טז

א

יהודה, אימתי אתקרי תשובה, כד אימא מתכסייא, וקיימא בחדוה על בנין, דכתיב (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה, ותבאת בקיומא, ומאן דהוה סגיר, תב לאתריה, וכלהו תבין חד לחד, ומתברכאן כל חד וחד, וכדין אתקרי תשובה (שלימתא), תשובה סתם, לאכללא כלא. אמר רבי יצחק, כד מתכשר עלמא כוליה מתכשר כחדא, כתיב (שם קח ה) כי גדול מעל שמים חסדך, מעל שמים, דסלקא לעילא מאתר דאקרי שמים, ומאי איהו, דא איהי אימא, והיינו דאקרי תשובה. רבי יהודה אמר, דיקא, דכתיב מעל שמים, אלמלא כתיב על שמים, משמע ההוא אתר דקיימא על שמים ולא יתיר, כיון דאמר מעל שמים, משמע ההוא אתר דקיימא על השמים לעילא לעילא, ומאי איהו, איהי אימא, והיינו דאקרי תשובה. דתאנא, בההוא זמנא דמתכשרן עובדין לתתא, ואימא בחדוותא, אתגלייא עתיקא קדישא, ותב נהורא לזעיר אנפין, וכדין כלא בחדוותא, כלא בשלימו, כלא אשתכחו בברכאן, ורחמין זמינין, ועלמין כלהו בחדוותא. הדא הוא דכתיב (מיכה ז יט) ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו, מאן ישוב, ישוב עתיקא קדישא לאתגלייא בזעירא, ישוב לאתגלייא דהוה סתים בקדמיתא, וכלא אתקרי תשובה. אמר רבי יהודה, כלא בכלל, כלא סתם, וכתיב (דברים יג יח) למען ישוב יהו"ה מחרון אפו ונתן לך רחמים, אמר רבי יצחק, כלא הוא ודאי, והא אוקימנא מלי קמי דרבי שמעון. והשיב את הגזלה, תמן שאילו חברייא, מפני מה בגזלה כתיב והשיב את הגזלה ולא יתיר, אלא הא אוקימנא, דא שוי דחילו עלאה כתתאה, ודא דגניב שוי דחילו תתאה לקבליה, ולא דחילו עלאה. מה כתיב לעילא, נפש כי תחטא, כדקאמרן, דאורייתא וקודשא בריך הוא תווהין עליה ואמרי, נפש כי תחטא וגו', וכתיב נפש כי תמעול מעל וגו', או נפש כי תשבע וגו'. אמר רבי יצחק, נפש כתיב, ולא רוח ולא נשמה, והכא גופא (ס"א רוחא) ונפש, דכתיב והיה כי יחטא ואשם, והשיב את הגזלה, מאן דבעי לתקנא עובדוי, כמה דאמרן. והשיב, מאי והשיב, אלא כמאן דיתקן עובדין, בגין דיתיב מבועי מייא לאתרייהו, לאשקאה נטיען, דהא הוא גרים בחובוי לאתמנעא מנייהו, ועל דא והשיב את הגזלה וגו', כמה דאתמר, (ע"כ). רבי אבא הוה יתיב קמיה דרבי שמעון, עאל רבי אלעזר בריה, אמר רבי שמעון, כתיב (תהלים צב יג) צדיק כתמר יפרח וגו', צדיק כתמר, מאי כתמר, דהא מכל אילני עלמא לית דמתעכב לאפרחא כמו תמר, דסליק לשבעין שנין, מאי טעמא כתמר, אלא אף על גב דקרא אסהיד, חברייא כלהו לא בעו לגלאה. אבל צדיק כתמר יפרח, על גלותא דבבל אתמר, דהא לא תבת שכינתא לאתרהא אלא בסוף שבעין שנין, הדא הוא דכתיב, (ירמיה כט י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם, ודא הוא צדיק כתמר יפרח, דסליק דכר ונוקבא לשבעין שנין, צדיק דא קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב, וכתיב (שמות ט כז) יהו"ה הצדיק, וכתיב (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. כארז בלבנון ישגא, מהו ארז, דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שה"ש ה טו) בחור כארזים (דיתיב על כרסייא דיעקב שלימא). בלבנון ישגא, בלבנון ודאי, ודא הוא עדן דלעילא, דעליה כתיב (ישעיה סד ג) עין לא ראתה אלהי"ם זולתך, והאי ארז בההוא אתר עלאה ישגא. ודא בגלותא בתראה, הוא כהאי ארז דאתעכב לסלקאה, ומשעתא דסליק עד דקאים בקיומיה, הוא יומא ושירותא דיומא אחרינא, עד דעביד צל בנהורא דיממא. וארז לא סליק אלא בעדונא דמיא, כמה דאת אמר, (במדבר כד ו) כארזים עלי מים, כך ארז בלבנון ישגא, דמתמן נפיק מבועא ונהרא דמיא לאשקאה, וארז דא קודשא בריך הוא, דכתיב (שיר ה טו) בחור כארזים. שתולים בבית יהו"ה, לזמנא דמלכא משיחא, בחצרות אלהינ"ו יפריחו, בתחיית המתים, עוד ינובון בשיבה, בההוא יומא דישתכח עלמא חרוב, דשנים ורעננים יהיו, לבתר, דכתיב (ישעיה סו כב) השמים החדשים והארץ החדשה, וכדין (תהלים קד לא) ישמח יהו"ה במעשיו כתיב, וכל כך

ב

זהר:

למה, להגיד כי ישר יהו"ה צורי ולא עולתה בו. תו פתח ואמר, (משלי טז כח) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות ישלח מדון, כמה דאמרן, חייביא עבדי פגימו לעילא, ונרגן מפריד אלוף, מפריד אלופו של עולם, ודא קודשא בריך הוא. דבר אחר, איש תהפוכות ישלח מדון, מהו ישלח, ישלח לאינון נטיען, מדון, דינקן מסטרא דדינא, ונרגן מפריד אלוף, כמה דאמרן, חייביא עבדין פגימו לעילא, מפריד, דיחודא לא אשתכח, מפריד למטרוניתא ממלכא, ולמלכא ממטרוניתא, ובגין כך לא אקרי אחד, דאחד לא אקרי אלא כד אינון בזווגא חדא, ווי לאינון חייביא דעבדין פרודא לעילא. זכאין אינון צדיקייא דאינון מקיימין קיומא דלעילא, וזכאין אינון מאריהון דתשובה, דתייבין כלא לאתרייהו. ועל דא תנינן, אתר דבעלי תשובה יתבי, צדיקים גמורים לא יתבי ביה, מאי טעמא, אלא אינון אתתקנו באתר עלאה, באתר דשקיו דגנתא משתכח מתמן, ודא הוא תשובה, ועל דא אקרון בעלי תשובה, ואלין אתתקנו באתר אחרא דאקרי צדיק. ועל דא אלין יתבין באתר עלאה, ואלין יתבין באתר זוטרא, מאי טעמא, אלין תייבין מיא לאתרייהו מאתר עלאה דנהרא עמיקא, עד ההוא אתר דאקרי צדיק, וצדיקים גמורים נגדין לון, מההוא אתר דאינון יתבי, להאי עלמא, ועל דא אלין עלאין, ואלין תתאין, זכאה חולקיהון דמארי תשובה, וזכאה חולקיהון דצדיקייא, דבגיניהון עלמא מתקיימא. הדא הוא דכתיב, והיה כי יחטא ואשם וגו', מה כתיב לעילא, או מצא אבדה וכחש בה וגו' דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא מכלא, כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה, דהא כנסת ישראל אתפרשא מאתרהא, הדא הוא דכתיב (ירמיה ז כח) אבדה האמונה, מאי אמונה, דא כנסת ישראל, כמה דאת אמר (תהלים צב ג) ואמונתך בלילות, אבדה האמונה, כמה דאת אמר (ירמיה ט יא) על מה אבדה הארץ, וכלא חד. והא אוקימנא, אבדה, ולא נאבדת ולא אבודה, כגוונא דא (ישעיה נז א), הצדיק אבד, אבוד או נאבד לא כתיב, אלא אבד, הדא הוא דכתיב אבדה האמונה, בגין כך, והשיב את הגזלה או את האבדה וגו':

רעיא מהימנא:

אמר רעיא מהימנא, דוכתין אית בגיהנם רשימין למחללי שבתות בפרהסיא, ולא חזרין בתיובתא מאותו חלול, וממנן עלייהו, ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין, ולאינון דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה, ולאינון דשפכין דם נקי, ולאינון דאומין לשיקרא, ולאינון דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה, ואוף הכי לעובר על שס"ה לא תעשה. לכל חובא אית דוכתא בגיהנם, וממנא עליה, ושטן יצר הרע דיליה ממנא על כלהו חובין ודוכתין, וממנן דיליה, ואי הדר בתיובתא מה כתיב, (ישעיה מד כב) מחיתי כעב פשעיך, אתמחו רשימין דרשיעיא דדוכתא דגיהנם מכל חובה וחובה. ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא, ואית דרשימין לתתא ולא לעילא, ואית דרשימין לתתא ולעילא, אתמחון לתתא אתמחון לעילא, בתר דאהדר בתיובתא. ועוד אוקמוה מארי מתניתין, רשע עונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיקים זכויותיו חקוקים לו על עצמותיו, אמאי, בגין למהוי רשימין בין בעלי חוביהון, לאשתמודעא בהו, וקלא נפיק עליה האי רשע איהו, ישרפו עצמותיו בגיהנם. ואוקימנא, נשמות של רשעים הן הן המזיקים בעולם, ודינא דלהון אוקמוה עלייהו מארי מתניתין, דנשמתהון נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמאי אתוקדון, באש דכרסייא, דאתמר ביה (דניאל ז ט) כרסייה שביבין די נור, גלגלוהי נור דליק, (ונהר דינור נגיד ונפיק) מארבע חיון דאשא דסחרין לכורסייא דדין דאיהי אדנ"י, דינא דמלכותא דינא. וההוא נהר אתמר ביה, נהר די נור נגיד ונפק מן קדמוהי, נשמתהון דצדיקייא טבלין ומתדכין ביה, ונשמתהון דרשיעי נידונין ביה, ואתבעירו קמיה כקש לפני אש, והיינו אש אוכלת אש. יהו"ה איהי חמה, נרתיקה דיליה אדנ"י,