבי יהודה, רזא דמהימנותא הכא, דהא כד רעותא אשתכח, וקשורא אתעטר כחדא, כדין תרין עלמין מתקשרן כחדא ואזדמנן כחדא, דא לאפתחא אוצרא, ודא ללקטא ולמכנש בגויה, וכדין כי הנה המלכים נועדו, תרין עלמין קדישין עלמא עלאה ועלמא תתאה. עברו יחדיו, רזא דמלה, דכד מתחברן כחדא, כדין עברו יחדיו, בגין דכל חובין דעלמא לא אתעברן לאתכפיא עד דמתחברן כחדא, כדכתיב (מיכה ז יח) ועובר על פשע, ועל דא עברו יחדיו, עברו, אינון חובין אתכפרו, בגין דהא כדין כל אנפין נהירין, וכל חובין אתעברו. רבי חייא אמר, רזא דא בתקונא דקרבנא איהו, דהא כד קרבנא אתקריב, וכלא מסתפקין, כל חד וחד כדקא חזי ליה, כדין אתקשר כלא כחדא, וכל אנפין נהירין, וקשורא חד אשתכח, וכדין המלכים נועדו ואזדמנו כחדא, לכפרא על חובין ולאעברא עלייהו, וכדין המלכים נועדו ואתקשרו כחדא, עברו יחדיו, לאנהרא כל אנפין, ולמהוי כלא רעותא חדא. המה ראו כן תמהו, סלקא דעתך דאינון מלכים, אלא אלין מאריהון דדינין, דחדוה דלהון למעבד ההוא דינא דאתפקדו עליה, וכדין כד מלכים אזדמנו תרווייהו ברעותא חדא, כדין המה ראו ההוא רעותא דתרין עלמין, כן תמהו נבהלו נחפזו, בגין דכלהו מארי דדינא אתכפיין ומתעברן מעלמא, ולא יכלי לשלטאה, וכדין מתעברין קיומיהון ומעברין שלטנהון. רבי אלעזר אמר, ויגש אליו יהודה, מאי טעמא יהודה, בגין דהכי אצטריך דאיהו ערב, כד"א כי עבדך ערב את הנער, ורזא דמלה, יהודה ויוסף הכי אצטריכו לאתקרבא כחדא, בגין דיוסף איהו צדיק, יהודה איהו מלך, ועל דא ויגש אליו יהודה, בגין דקורבא דלהון דאתקריבו כחדא גרם כמה טבין לעלמא, גרם שלמא לכלהו שבטין, גרם שלמא בינייהו, גרם ליעקב דאתקיים רוחא דיליה, כד"א (בראשית מה כז) ותחי רוח יעקב אביהם, ועל דא קריבו דדא עם דא אצטריך בכלהו סטרין לעילא ותתא. רבי אבא פתח ואמר, (תהלים מח ג) יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב, האי קרא רזא דמהימנותא איהו, יפה נוף, דא איהו יוסף הצדיק, דכתיב ביה (בראשית לט ו) ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה, משוש כל הארץ, איהו חדוה וחידו לעילא ותתא, הר ציון ירכתי צפון, בגין דבחולקיה קאים משכנא דשילה, הר ציון דא ירושלם. ירכתי צפון, הכי הוא ודאי לעילא ותתא, קרית מלך רב, אתר איהו מתקנא לקביל מלך רב, דא מלכא עלאה דכלא קדש הקדשים, דהא מתמן אתיא כל נהירו וכל ברכאן וכל חידו דכלא, דהא מתמן נהרין כל אנפין, ובי מקדשא אתברכא מתמן, וכד איהי מתברכא, מתמן נפקי ברכאן לכל עלמא, דהא כל עלמא מתמן אתברכא. רבי יהודה ורבי יוסי אערעו בכפר חנן, עד דהוו יתבי בי אושפיזייהו, אתא חד בר נש, וחד מטולא דחמרא קמיה ועאל בביתא, אדהכי אמר רבי יהודה לרבי יוסי, הא תנינן דדוד מלכא הוה מתנמנם כסוס ושינתיה זעיר, היך הוה קם בפלגות ליליא, האי שעורא זעיר איהו, ולא הוה אתער אפילו בתלתות ליליא. אמר ליה, בשעתא דעאל ליליא הוה יתיב עם כל רברבי ביתיה ודאין דינא ועסיק במלי דאורייתא, ולבתר הוה נאים שינתיה עד פלגות ליליא, וקם בפלגות ליליא ואתער ואשתדל בפולחנא דמאריה בשירין ותושבחן. אדהכי אמר

חזרה לראש הדף
Site location tree