רמא

א

דאינון תחותה, ותקונא דגופא דילה. פתח רבי אבא ואמר, (מ"א ז כג) ויעש את הים מוצק וגו', וכתיב (שם כה) עומד על שני עשר בקר, שלשה פונים צפונה, ושלשה פונים ימה, ושלשה פונים נגבה וגו', והים עליהם מלמעלה וגו', וכתיב (שם מד) ואת הבקר שנים עשר תחת הים וגו', עומד על שני עשר בקר, הכי הוא ודאי, דדא ים מתקנא בי"ב בתרין עלמין, בתריסר לעילא רתיכין ממנן לעילא, בתריסר לתתא תריסר שבטין. כיון דחמא יעקב תקונא עלאה, וחמא שכינתא קאים לקבליה, בעא לאשלמא תקונהא, קרא לבנוהי תריסר, ואמר לון האספו, אתקינו גרמייכו לאשלמא מהימנותא. תא חזי, תריסר שבטין בד' דגלין, בד' סטרין, דשלשה פונים צפונה, ושלשה פונים ימה, ושלשה פונים נגבה, ושלשה פונים מזרחה, והים עליהם, והכי הוא ודאי, תלת שבטין לכל סטר לד' רוחי עלמא, תלת שבטין לדרועא דימינא, ותלת שבטין לדרועא דשמאלא, ותלת שבטין לירכא ימינא, ותלת שבטין לירכא שמאלא, וגופא דשכינתא עלייהו, הדא הוא דכתיב והים עליהם. מאי טעמא תלת שבטין לדרועא, ותלת שבטין לירכא, וכן לכלא, אלא רזא דמלה, תלת קשרין אינון בדרועא ימינא, ותלת בשמאלא, ותלת בירכא ימינא, ותלת קשרין בירכא שמאלא, אשתכחו תריסר קשרין לארבע סטרין, וגופא עלייהו, אשתכחו תליסר עם גופא, כגוונא דלעילא, מנא לן, דכתיב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת, בגין דבה אשתלים חושבנא, כמה דאתמר והים עליהם מלמעלה. שבעה עיני יהו"ה (זכריה ד י), אינון שבעה עיני העדה, שבעין סנהדרין, שערהא כמה דכתיב, (במדבר ב ט) כל הפקודים למחנה יהודה מאת אלף וגו', כל הפקודים למחנה ראובן, וכן לכלהו. ואי תימא במצרים בסליקו דיעקב מעלמא, דאשתכח שלימו בההיא שעתא, כולי האי אן הוא, ודאי שבעין נפשין הוו, וכל אינון דאולידו בשבע עשרה שנין דלית לון חושבנא, כמה דכתיב (שמות א ו) בני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, וכתיב (תהלים מ יג) עצמו משערות ראשי, זכאה חולקיה דיעקב שלימא, דהוא אשתלים לעילא ותתא. אמר רבי אלעזר, ודאי הכי הוא, אבל בתקונא עלאה דיובלא, היך אשתכח כולי האי, אמר ליה, אריא כיון דסדר רגלוי למיעאל בכרמא, מאן איהו דעייל בהדיה. פתח רבי אלעזר ואמר, (איוב כג יג) והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש, האי תקונא עלאה הוא כלא חד, לא הוי ביה פרודא כהאי תתאה, דהא כתיב (בראשית ב י) ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, ואף על גב דאית ביה פרודא, כד יסתכלון מלי כלא סלקא לחד, אבל האי תקונא עלאה דיובלא קיימא על תריסר, כהאי תתאה. ואף על גב דאיהו חד, האי חד אשלים לכל סטר, בהאי סטר ובהאי סטר, אינון שית סטרין עלאין תריסר הוו, דכל חד אוזיף לחבריה ואתכליל מניה, ואשתכחו תריסר, וגופא וכלא קיימא על תריסר, מאן גופא, דא יעקב והא אתמר, אלא רישא וגופא בחד קיימי. תו תריסר, תלת קשרין דדרועא ימינא חס"ד חסדים, תלת קשרין דדרועא שמאלא גבור"ה גבורות, תלת קשרין בירכא ימינא נצ"ח נצחים, תלת קשרין בירכא שמאלא הו"ד והודות, הא תריסר, וגופא קיימא עלייהו, הא תליסר. תו, בתליסר מכילן אורייתא אתפרש, וכלא חד מעילא לתתא ביחודא, עד ההוא אתר דקיימא על פרודא. שבעה עינין עלאין, אלין דכתיב (זכריה ד י) עיני יהו"ה המה משוטטים, דכורין, דהא אתר דדכורא איהו הכא, (דה"ב טז ט) עיני יהו"ה משוטטות, בתקוני שכינתא לתתא, אתר דנוקבא (ז"ח ל"ג קיימא), שבעא עינין עילאין, לקביל הא דכתיב (דה"א כט יא) לך יהו"ה

ב

הגדולה והגבורה וגו', האי אתר אשלים לכל סטר. תו שערא, כמה דכתיב (תהלים קו ב) מי ימלל גבורות יהו"ה, הדא הוא דכתיב (שם מ יג) עצמו משערות ראשי, וכתיב (איכה ג כב) חסדי יהו"ה כי לא תמנו וגו'. ותקונין אלין אסתלקו (מאתר) לאתר אחרא, ואף על גב דהכא אתמר טפי, ואסתליק במתקלא עלאה ותתאה, ושלמה מלכא אמרן, ואצטריכנא לפרשדיא לון, זכאה חולקיהון דצדיקיא יתיר, דידעין ארחא דקב"ה, והכא כלא אתגלייא לידעי מדין. אמר רבי יהודה, זבולן ויששכר תנאי עבדו, חד יתיב ולעי באורייתא, וחד נפיק ועביד פרקמטיא ותמיך ליששכר, דכתיב (משלי ג יח) ותומכיה מאושר, והוה פריש בימי למעבד פרקמטיא, וחולקיה הכי הוה, דהא ימא הוה אחסנתיה, ובגיני כך קרי ליה ירך, דדרכיה דירך לנפקא ולמיעל, הדא הוא דכתיב (דברים לג יח) שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך. לחוף ימים ישכון, באינון פרישי ימים למעבד פרקמטיא, לחוף ימים, אף על גב דחד ימא הוה ליה באחסנתיה, בתרין ימין שרייא, רבי יוסי אמר, כל שאר ימין הוו מהדרן קרפולין בימא דיליה, והוא לחוף אניות, אתר דכל ארבין משתכחין למעבד סחורתא. וירכתו, אמר רבי חזקיה, ירכתיה דיליה מטי על ספר צידון, ותחומא פריש לההוא אתר, ופרקמטיא דכל מארי סחורתא סחרין ותייבין בסחורתיהו לההוא אתר. רבי אחא אמר, כתיב (ויקרא ב יג) ולא תשבית מלח ברית אלהי"ך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח, וכי אמאי מלח, אלא בגין דאיהו ממרק ומבשם מרירא לאטעמא, ואי לאו הוי מלחא, לא יכיל עלמא למסבל מרירא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כו ט) כי כאשר משפטיך לארץ, צדק למדו יושבי תבל, וכתיב (תהלים פט טו) צדק ומשפט מכון כסאך, ומלח איהו ברית דעלמא קיימא ביה, דכתיב (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, בגין כך אקרי ברית אלהי"ך, ואקרי ים המלח, וימא אקרי על שמיה. רבי חייא אמר, כתיב (תהלים יא ז) כי צדיק יהו"ה צדקות אהב, דא מלחא בימא (ס"א במייא), ומאן דפריש לון גרים לגרמיה מיתה, בגין כך כתיב לא תשבית מלח, דהא דא בלא דא לא אזלא. אמר רבי אחא, ים חד הוא, ואקרי ימים, אלא אתר אית בימא דאיהו מיין צלילן, ואתר דאית ביה מיין מתיקן, ואתר דאית ביה מיין מרירן, בגין כך ימים קרינן, ועל דא לחוף ימים. אמר רבי אבא, כל שבטא ושבטא, וכל חד וחד, קשרא חד מאינון קשרין דמתחברן בגופא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד וקם למלעי באורייתא, עד דהוה יתיב אתא רבי יוסי ובטש אפתחא, אמר סיפטא בטופסרא קפטלאי שכיחי, יתבו ולעו באורייתא, אדהכי קם בריה דאושפיזא ויתיב קמייהו, אמר לון מאי דכתיב (יהושע ב יג) והחייתם את אבי ואת אמי וגו', וכתיב ונתתם לי אות אמת, מאי קא בעאת מנייהו, אמר רבי אבא יאות שאלת, אבל אי שמעת מידי אימא ברי. אמר תו שאלתא, דהא אינון יהבו לה מה דלא בעאת מנייהו, דכתיב את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון וגו', אלא הכי אוליפנא, היא בעאת סימנא דחיי, דכתיב והחייתם את אבי וגו', ואמרה סימנא דחיי לא שרייא אלא באות אמת, ומאי איהו אות אמת, דא את ו', בגין דביה שריין חיין, הכי אוליפנא סימנא דמשה קא בעאת. ואינון אמאי יהבו לה תקות חוט השני, אלא אינון אמרי משה הא אסתלק מעלמא, דהא אתכניש שמשא, והא מטא זמנא דסיהרא למשלט, סימנא דסיהרא אית לן למיהב לך, ומאי איהו תקות חוט השני הזה, כמה דאת אמר (שיר ד ג) כחוט השני שפתותיך, סימנא דיהושע יהא גבך, בגין דשולטנותא דסיהרא השתא, קמו רבי אבא ורבי יוסי