רלב

א

דבר אחר, שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, האי קרא כד אתקם משכנא והוה אתתקן, כל מאן דחמי ליה למשכנא, אסתכל ביה לעילא ותתא, וכלא חמי ביה במשכנא, בגין דכל עובדין דעלמא עלאה ותתאה, כלהו אתתקנו ביה במשכנא, והא אוקימנא, כל מאן דחמי אינון קרסים במשכנא ואסתכל בהו, הוה מסתכל בנהירו דלהון, כנהירו דכוכביא, בגין דהכי קיימן כוכביא ברקיעא. פתח ואמר, (תהלים קמח א) הללויה הללו את יהו"ה מן השמים וגו', תא חזי, תושבחתא דא אמר דוד לקבל רזא דשמא קדישא, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא. תרין תושבחן אינון כגוונא דרזא דשמא קדישא עלאה, דאיהו כללא דתושבחתא דכלא, ואינון, דא, ותושבחתא בתראה, דאיהי כללא דתושבחתא דכלא, דכתיב (שם קנ א) הללויה הללו אל בקדשו וגו', אבל דא הוה על עשר מינים, ודא הוה על שבע, וכלא רזא חדא בשמא קדישא. הללויה הללו את יהו"ה מן השמים, איהו שירותא דשית סטרין לאתפשטא לתתא, דדא איהו רזא דקיימא לשאלה, כמה דאת אמר, (דברים ד לב) כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך וגו', עד הכא אית רשו לשאלה, מן היום אשר ברא וגו' ועד קצה השמים, מכאן ולהלאה לאו קיימא לשאלה, בגין דאיהו אתר טמיר וגניז, ועל דא הללו את יהו"ה מן השמים. הללוהו במרומים, אלין תרין סטרין (דאינון רומא דשירותא) ימינא ושמאלא, ומהכא אתפשטאן כלהו אחרנין לתתא, ברזא דדרגין לאתתקנא כדקא יאות. הללוהו כל מלאכיו, אלין תרין קיימין דקיימי תחות גופא, למשען גופא עלייהו. תא חזי, אינון קיימין דגופא אשתען עלייהו, קיימי הכא ברזא דמלאכין, בגין דירכין אינון שליחן למיזל מאתר לאתר, ומרזא דא נפקין אינון דאקרון מלאכין, דאינון שליחן למהך בשליחותא דמאריהון מאתר לאתר. הללוהו כל צבאיו, דא איהו אתר דנפקי מניה כל חילין קדישין עלאין, רזא דאת קיימא קדישא, ואיהו רשים בכל שאר רבוון כדקא אמרן, דכתיב (ישעיה מח ב) יהו"ה צבאות שמו, אות איהו בכל שאר חילין ורבוון. הללוהו שמש וירח, ביה קיימא רזא דא, ואיהו שמשא לאנהרא, וביה קיימין כוכביא עלאין דנהרי ומזלי, והא אוקימנא. לבתר אהדר לעילא, לההוא אתר דקאים ברומא דמרומים, ותמן תקיעו דכלא, הללוהו שמי השמים, לבתר הללו את יהו"ה מן הארץ, לקבל אלין אש וברד וגו'. תא חזי, אינון כוכביא לתתא קיימין במשיכו, דאתמשכאן מרזא עלאה, בגין דכלא קיימא בדיוקנא עלאה, והא אוקימנא, ובגין כך, כל אינון כוכביא ומזלי מרום רקיעא, כלהו קיימי לאנהגא ביה עלמא דלתתא מניה, ומתמן אתפשטאן דרגין, עד דקיימין דרגין לאינון כוכביא דלתתא, דכלהו לא קיימי ברשותייהו כלום, והא אוקימנא, וכלהו קיימאן ברשותא דלעילא, ועל דא כתיב (ישעיה מז יב) יעמדו נא ויושיעך הוברי שמים החוזים בכוכבים, וכלא איהו ברשותא, ואתמר:

ויעשו את הכתנות שש וגו' ואת המצנפת שש וגו', רבי יוסי פתח, (שם ב ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהו"ה בראש ההרים וגו', והיה באחרית הימים, כד יפקוד לה קודשא בריך הוא לברתא דיעקב, ויוקים לה מעפרא, ויתחבר שמשא בסיהרא, כדין נכון יהיה הר בית יהו"ה, דא ירושלם לעילא, דתהא מתתקנא בתקונהא לאתנהרא בנהורא דלעילא, דכל נהורהא לאו איהו מתתקנא אלא בנהורא דלעילא, ובההוא זמנא יתנהיר עלה נהורא עלאה, על חד שבעה ממה דהוה מקדמת דנא, כמה דכתיב (שם ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים וגו'. בראש ההרים, בראשי ההרים מבעי ליה, מאי בראש, אלא נהורא דא דיהא לה,

ב

בראש ההרים איהו, ומאן איהו ראש ההרים, דא כהנא רבא, דאיהו ראש ההרים, רישא דכלא סטר ימינא, ודא איהו דמתקן לביתא תדיר, ומברך לה, לאנהרא אנפהא, ועל דא יהיה נכון. ובמה יתקן לה, באינון לבושין דאינון כגוונא דלעילא, כמה דאוקמוה, ואינון לבושין כלהו קיימן ברזא דשית. והאי ביתא כד יהא מתתקן בהאי ראש ההרים דאיהו כהנא רבא, כדין אתקשר ואסתלק לעילא בקיומא עלאה, ויתנהיר עלמא מההוא נהירו עלאה, (כדין) ודא הוא ונשא מגבעות, מכל שאר חילין ומשריין עלאין, וכדין ונהרו אליו כל הגוים. תא חזי, בשעתא דכהנא דלתתא פריש ידוי, כדין רוחא עלאה אנהיר ונפיק, וכל בוצינין נהרין, ונהורין אתמשכאן ואתנהרן, ואתקשראן אלין באלין, עד דיתנהירו אנפהא דכנסת ישראל, וכלא על ידא דנהורא קדמאה דאיהו כהנא, וכד כהנא אתער לתתא, כהנא אתער לעילא, ובעובדין דלתתא אתער אתערותא דלעילא, ועל דא, נכון יהיה הר בית יהו"ה בראש ההרים וגו'. ונהרו אליו כל הגוים, בגין דהשתא כל שאר עמין, אית לון ממנן ברקיעא עלייהו, ובההוא זמנא יבער לון ויפיל לון קודשא בריך הוא משולטניהון, דכתיב יפקוד ה' על צבא המרום במרום, וכיון דכלהו יתעברון משולטניהון, כדין קודשא בריך הוא יתתקף בלחודיה, כמה דאת אמר (שם ב יא) ונשגב יהו"ה לבדו ביום ההוא, וכדין ונהרו אליו כל הגוים, והדא הוא דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהו"ה אל בית אלה"י יעקב וגו'. וכלא איהו בשעתא דכהנא דאיהו ראש ההרים, ינהיר לה, וכלא איהו ברזא דשש, שית אינון בכל סטרין דינהיר לה, דהא ברזא דשית ינהיר לה. רבי אלעזר ורבי יצחק ורבי יהודה הוו אזלי בארחא, אמר רבי אלעזר, עידן איהו למהך בשכינתא, בגין דשכינתא לא תשרי עלן אלא מגו מלי דאורייתא, אמר רבי יהודה, מאן דאיהו רישא, ליפתח ברישא. פתח רבי אלעזר ואמר, (תהלים קיט קמא) צעיר אנכי ונבזה פקודיך לא שכחתי, צעיר אנכי ונבזה, דוד מלכא לזמנין איהו קא משבח גרמיה, דכתיב (שם יח נא) ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם, וכתיב (ש"ב כג א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלה"י יעקב, ולזמנין עבד גרמיה מסכנא, דכתיב (תהלים פו א) כי עני ואביון אני, וכתיב צעיר אנכי ונבזה, ואיהו אמר (שם קיח כב) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. אלא בזמנא דהוה סליק בדרגא דשלמא, ואסתלק בדינא קשוט, והוה שליט על שנאוי, הוה קא משבח גרמיה. ובזמנא דחמא גרמיה בעקו, ושנאוי קא דחקין ליה, כדין מאיך גרמיה, והוה קרי גרמיה מסכנא זעירא לכלא, מאי טעמא, בגין דהא לזמנין הוה שליט, ולזמנין הוה בעאקו דשנאוי, ועם כל דא איהו שליט עלייהו תדיר, ולא יכילו ליה. ודוד מלכא תדיר איהו הוה שפיל גרמיה לגבי קודשא בריך הוא, דכל מאן דמאיך גרמיה קמי קודשא בריך הוא, איהו זקיף ליה על כלא, ובגין כך אתרעי ביה קודשא בריך הוא בהאי עלמא ובעלמא דאתי. בעלמא דין דכתיב (ישעיה לז לה) וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, בעלמא דאתי, דכתיב (הושע ג ה) ובקשו את יהו"ה אלה"יהם ואת דויד מלכם, ופחדו אל יהו"ה ואל טובו באחרית הימים, דוד איהו הוה מלכא בהאי עלמא, ודוד יהא מלכא לזמנא דאתי, ועל דא אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. תא חזי, בשעתא דשמשא מהדר אנפוי ולא נהיר לסיהרא, אתעבר נהורהא (לסיהרא) ולא נהירת, כדין איהו במסכנותא בכל סטרין ואתקדרת, ולית לה נהורא כלל. וכד שמשא אהדר לקבלה ואנהיר לה, כדין אתנהירת אנפהא, ואתקשטת לגביה, כנוקבא דאתקשטת לגבי דכורא, וכדין איהי שלטא