סג
א
דעברין על פתגמי אורייתא. וההוא יומא לא שכיח דילטורא (ס"א פטרא) למללא בהו בישראל. כד מטא האי שעירא לגבי טורא כמה חידו על חידו מתבסמין כלהו ביה וההוא גרדינא דנפיק אהדר ואמר תושבחתא דישראל קטיגורא אתעביד סניגורא. ות"ח לאו דא בלחודוי הוא אלא בכל אתר דבעיין ישראל לאתדכאה מחובייהו קב"ה יהיב לון עיטא לקשרא מארי דדינא ולבסמא להו באינון קרבנין ועלוון דקרבין קמי קב"ה. וכדין לא יכלין לאבאשא. וההוא יומא יתיר על כלא כמה דמבסמין ישראל לתתא לכלא הכי מבסמין לכל אינון דאית להו דילטורא (ס"א פטרא) וכלא קרבנא הוא ופולחנא דקב"ה. תאנא בההיא שעתא דכתיב ולקח אהרן את שני השעירים וגו', מתערין אינון בההוא יומא לעילא ובעיין לשלטאה (נ"א לשטאה) ולמיפק בעלמא כיון דכהנא מקרב אלין לתתא מתקרבין אינון לעילא. כדין עדבין סלקין בכל סטרין כהנא יהב עדבין לתתא כהנא יהיב עדבין לעילא. כמה דחד אשתאר ביה בקב"ה לתתא. וחד אפקין ליה לההוא מדברא הכי נמי לעילא חד אשתאר ביה בקב"ה וחד נפיק ושט בעלמא. לההוא מדברא עלאה וחד בחד מתקשר. כתיב וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו וגו'. בג"כ וסמך אהרן את שתי ידיו דקב"ה יסתכם על ידוי, על ראש השעיר החי. החי דייקא. לאכללא ההוא דלעילא. והתודה עליו את כל עונות כמה דכתיב והתודה אשר חטא עליה. ואוקימנא עליה דאתדכי ב"נ ואשתאר עליה כל ההוא חובא. אוף הכי והתודה עליו בתר דאודי כהנא בגינייהו דישראל. עליו, כלומר ישתארון כלהו עליו. א"ל ר' אבא אי הכי והא כתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. אמר ליה שאני הכא דהתם לשעירים הוו קרבין קרבנא ובג"כ לא כתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם שעירים אלא לשעירים דהתם לשעירים הוו עבדי פולחנא ושולטנותא. והכא ונשא השעיר עליו את כל עונותם וקרבנא לא אתעביד אלא לקב"ה ת"ח דבגיני קרבנא מתבסמן עלאין ותתאין ודינא לא שריא ושלטא עלייהו דישראל. תאנא ושלח ביד איש עתי המדברה. מהו איש עתי. אלא רזא דמלה הכי הוא
ב
בכל מה דאתעביד בעי בר נש זמין לההיא מלה. אית ב"נ דברכתא אתקיים על ידיה יתיר מאחרא. ת"ח מה כתיב ביה בכהנא טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך. בגין דהוא הוה זמין דיתקיים ברכתא על ידיה בהאי (ס"א ושארי ברכתא באשגחותא דיליה). ואית ב"נ דהוה זמין לאתקיימא לווטין על ידיה ובכל מה דישגח לייתי לווטייא ומארה ובעתיא. כגון בלעם דאקרי רע עין. דהוה זמין בכל ביש ולא הוה זמין לטב. ואע"ג דברך. ברכתיה לא ברכתא ולא אתקיים.וכד הוה לייט כל מאן דלייט אתקיים ואפילו ברגעא חדא. ועל דא כתיב שתם העין. בכל אתר דעיניה שלטא אתלטייא. ת"ח מה כתיב וישת אל המדבר פניו בגין דיתער מההוא סטרא ההוא דשלטא תמן. וייתי בדילטורייא עלייהו דישראל מה כתיב בהו בכהני טוב עין הוא יבורך דהוא הוה זמין בהאי ושארי ברכתא באשגחותא דיליה. ועל דא תנינן יסטי ב"נ אפילו ממאה ארחין ולא יערע בב"נ דאית ליה עינא בישא. אוף הכא ושלח ביד איש עתי דהוא זמין להאי ורשים להאי וכהנא הוה אשתמודע ביה חד עינא יתיר מאחרא פורתא. סורטא דעל עינא אתחפייא בשערין סגיאין. מכחלא עינא. ולא מסתכל במישר. האי הוא ב"נ זמין להאי וכדקא חזי ליה וע"ד כתיב ביד איש עתי. בגוש חלבא הוה בר נש דבכל אתר דמחי בידוי הוה מית ולא הוו בני נשא מקרבין בהדיה. בסוריא הוה ב"נ דבכל אתר דאסתכל אפי' לטב כלא אתהפך לביש. יומא חד הוה חד ב"נ אזיל בשוקא והוו אנפוי נהירין. אתא ההוא ב"נ ואסתכל ביה ואתבקע עיניה. בג"כ בכלא הוה ב"נ זמין להאי ולהאי. ועל דא כתיב טוב עין הוא יבורך אל תקרא אלא יברך. ותאנא האי ב"נ דהוה אזיל למדברא כד מטא ביה בההוא שעירא הוה סליק לטורא ודחי ליה בתרין ידוי. ולא הוה נחית לפלגות טורא עד דאתעביד שייפין שייפין וההוא ב"נ הוה אמר כך ימחו עונות עמך וכו' ובגין דסליק ההוא קטיגוריא ואתעביד סניגורא דישראל, כדין קב"ה כל חובייהו דישראל וכל מה דכתיב באינון פתקין דלעילא לאדכרא חובייהו דבני נשא נטיל לון ורמי לון כה"ג לאתר דאתקרי מצלות ים, הה"ד ותשלך במצלות ים כל חטאתם:
תאנא. ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת. ומאת עדת בגין דיהא מכלהו. ויתכפר לכלהו. דהא כל חובייהו דבני ישראל הכא תליין וכלהו מתכפרי בדא.