רלא | חלק א | ספר הזוהר בארמית | רבי שמעון בר יוחאי | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק א / רלא
רבי שמעון בר יוחאי

רלא

א

צדיק, דמיניה נפקין ברכאן לכלהו תתאי וכל (אינון) חיוון קדישן כלהו אתברכאן מן ההוא נגידו דנגיד לתתאי, ובגין כך כתיב כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי, דא רזא דמהימנותא, דאיהו קיימא תדיר בצדיק, דא קיומא דעלמא דלא יתפרדון לעלמין, בר בזמנא דגלותא, דנגידו דברכאן אתמנעו, ורזא דמהימנותא לא אשתלים, וכל חדוון אתמנעו. וכד עייל ליליא, מההוא זמנא חדוון לא עאלו קמי מלכא, ואף על גב דחדוון לא אתערו, אבל לבר קיימי ומזמרי שירתא. וכד אתפליג ליליא ואתערותא סלקא מתתא לעילא, כדין קב"ה אתער כל חילי שמיא לבכיה, ובעט ברקיעא ואזדעזען עלאי ותתאי, ולית נייחא קמיה בר בזמנא דמתערי לתתא באורייתא, כדין קב"ה וכל אינון נשמתין דצדיקיא (דעמיה) כלהו צייתין וחדיין לההוא קלא, וכדין נייחא (ס"א קמיה, ואתי נייחא לכלהו נשמתין דצדיקיא עמיה) קמיה אשתכח, בגין דמיומא דאתחריב מקדשא לתתא, אומי קב"ה דלא ייעול בגו ירושלם דלעילא, עד דיעלון ישראל לירושלם דלתתא, דכתיב (הושע יא ט) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר, והא אוקמוה חברייא. וכל אינון מזמרי קיימי לבר, ואמרי שירתא בתלת פלגי ליליא, וכלהו משבחן בתושבחתן ידיעאן, וכלהו חילי שמיא כלהו מתערי בליליא, וישראל ביממא, וקדושה לא מקדשי לעילא עד דמקדשי ישראל לתתא, וכדין כל חילי שמיא מקדשי שמא קדישא כחדא, ועל דא ישראל קדישין מתקדשין מעלאי ותתאי, (ס"א בגין דקדושא דשמא דקב"ה לא סליק אלא מעילא ומתתא) כחדא, הדא הוא דכתיב (ויקרא יט ב) קדושים תהיו כי קדוש אני יהו"ה אלהיכ"ם. פתח רבי יוסי ואמר, (איוב לח ו) על מה אדניה הטבעו, האי קרא קב"ה אמר ליה, בגין דכד ברא עלמא לא ברא ליה אלא על סמכין, דאינון ז' סמכין דעלמא, כמה דאת אמר (משלי ט א) חצבה עמודיה שבעה, ואינון סמכין לא אתיידע על מה קיימין, בגין דאיהו רזא עמיקא סתימא דכל סתימין. ועלמא לא אתברי עד דנטל אבנא חדא, ואיהו אבנא דאתקרי אבן שתיה, ונטל לה קב"ה וזרק לה לגו תהומא, ואתנעיץ מעילא לתתא, ומניה אשתיל עלמא, ואיהי נקודה אמצעיתא דעלמא, ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים, הדא הוא דכתיב (איוב לח ו) או מי ירה אבן פנתה, כמה דאת אמר (ישעיה כח טז) אבן בחן פנת יקרת, וכתיב (תהלים קיח כב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. תא חזי, האי אבן אתברי מאשא ומרוחא וממיא, ואתגליד מכלהו ואתעביד אבנא חדא, וקיימא על תהומי, ולזמנין נבעין מניה מיא, ואתמליין תהומי, והאי אבנא קיימא לאת באמצעיתא דעלמא, והאי איהו אבן דקיים ואשתיל יעקב, שתילו וקיומא דעלמא, הדא הוא דכתיב, (בראשית לא מה) ויקח יעקב אבן וירימה מצבה, (שם כח כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'. וכי האי אבן שוי לה יעקב, והא האי אבן אתברי בקדמיתא כד ברא קב"ה עלמא, אלא דשוי לה (נ"א וכי השתא שוי לה יעקב, והא עד לא אתברי עלמא הוות, אלא דיעקב שוי לה) קיומא דלעילא ותתא, ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב, מאי אשר שמתי, דכתיב יהיה בית אלהי"ם, דשוי מדורא דלעילא הכא. תא חזי האי אבן אית עלה שבעה עינים, כמה דאת אמר (זכריה ג ט) על אבן אחת שבעה עינים, על מה אתקריאת שתייה, חד דמנה (אשתלים) אשתיל עלמא, וחד שתייה שת יה, דשוי קב"ה לה לאתברכא מנה עלמא, בגין דעלמא מנה מתברכא. ותא חזי, בשעתא דעאל שמשא, הני כרובים דקיימין בהאי דוכתא, והוו יתבי באת, הוו אקשן גדפייהו לעילא ופרשי לון, ואשתמע קול נגונא דגדפייהו לעילא, וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין דאמרי שירתא בשירותא דליליא, בגין דיסתלק יקריה דקב"ה מתתא לעילא. ומאי שירתא הוו אמרו ההוא נגונא דגדפייהו דכרובים, (תהלים קלד א) הנה ברכו את יהו"ה כל עבדי יהו"ה וגו', שאו ידיכם קדש וגו', וכדין (אינון) איהו שירתא לאינון מלאכי עלאי לזמרא. במשמרה תניינא הני כרובים

 

ב

אקשי גדפייהו לעילא, ואשתמע קול נגונא דלהון, וכדין שראן לנגנא אינון מלאכין דקיימין במשמרתא תניינא, ומאי שירתא הוו אמרי בהאי שעתא נגונא דגדפייהו דכרובים, (תהלים קכה א) הבוטחים ביהו"ה כהר ציון וגו', וכדין (ההוא) איהו (שירתא) שירותא לאינון דקיימי בהאי משמרה תניינא לנגנא. במשמרה תליתאה, הני כרובים אקשו גדפייהו, ואמרי שירתא, ומאי היא, (שם קיג ב) הללויה הללו עבדי יהו"ה וגו', יהי שם יהו"ה מבורך וגו' ממזרח וגו', כדין אינון מלאכין דקיימי במשמרה תליתאה כלהו אמרי שירתא, וכלהו ככבי ומזלי דברקיעא פתחי שירתא, כמה דכתיב (איוב לח ז) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהי"ם, וכתיב (תהלים קמח ג) הללוהו כל ככבי אור, דהא אינון ככבי דנהורא מנגנן על נהורא (ס"א דממנן על שירתא), כד אתי צפרא. וכדין נטלי שירתא אבתרייהו (ס"א ישראל) דישראל לתתא, וסלקא יקריה דקב"ה מתתא ומלעילא, ישראל לתתא ביממא, ומלאכי עלאי בליליא, וכדין אשתלים שמא קדישא בכל סטרין. והאי אבן דקאמר, כלהו מלאכי עלאי וישראל לתתא כלהו אתקפו בהאי אבן, ואיהי סלקא לעילא לאתעטרא גו אבהן ביממא, ובליליא קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן, זכאין אינון כל דקיימי בקיומייהו ומשתדלין באורייתא בליליא, בגין דקב"ה וכל אינון צדיקיא דבגנתא דעדן שמעי קלייהו דבני נשא אינון דמשתדלי באורייתא, כמה דכתיב (שיר ח יג) היושבת בגנים וגו'. תא חזי, האי אבן איהו אבן טבא, ודא הוא רזא דכתיב (שמות כח יז) ומלאת בו מלואת אבן ארבעה טורי אבן, ואלין אינון סדרין (דאשלמותא) דאבן טבא, אשלמותא דאבן יקרה, בגין דאית (אשלמותא) אבן אחרא, דכתיב (יחזקאל לו כו) והסירותי את לב האבן וגו', וכתיב (שם כז) ואת רוחי אתן בקרבכם, והאי איהו (ישעיה כח טז) אבן בחן פנת יקרת ואוקמוה, ועל רזא דא כתיב (שמות כד יב) לוחות האבן, דאינון לוחות אתגזרו מהכא, ועל דא אקרון על שמיה דהאי אבן, והאי הוא רזא דכתיב (בראשית מט כד) משם רועה אבן ישראל, (ס"א הא ודאי אבן ישראל איקרי) כמה דאתמר. פתח רבי חזקיה ואמר, (שמות כח כא) והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה, אלין אבני יקרין עלאין דאתקרון אבני המקום, כמה דאת אמר (בראשית כח יא) ויקח מאבני המקום, והא אוקמוה, והאבנים על שמות בני ישראל, כמה דאית (י"ב אבנים) י"ב שבטין לתתא, הכי נמי לעילא תריסר שבטין, ואינון תריסר אבנין יקירין, וכתיב (תהלים קכב ד) ששם עלו שבטים שבטי יה, (דא רזא) עדות לישראל, דא ישראל רזא דלעילא, וכלהו להודות לשם יהו"ה, ועל דא והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל. וכמה דאית י"ב שעי ביממא, הכי אית י"ב שעי בליליא, ביומא לעילא בליליא לתתא, כלא דא לקבל דא. הני י"ב שעי דבליליא מתפלגי לתלת פלגאן, וכמה ממנן תריסין קיימי תחותייהו דרגין על דרגין, כלהו ממנן בליליא, ונטלי טרפא בקדמיתא, וכדין כד אתפליג ליליא, קיימין תרין (סתרין) סדרין מסטרא דא, ותרין סדרין מסטרא אחרא (ס"א דא), ורוחא עלאה נפק (ס"א נשיב) בינייהו. וכדין כל אינון אילנין דבגנתא דעדן כלהו פתחי שירתא, וקב"ה עאל בגנתא דעדן, הדא הוא דכתיב (דה"א יז לג) אז ירננו עצי היער מלפני יהו"ה כי בא לשפוט את הארץ, כמה דכתיב (ישעיה יא ד) ושפט בצדק דלים, בגין דמשפט עאל בינייהו, ואתמליא מנה (ס"א מניה) ג"ע, ורוחא דצפון אתער בעלמא, וחדוה אשתכח, ונשיב ההוא רוחא באינון בוסמין, וסלקן ריחין לעילא. ומתעטרין (ס"א ומתערין) צדיקייא בעטרייהו, ומתהנן מגו זיוא דאספקלריאה דנהרא, זכאין אינון צדיקייא דזכאן לההוא נהורא עלאה, וההוא נהורא דאספקלריאה דנהרא נהיר לכל סטרין, וכל חד וחד מאלין צדיקייא נטיל לחולקיה כדקא חזי ליה, והוה נטיל (ס"א והכי נהיר) כל חד וחד כפום עובדוי דעבד בהאי עלמא, (מאינון) אית מנהון דמתכספי מההוא נהירו דנטיל חבריה

חזרה לראש הדף
Site location tree