אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ב / צ
רבי שמעון בר יוחאי

צ

א

כבד את אביך ואת אמך, רבי חייא פתח (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן וגו', ונהר דא נביעו דמבועא דנפיק תדיר ולא פסיק, ומנהרא דמבועא דא אתשקיא כל גנתא דעדן, וההוא נהרא דמבועא קדישא אקרי אב, מאי טעמא, משום דאיהו נביעא לאתזנא לגנתא. רבי אבא אמר, עדן ממש אקרי אב, משום דהאי עדן משתכח מההוא אתר דאקרי אין, ובגיני כך אקרי אב, והא אוקימנא מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, ואקרי אב, כמה דאת אמר (ישעיה סג טז) כי אתה אבינו. רבי אלעזר אמר, כבד את אביך דא קודשא בריך הוא, ואת אמך דא כנסת ישראל, את אביך, את דייקא, לאכללא שכינתא (ד"א עלאה). רבי יהודה אמר, כבד את אביך סתם, ואת אמך סתם, דהא כלא הוה במניינא, את, לרבות כל מה דלעילא ותתא. רבי יוסי אמר, האי דאמר רבי אבא, מאתר דשארי לאתמשכא כלא אקרי אתה, שפיר, דהא אוליפנא, ההוא דטמיר ולא אית ביה שירותא קרינן הוא, מאתר דשירותא אשתכח קרינן אתה, ואקרי אב, וכלא חד, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא אמן. רבי חזקיה אמר, ודאי כלא חד, כבד את אביך, דא קודשא בריך הוא, ואת אמך דא כנסת ישראל, דהא תנן, אמר רבי שמעון, כתיב (דברים יד א) בנים אתם ליהו"ה אלהיכ"ם, ההוא אתר דאקרי בנים, ובגיני כך סתימא דמלה, כבד את אביך ואת אמך, לאכללא כלא דלעילא ותתא. רבי יצחק אמר, לאכללא ביה רביה, דהוא אעיל ליה לעלמא דאתי, אמר רבי יהודה בכללא דקודשא בריך הוא הוי. תאנא, בהני חמש אמירן כליל כלא, בהני חמש אמירן אתגליפו חמש אחרנין, ודאי חמש גו חמש. הא כיצד, אנכי יהו"ה אלהי"ך, לקבל לא תרצח, דתנינן (אמר רבי יצחק אמר רבי יהודה), תרין אלין בכללא חדא אתכלילן, דמאן דקטיל אזעיר דמותא וצלמא דמאריה, דכתיב (בראשית ט ו) כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם, וכתיב (יחזקאל א כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. אמר רבי חייא, כתיב (בראשית ט ו) שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (שפך דם האדם), מאן דשפיך דמא כאלו אזעיר דמותא וצלמא דלעילא, כלומר לא אזער דמותא דא אלא דמותא אחרא, משמע דכתיב שפך דם האדם באדם דמו ישפך, באדם עלאה מטי האי פגימותא מההוא דמא דאושיד, מאי טעמא, משום כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם, ובגין כך הא בהא תליא. לא יהיה לך, לקבל לא תנאף, דא משקר בשמא דקודשא בריך הוא דאתרשים ביה בבר נש, ובדא כמה וכמה חובין וגזרין ועונשין תליין, ומאן דמשקר בהאי משקר ביה במלכא, דכתיב (הושע ה ז) ביהו"ה בגדו כי בנים זרים ילדו, וכתיב לא תשתחוה להם ולא תעבדם, והא בהא תליא. לא תשא לקבל לא תגנב, וכתיב (משלי כט כז) חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד, ודאי הא בהא תליא, דהא גנבא לדא אזדמן לאומאה בשקרא, מאן דעביד דא עביד דא. זכור את יום השבת, לקבל לא תענה ברעך עד שקר, דאמר רבי יוסי, שבת סהדותא אקרי, ובעי בר נש לסהדא על הא, דכתיב כי ששת ימים עשה יהו"ה וגו', ושבת כללא (נ"א סהדותא) דכלא. ואמר רבי יוסי, מאי דכתיב (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב, כמה דאת אמר (שמות לא טז) ושמרו בני ישראל את השבת, ומאן דאסהיד שקרא משקר בשבת דהיא סהדותא דקשוט, ומאן דמשקר בשבת, משקר באורייתא כולה, בגיני כך הא בהא תליא. כבד את אביך, לקבל לא תחמד אשת רעך, ואמר רבי יצחק, כבד את אביך, אביך ממש, דהא מאן דחמיד אתתא דחבריה ואוליד בר, ההוא אוקיר לאחרא דלא

 

ב

אבוי, וכתיב כבד את אביך וגו', לא תחמד בית רעך, שדהו, וכתיב הכא על האדמה אשר יהו"ה אלהי"ך נותן לך, ההוא דיהב לך יהא דילך ולא תחמד אחרא, ודאי הא בהא תליא. ואלין חמש קדמאי כלילן חמש אחרנין, ובגיני כך (דברים לג ב) מימינו אש דת למו, דכלא אתעביד ימינא, ועל דא בחמשה קלין אורייתא אתייהיבת. אמר רבי יהודה, כלהו הוו חמש גו חמש, לקבליהון חמשה חומשי תורה. תאני רבי אלעזר, באלין עשר אמירן אתגליפו כל פקודי אורייתא, גזירין ועונשין, דכיין ומסאבן, ענפין ושרשין, אילנין ונטיעין, שמיא וארעא, ימא ותהומי. דהא אורייתא שמא דקודשא בריך הוא הוי, מה שמא דקודשא בריך הוא אתגליף בעשר אמירן, אוף אורייתא אתגליפא בעשר אמירן. אלין עשר אמירן אינון שמא דקודשא בריך הוא ואורייתא כלא שמא חד הוי, שמא קדישא דקודשא בריך הוא ממש, זכאה חולקיה דמאן דזכי בה, מאן דזכי באורייתא זכי בשמא קדישא (דקודשא בריך הוא ממש), רבי יוסי אמר בקודשא בריך הוא ממש זכי, (ס"א וכנסת ישראל) דהא הוא ושמיה חד הוא, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין אמן:

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, אמר רבי יוסי, מאי טעמא, משום דכתיב (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב, אף על גב דלי הכסף ולי הזהב לא תעשון אתי, אתי כלומר אותי. אמר רבי יצחק, כתיב (ירמיה י ו) מאין כמוך יהו"ה גדול אתה וגדול שמך בגבורה וגו' (גדול אתה וגדול שמך), גדול אתה היינו לי הכסף, וגדול שמך בגבורה, היינו ולי הזהב, אלין תרין גוונין לא מתחזיין ולא מתפארן בר כד אינון גליפין באתר חד, באן אתר אתגליפו, בישראל, כאן אתחזון גוונין לאתפארא, כמה דאת אמר (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר. רבי יהודה פתח, (שם סא י) שוש אשיש בה' תגל נפשי באלה"י וגו', זכאה חולקהון דישראל מעמין עעכו"ם, דחדוותא ותפנוקא דלהון בקודשא בריך הוא, דכתיב שוש אשיש ביהו"ה, כיון דאמר ביהו"ה, אמאי כתיב באלה"י, אלא הכי אמרו ישראל, אי ברחמי אתי עלנא שוש אשיש ביהו"ה, אי בדינא תגל נפשי באלה"י. מאי טעמא, משום דאלין ביה אתגליפו, דכתיב (שם) כי הלבישני בגדי ישע, מהו בגדי ישע, גוונין דאתגליפו לאסתכלא ביה, כמה דאת אמר (ש"ב כב מב) ישעו וגו' אל יהו"ה, ישע אסתכלותא הוא, מאן דבעי לאסתכלא בי בגוונין דילי יסתכל, מאי טעמא, משום דכתיב (ישעיה סא י) מעיל צדקה יעטני, צדקה ממש, דגוונין ביה אתגליפו, כחתן יכהן פאר, הא גוונא חד, וככלה תעדה כליה, הא גוונא אחרא, וכד גוונין מתחברן, ביה שעתא אתחזיין, וכלהו תאיבין לאחזאה ולאסתכלא ביה. רבי יוסי אמר, שוש אשיש ביהו"ה, תרין חדוון, ביהו"ה ברחמי, תגל נפשי, הא (נ"א חד חדוה) בדינא. אמר רבי יהודה, בכלא חדוה על חדוה, וחדוה דציון זמין קודשא בריך הוא לאחדאה לישראל בחדוותא יתיר מכלא, דכתיב (שם לה י) ופדויי יהו"ה ישובון ובאו ציון ברנה וגו', ופדויי יהו"ה ישובון הא חד, ובאו ציון ברנה הא תרי, ושמחת עולם על ראשם הא תלת, ששון ושמחה ישיגו הא ארבע, לקבלהון דארבע זמנין דאתפזרו ישראל ביני עממיא, וכדין כתיב (שם יב ד) ואמרתם ביום ההוא הודו ליהו"ה קראו בשמו וגו':

וידבר אלהי"ם את כל הדברים האלה, כל הדברים, כללא דא הוא כללא דכלא, כללא דלעילא ותתא. אנכי רזא דעלמא עלאה, ברזא דשמא קדישא יה"ו. אנכי אתגליא ואתגניז, אתגליא ברזא קדישא דכרסייא, דסיהרא קיימא בשלימו כחדא, כד שמשא שלטא וסיהרא אתנהירת, ולית לה שבחא בר שבחא

חזרה לראש הדף
Site location tree