ב
א
פרשת ויקרא:
ויקרא רבי אלעזר פתח, (ישעיה ז יא) שאל לך אות מעם יהו"ה אלהי"ך, העמק שאלה או הגבה למעלה, אסתכלנא בדרין קדמאין ודרין בתראין, מה בין דרין קדמאין לדרין בתראין, דרין קדמאין הוו ידעין ומסתכלין בחכמתא עלאה, וידעין לצרפא אתוון דאתיהיבו ליה למשה בסיני, ואפילו חייבין דבהון בישראל הוו ידעין גו אתוון חכמתא עלאה, וידעין גו אתוון עלאין וגו אתוון תתאין, חכמתא לאנהגא עובדין בהאי עלמא. בגין דכל את ואת דאתמסר ליה למשה, הוו מתעטרין וסלקין על רישייהו דחיוון עלאין קדישין, וכלהו חיוון הוו מתעטרי בהו, ופרחין גו אוירא דנחתא מגו אוירא עלאה דקיק דלא ידיע, וסלקין ונחתין, אתוון רברבין ואתוון דקיקין, אתוון רברבין, נחתין מגו היכלא עלאה טמירא דכלא, ואתוון דקיקין הוו נחתין מגו היכלא אחרא תתאה, ואלין ואלין אתמסרו ליה למשה בסיני. וחבורא דאתוון דאינון מתחבראן בטמירו בכל את ואת, כגון א' את יחידא, מתחבראן עמה בטמירו תרין אחרנין ל' ף', וכן כלהו אתמסרו ליה למשה בסיני, וכלהו טמירין גו חבריא, זכאין אינון:
שאל לך אות, אות ממש, דכלהו הוו נטלין ברזא דאתוון. וכן ברחב מה כתיב (יהושע ב יב) ונתתם לי אות אמת, דא את ו', דדא אקרי אות אמת, ואי תימא שאר אתוון לאו אינון אמת, אין, אלא אות דא אות אמת אקרי. העמק שאלה, דא אות ה' בתראה דבשמא קדישא, או הגבה למעלה, דא את יו"ד, רישא דבשמא קדישא, ודא איהו רזא דכתיב, שאל לך אות מעם יהו"ה אלהי"ך, אות משמא קדישא, משמע דכתיב מעם יהו"ה, דדא איהו שמא דקודשא בריך הוא, את חד דביה, ומשכנא קאים על דא. תא חזי, כד סליק עננא על משכנא ושרא עלוי, כל אינון רתיכין, וכל
ב
אינון מאני משכנא דלעיל, כלהו הוו גו עננא. מה כתיב (שמות מ לה) ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, וכתיב (שם כד יח) ויבא משה בתוך הענן, ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, אי משה לא הוה יכיל לאעלא למשכנא, אמאי הוה יתיב בטורא כל אינון ארבעין יומין. אלא (ס"א אינו), (בגין לקבלא אורייתא זמנא אחרא, דהא תרין לוחין אתברו בקדמיתא, והשתא הוה בטורא כמלקדמין:
אמר רבי יוסי, אי הכי והא כתיב, (שם מ יח) ויקם משה את המשכן וגו', וכתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד, וכתיב ויהי משה בהר ארבעים יום וגו'. וכתיב ויקרא אל משה וגו', משמע דמשה בטורא הוה בההוא זמנא דקרא ליה. וכתיב מאהל מועד, ואהל מועד לא הוה בטורא דסיני, דהא בינייהו דישראל הוה. אמר ליה, בההוא זמנא אשתלימו ארבעין יומין, וארבעין יומין הוה משה בטורא. ועננא אחרא עלאה הוה מתקן משכנא, ותקין פתורי מכל אינון רוחין קדישין, לאתתקנא אתר, דהא) תרי ענני הוו, (ס"א ענן דנהיר, וענן דחשיך) חד דעאל ביה משה, וחד דשארי על משכנא. תא חזי מה כתיב, (שם לד) וכבוד יהו"ה מלא את המשכן, מלא לא כתיב אלא מלא, דהוה שלים לעילא ותתא, עם משכנא דלתתא, תקונא טמירא דנחת לתתא, ואתתקנת שכינתא. ארבע סטרין דמשריין אתגניזו, תקונא קדמאה דחד משמרה מאינון ארבע משריין כלא עד דאתתקנו. רישא לסטר ימינא צדקיא"ל רב ממנא, רב משריין, דאיהו תחות שולטנא דמיכאל, ועמיה הוו מתתקנן כל אינון משריין תחות ידיה. וחד ממנא אתקם על ארבע, תלת ארבע לתתא, בגין דכל אינון משריין עלאין כד נחתין לתתא, משניין שמא דלהון בשמהן אחרנין, בר אינון עלאין לא משתנין לעלמין. והאי ממנא עלאה צדקיא"ל קאים עלייהו לגו, את חד נציץ על רישייהו ואיהו א' זעירא, כד האי את נציץ כלהו נטלין לההוא אתר דנציץ האי נציצו. לגו מנייהו רזיא"ל רב ממנא רב משריין, דקיימא לגו תחות שלטנותא דמיכאל, ועמיה כל אינון משריין דתחות ידיה, וחד ממנא קאים עלייהו בתרעא דאתקרי רומיא"ל, וסחרין ליה י"ב ממנן, תלת תלת ארבע זמנין, ורזיא"ל רב ממנא קיימא על כלהו, דלא אשתני שמיה. את חד נציץ על רישייהו דכל אינון משריין, ואיהי את ר', כד האי נציץ, נטלין כלהו לההוא סטרא דההוא נציצו, האי את קיימא על עונשא דמגלה רזין, וסימניך (משלי יג יח) ריש וקלון. לגו מנייהו יופיא"ל רב ממנא רב משריין, תחות שלטנותא דמיכאל, ועמיה הוו מתתקנן כל אינון משריין דתחות ידיה. ולא אתגליין הכא בחושבנא, בגין דלא אשתלימו הכא, עד דאתו לבית עולמים, דתמן אשתלימו כלהו, ואסגו משריין בשלימו, ומה דאמרן הכא, כל אינון משריין דתחות ידיה דאתמסרו בההוא שעתא לאעלא עמיה. וחד ממנא קיימא עלייהו וחכמיא"ל שמיה, וי"ב ממנן סחרין ליה, לכל עיבר תלת תלת כמה דאמרן, ויופיא"ל רב ממנא קיימא על כלהו, דלא אשתני שמיה. את חד נציץ על רישייהו דכל אילין משריין ואיהי את ק', וכד נציץ דא, נטלין כלהו לההוא סטרא דההוא נציצו, האי את ק' תלייא באוירא, ואכפיא תלת זמנין ביומא, וסלקא ונחתא. תרין אתוון אילין ק' ר' אינון אתוון דקיימין באמצעיתא, חד דחפי לאת א', וחד דחפיא על י' דאיהי לבתר. לגו מנייהו קדומיא"ל רב ממנא רב משריין, תחות שולטנותא דמיכאל, ועמיה הוו מתתקנן כל אינון משריין דתחות ידיה, וחד ממנא קיימא עלייהו בתרעא דאתקרי אריא"ל, וי"ב ממנן סחרין ליה, תלת לכל סטר, והאי ממנא קדומיא"ל קיימא עלייהו, דלא אשתני שמיה לעלמין. חד את קיימא נציץ על רישייהו, והוא את י'