רמה
א
ובגין כך לא אריך יתיר בבעותיה, ועל דא כלהו סדורין לאשראה שכינתא בעלמא, כמה דאוקימנא בכל אינון (שאר) היכלין דקאמרן. רבי שמעון קם ואמר, זכאה חולקא דילך אדם קדמאה, ברירא דכל נבראין דקיימין בעלמא, דרבי לך קודשא בריך הוא על כלא, ואעיל לך בגנתא דעדן, ואתקין לך שבעה חופות ביה, לאשתעשעא בענוגא דנעם עלאה, כמה דאת אמר (תהלים כז ד) לחזות בנעם יהו"ה ולבקר בהיכלו, לחזות בנעם ה' לעילא, ולבקר בהיכלו לתתא. לחזות בנעם יהו"ה, באינון שבעה רקיעין לעילא, ולבקר בהיכלו, באינון שבעה רקיעין דלתתא, ואלין קיימין, אלין לקביל אלין. ובכלהו קמת בגנתא דעדן, אינון שבעה חופות עלאין קדישין, קיימו עלך לעילא לאתעטרא בהו, ואינון שבעה תתאין קמת בהו לאשתעשעא בהו, ובכלהו אשלים לך מארך למהוי שלים בכלא. עד דאתדחו רגלך בתר עיטא דההוא חויא בישא, ואתתרכת מגנתא דעדן, וגרמת מותא לך ולכל עלמא, בגין דשבקת אלין עדונין דלעילא ותתא, ואתמשכת בתר אינון כסופין מסאבין דאקרון ראש פתנים, דגופא משיך בהו ולא רוחא, כמה דאת אמר (דברים לב לג) וראש פתנים אכזר, וכתיב ענבימו ענבי ראש. עד דאתא אברהם חסידא, ושארי לאתקנא עלמא, ועאל גו מהימנותא קדישא, ואתקן לעילא ותתא, באינון רקיעין עלאין ובאינון רקיעין תתאין. אינון תתאין היכלין לאינון רקיעין עילאין, לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא, כמה דאוקימנא באינון היכלין דקאמרן, ואף על גב דאוקימנא התם גו כללא, הכא אית לן לפרטא מלין, ולאתקנא ליחודא כדקא יאות, בגין דלא יטעון חברייא, ויהכון בארח מישר, כמה דכתיב (הושע יד י) כי ישרים דרכי יהו"ה וצדיקים ילכו בם וגו':
(היכל לבנת הספיר) (היכל לבנת הספיר, יסוד ועטרה):
היכלא קדמאה, שירותא גו מהימנותא, והאי איהו שירותא לרזא דמהימנותא, ובדרגין דחיזו דמהימנותא, נביאי קשוט הוו חמאן מגו דא אספקלרייא דאינה מאירה, ובגין דהאי איהו שירותא דמהימנותא, כתיב (שם א ב) תחלת דבר יהו"ה בהושע, דחמא מגו דרגא דא, דאיהו שירותא דכל דרגין לסלקא לעילא, וסופא דכל דרגין לנחתא לתתא. ובגין דהושע חמא מגו שירותא דא, סופא דכל דרגין, אצטריך לנטלא האי אשת זנונים, בגין דישראל אתאחדן ואתמשכו מתמן לתתא, לגבי ההוא אתר דאקרי אשת זנונים, בגין דשבקו ולא אתדבקו בהאי אשת חיל, וחמא מתמן כל אינון היכלין דאינון בסטרא מסאבא. (דאית ליה) היכלין דמסאבא, כלהו מסאבין למאן דאתדבק בהון, ועל דא כתיב, קח לך אשת זנונים וגו', וכי נביאה דקשוט אצטריך לדא, אלא, בגין דאסיר ליה לבר נש לאעלא באינון היכלין, בגין דלא יתמשך אבתרייהו, כגוונא דעבד נח, דכתיב (בראשית ט כ) וישת מן היין וישכר ויתגל. והושע דחיל לאסתכלא באינון היכלין דאסתאבו בהו ישראל ואתדבקו, דלא יתמשך אבתרייהו, כמה דכתיב בנח וישת מן היין וישכר ויתגל, עד דאמר ליה, קח לך אשת זנונים וילדי זנונים. וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים, למנדע במה דאתדבקו ואסתאבו, ושבקו רזא דמהימנותא, בגין אל נכר, ועל דא, חמא מגו היכלא דא, שירותא דכל דרגין. היכלא דא שירותא דכלא, לסלקא בדרגין, האי היכלא איהו מדורא דקיימא בנהירו, לאתעטרא בדרגוי, לאסתכלא באינון דרגין עלאין, דכתיב (שמות כד י) ויראו את אלהי ישראל. בהאי היכלא, חד ממנא שמשא טהריא"ל שמיה, ואיהו קיימא על פתחא דההוא היכלא, וכל נשמתין דסלקין, קיימא האי ממנא בהאי פתחא, וכמה ממנן אחרנין עמיה, כלהו אשא דמלהטא, ושרביטין דאשא בידייהו, וכלהו
ב
מארי דעיינין, האי ממנא קיימא בסטרא דא, אי זכאת האי נשמתא למיעל, האי ממנא פתח פתחא, ועאלת. ואי לא זכאת, ההוא ממנא אחרא דקיימא בסטרא אחרא, זמין, וכמה אלף ורבבן גרדיני נימוסין עמיה, דחי לה ההוא ממנא אחרא קדישא, ונקיט לה האי אחרא די בסטרא דמסאבא, ואעיל לה גו אינון היכלי מסאבי, וכל אינון גרדיני נימוסין אחדי לה, עד דנחתי לה לגיהנם, ואתדנת תמן תריסר ירחי, תקונא דההוא סטרא אחרא, בי דינא לאתדנא בהו חייביא. כגוונא דא, ההוא ממנא קדישא, דקיימא על ההוא פתחא, כל אינון צלותין דבקעי אוירין ורקיעין למיעל קמי מלכא, אי צלותא דסגיאין אינון, פתח פתחא, ואעיל ההוא צלותא, עד דאתעבידו כל צלותין דעלמא, עטרא ברישא דצדיק חי עלמין, כמה דאוקמוה. ואי צלותא דיחיד, סלקא עד דמטי לפתחא דהיכלא דא, דהאי ממנא קיימא ביה, אי יאה ההיא צלותא, לאעלא קמי מלכא קדישא (יאות), מיד פתח פתחא, ואעיל לה, ואי לא יאה, דחי לה לבר, ונחתא ושטייא בעלמא, וקיימא גו רקיעא תתאה, מאינון רקיעין דלתתא דמדברי גו עלמא. ובההוא רקיעא, קיימא חד ממנא די שמיה סהדיא"ל, וממנא על האי רקיעא, ונטיל כל הני צלותין דאתדחיין, דאקרון צלותי פסילן, וגניז לון, עד דתב ההוא בר נש, אי תב לגבי מאריה כדקא יאות, וצלי צלותא אחרא זכאה, ההיא צלותא כד סלקא, נטיל ההוא ממנא סהדיא"ל האי צלותא, וסליק לה לעילא, עד דאערע בההיא צלותא זכאה, וסלקין ואתערבון כחדא, ועאלין קמי מלכא קדישא. ולזמנין אתדחייא ההיא צלותא, בגין דההוא בר נש אתמשך בתר סטרא אחרא, ואיהו אסתאב בההוא סטרא, ונטיל לה ההוא ממנא די בההוא סטרא אחרא מסאבא, וכדין קיימא ההוא סטרא אחרא מסאבא, וסליק ואדכר חובוי דההוא בר נש קמי קודשא בריך הוא, ואסטי עליה לעילא. ועל דא, כל צלותין, וכל נשמתין, כד סלקן, כלהון סלקן וקיימן קמי היכלא דא, והאי ממנא קיימא על פתחא דהיכלא דא, לאעלא נשמתין וצלותין, או לדחייא לון לבר. לעילא מהאי פתחא, אית פתחא אחרא, דקודשא בריך הוא חתיר לה, ואתפתח תלת זמני ביומא, ולא אנעיל, וקיימא לאינון מאריהון דתיובתא, די אושדין דמעה בצלותהון קמי מאריהון, וכל תרעין ופתחין ננעלו, עד דעיילי ברשותא, בר תרעין אלין, דאקרון שערי דמעה. וכד האי צלותא דדמעה סלקא לעילא, לאעלא באינון תרעין, אזדמן ההוא אופן, דקיימא על שית מאה חיוון רברבן, ורחמיא"ל שמיה, ונטיל ההיא צלותא, באינון דמעין, וצלותא עאלת ואתקשרת לעילא, ואינון דמעין אשתארו הכא, ורשימין בהאי פתחא. ואית דמעין אחרנין, ורשימין תדיר על כל אינון רתיכין עלאין, דלא אתמחון (ס"א אתחמון), אלין אינון דמעין, דאושדו לעילא ותתא, כד אתחרב בי מקדשא, דכתיב (ישעיה לג ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, ואינון דמעין דאושדין על צדיקייא וזכאין כד מסתלקי מעלמא, כלהו נטלי לון אינון רתיכין, וערבי לון באינון דמעין דאתושדו על חריבו דבי מקדשא, ועל דא כתיב (ישעיה כה ח) ומחה יהו"ה אלהים דמעה מעל כל פנים, מאן פנים, אלין רתיכין עלאין קדישין, ולבתר, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהו"ה דבר. בהאי היכלא, אית רוח דאקרי סטוטר"יה, והאי איהו חיזו ספירא, דנציץ לכל עיבר, והאי איהו דקיימא לתרין סטרין, ומאלין מתפרשאן נציצין כנציצו דשרגא, כמה דאוקימנא בכמה סטרין, וכמה