ג

א

כד האי נציץ, נטלין כלהו לההוא נציצו דנציץ. אות ק' דקאמרן, חפיא על האי את י', ר' חפיא על א'. לגו לגו באתר דאקרי קדש, נציץ חד את בטמירו ובגניזו, ואיהו את ו', והאי את ו' נציץ בנציצו על כלהו אתוון. וקלא נפיק מבינייהו דאלין אתוון, כדין בטש נציצו דאת ו' לנציצו דאת י', ונפק ההוא נציצו מגו אתר (ס"א דאקרי קדש) דקדש, ובטש לגו נציצו דאת י', וכדין נציצו דאת י' בטש לגו נציצו דאת ק' (וקלא הוה נפיק), ונפקא נציצו דאת ק' ובטש לגו נציצו דאת ר', ונפקי נצוצין כלהו, ומתחברין לגו נציצו דאת א' דקיימא, וקלא הוה נפיק, ובטש בכל אינון נציצין דאתוון כחדא. נציצו דאת ו' בי', נציצו די' בק', נציצו דק' בר', נציצו דר' בא', ומתחברן גליפין דנציצין, ונפקי לבתר, ובתר דמתחברין בניצוציהון, נפיק קלא מביניהון, ומתחברן ברזא דא ויקרא אל משה. ומשה הוה מסתכל כל אינון יומין דלא עאל, לבתר אתהדרו אתוון והוו מתגלגלין בקולפוי, בצרופין דאתוון דאתמסרו לאדם בגנתא דעדן. את א' ודא לעאלא בגו טמירא לאתר דאקרי קדש, ונפק ו' ויהיב דוכתא לאת א', ואתחבר א' לגו ו' דבתריה, קר, וי' עאל בין ק' ור' ואשתכח קיר, ואתגליפו ואתנציצו כמלקדמין. וקלא נפיק מבינייהו, ומתחברן נציצין דאתוון ונפקי לבר, ואתגליין לגבי כל אינון משריין, דהוו נטלין אינון אתוון, וכד מתחברן נציצין דאתוון, קלא בטש בינייהו, ואתחזון בגלופייהו לכל אינון רתיכין, אוקיר, וקלא אהדר מבינייהו וקרי בין אינון רתיכין, (ישעיה יג יב) אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר. זכאה חולקיה דמשה דחמי כל דא, אבל צרופא דא לא אתחמי לעינוי דמשה, אלא צרופא קדמאה דאיהו ויקרא, דא הוה חמי משה, הדא הוא דכתיב ויקרא אל משה, וצרופא דא אחרא לא גליין ליה, בגין דשבחא דבר נש לא מודעין לקמיה, וסימניך (במדבר יב ד) צאו שלשתכם, וכתיב ויקרא אהרן ומרים, וכתיב פה אל פה אדבר בו, וכתיב לא כן עבדי משה, בגין דלא מודעין שבחיה דבר נש לקמיה. סלקין אתוון, ואתהדרו בכל אינון משריין כגוונא דא בצרופא דא, אוקיר, וקלא נפיק ואכריז ואמר, אוקיר אנוש מפז וגו'. לבתר אתמשכו אתוון, והוו נציצין על רישייהו דכל אינון רתיכין, ואשתככו, עד דאתתקנו לדוכתיהו. רישא לסטר שמאלא, חזקיא"ל, רב ממנא רב משריין לכל אינון דקיימי לתרעא דמשכנא תחות שלטנותא דגבריא"ל, ועמיה מתתקנן בההוא תרעא כל אינון משריין דתחות ידיה, וחד ממנא אתקם על תרעא לבר, וגזריא"ל שמיה, ועמיה י"ב ממנן דסחרן ליה, תלת תלת לכל סטר לד' סטרין. ואלין שננא דלהטא דחרבא דמתהפכא בידייהו, והאי ממנא חזקיא"ל קאים עלייהו לעילא לעילא לגו. את חד נציץ על רישייהו, ואיהי את א', דהא לא קיימי אלין ולא (ס"א נטלי) שיילי, אלא ברזא דא' דאיהי ימינא, בגין דשמאלא לא נטיל אלא בימינא, ימינא נטיל תדיר לשמאלא, דא' את נציץ ונפיק מן ימינא, כדין נטלין לההוא אתר דנציץ ההוא נציצו. לגו מניה רהטיא"ל רב משריין, דקיימא לגו תחות שלטנותא דגבריאל, ועמיה כל אינון משריין תחות ידיה, וחד ממנא קאים עלייהו בתרעא, דאתקרי קדשיא"ל, וסחרין ליה י"ב ממנן, תלת תלת ד' זמנין, וההוא ממנא רהטיא"ל קיימא על כלהו, דלא אשתני שמיה. את חד נציץ על רישייהו דכל אלין משריין, ואת דא איהו ז', ואיהו אתחלף גו תקונא דמשכנא באת ל', האי אתחלף ברזא (שם כד ז) דיזל מים מדליו, ואתחלף

ב

בגלופי אתוון ואקרי חלופא ל', כד האי נציץ על רישייהו דכל אלין משריין, כדין כלהו נטלין לההוא סטרא דההוא נציצו. לגו מן דא קפציא"ל, רב ממנא רב משריין, תחות שלטניה דגבריאל, ועמיה הוו מתתקנין כל אינון משריין דתחות ידיה, אינון דאתמסרו ליה בההוא שעתא, וחד ממנא קאים עלייהו עזא"ל שמיה, וי"ב ממנן סחרין ליה, לכל עיבר תלת תלת כמה דאוקימנא, וקפציא"ל רב ממנא קיימא על כלהו. את חד נציץ על רישייהו דכל אינון משריין, ואיהי את ד', וכלהו נטלי לההוא נציצו דההוא את, האי את תלייא גו אוירא על תרין אתוון אחרנין. לגו מן דא שמעיא"ל רב ממנא, האי אתחלף לד' שמהן, בגין דלא קיימא בגלפוי, זמנין לסטר ימינא וזמנין לסטר שמאלא, ועמיה י"ב ממנן, דסחרין ליה לכל עיבר תלת תלת כמה דאוקימנא, ורגשיא"ל רב ממנא על אלין י"ב, תחותיה דההוא ממנא אחרא. ואת חד נציץ על רישייהו לעילא, ואת דא איהי את ה', ודא תליא באוירא על כל שאר אתוון, בההוא את ד' דקאמרן, ד', אלין תרין סליקו לעילא על כל שאר אחרנין, וכלהו נטלין לההוא נציצו דתליא מההוא את. לגו לגו באתר דאקרי קדש, נציץ את חד גו טמירו דקדש, ואיהי את ם' סתימא, האי נציץ בנציצו על כלהו אתוון, וקלא הוה נפיק מבינייהו דאלין אתוון. כדין בטש נציצו דהאי את, ונטיל תרין אתוון אחרנין נציצין דתליין באוירא, ואינון ד' ה', ואשתאר א"ל, ואתחברן באלין אחרנין דסטר ימינא, ובטשו אלין באלין, ונטלי כלהו, ואתהדרן קדמאי כמלקדמין, ונפקי לבר, וכדין אקרון ויקרא אל משה:

ויקרא אל משה וידבר יהו"ה אליו מאהל מועד לאמר, רבי חייא פתח ואמר, (שיר ה א) באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי וגו', האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה, כתיב אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, לבתר אכלו רעים, מאן דמזמן לאחרא, כד מזונא מתתקן קמיה, בתר דאיהו אכל היאך יזמין לאחרא. אלא זכאין אינון ישראל דקב"ה בעא לדכאה להון, ואתרעי בהון מכל שאר עמין, ומדאתרעי בהון, בעא לסלקא להון מכל מקטרגי עלמא. תא חזי (ס"א בתר דאתעבד משכנא), ביומא דאתקם משכנא לתתא, בההוא יומא אתתקם משכנא אחרא לעילא עמיה, דכתיב (שמות מ יז) הוקם המשכן סתם, וההוא יומא חדוותא דקודשא בריך הוא הוה. כיון דאתקם משכנא, מה כתיב, (שם לה) ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד, כד חמא קודשא בריך הוא כך, אמר, ומה, על ידא דמשה אתקם, ואיהו לבר, מיד ויקרא אל משה, אמר ליה, משה, חנוכא דביתא במאי הוה, בסעודתא, אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה, הדא הוא דכתיב באתי לגני אחותי כלה וגו', הא אוקמוה האי קרא. אבל באתי לגני, דא גן עדן דלעילא, אחותי כלה, דא כנסת ישראל, דבההוא יומא אזדווגו זווגין בכלא, אזדווגו זווגין בההוא גן עדן, דאתברכו כלהו משקיו דנחלא, ואתקשרו כל חד בחבריה, הדא הוא דכתיב אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי:

רעיא מהימנא:

פתח ואמר באתי לגני אחותי כלה, איהי מלכות אדנ"י, אריתי מורי דא חסד דרגא דאברהם, דאתמר עליה (שה"ש ד ו) אלך לי אל הר המור, עם בשמי, דא נצח דרגא דאהרן, דכתיב ביה (שמות ל כג) ואתה קח לך בשמים ראש, ואינון דרועא ימינא בירכא ימינא, ורזא דמלה (תהלים טז יא) נעימות בימנך נצח, ואינון תרין ברכאן לקבליה, חד מגן אברהם, ותניינא עבודה דהוא