סד
א
ולא סגי מבר נש חד. ומאן אתר אתנסיבו מאינון קופין דבעזרה נטלין אגרא ואייתי להו מאינון דמי דהוו מכלהו. וההוא שעירא אחרא דהוא אשתאר לקב"ה עבדין ליה חטאת בקדמיתא והא אוקימנא באן אתר הוה מתקשרא. ולבתר דא מתקרבין הני ומתבסמין כלא ואשתארו ישראל זכאין קמי קב"ה מכל חובין דעבדו וחבו קמיה. הה"ד כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. תו אמר רבי שמעון ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק מאי קא רמיזא. אלא ודאי עשו איש שעיר הוא מההוא דאקרי שעיר דהא מההוא סטרא אתי. ואנכי איש חלק גבר מההוא דפליג לכל שאר עמין רברבין ממנן דכתיב אשר חלק יי' אלקיך אותם, וכתיב כי חלק יי' עמו וגו'. תו איש חלק מתרי שעירים ואשתאר חדא. דכהנא פליג לה חד לחולקיה וחד לקב"ה. אמאי. בגין דיטעון על כתפוי כל חובוי דיעקב דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם עונות תם. תאנא בההוא יומא כמה פתחין פתיחן לקבליהון דישראל לקבלא צלותהון. זכאה חולקהון דישראל דהא קב"ה בעא לזכאה לון ולדכאה לון הה"ד כי ביום הזה יכפר וגו'. בהאי יומא אתעטר כהנא בכמה עטרין. בהאי יומא פולחנא דכהנא יקירא ורב מכל פולחנין. לכלא יהב חולקא באינון קרבנין דקב"ה. בהאי יומא אתעטר (ס"א אתער) חסד בעלמא על ידא דכהנא מקרב קרבנין על חוביהון דעמא. על חוביה בקדמיתא ולבתר על חוביהון דעמא מקרב עלמין עליה ועל עמא והא אוקימנא מלי. עד דהוו אזלי יתבו בחד חקל וצלו. נחת חד עננא דאשא ואסחר לון. אמר רבי שמעון. הא חמינא דקב"ה רעותא דיליה הכא. נתיב, יתבו והוו אמרי מלי דאורייתא:
פתח ואמר מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק, הא אסתכלנא במלוי דשלמה מלכא וכלהו (ס"א בחכמתא) בחכמה אמרן ת"ח ג' ספרים דחכמתא אפיק לעלמא וכלהו בחכמתא עלאה. שיר השירים חכמה. קהלת תבונה. ומשלי דעת לקבל ג' אלין עבד ג' ספרים. שיר השירים כנגד חכמה הכי הוא. קהלת לקבל תבונה הכי הוא משלי לקבל דעת במאי אתחזי. אלא כל אינון קראי בתרי גווני אינון רישא וסיפא תרי גווני אתחזייא. וכד מסתכלי קראי דא כליל בדא ודא כליל בדא. בג"כ שקיל לקבליה דדעת. האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה. וכד אסתכלנא ביה כלא כליל חד בחד בין מסיפיה לרישיה בין מרישיה לסיפיה. שמועה טובה מארץ מרחק מים קרים על נפש עיפה. מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק ודא ודא נייחא דרוחא כמה דהאי נייחא דרוחא כך האי נייחא דרוחא. עד דהוו יתבי אתא חד ב"נ אמר אנתו דר' שמעון אתסיאת ממרעהא. וחברייא שמעו קלא דקב"ה שבק לאינון חובי דדרא. אמר ר' שמעון הא אתקיים הכא קרא ושמועה טובה מארץ מרחק הכי הוא נייחא דרוחא כמהו מקים קרים על נפש עיפה. אמר להו נקום ונזיל דקב"ה ארחיש לן בנסין. פתח ואמר מים קרים על נפש עיפה דא אורייתא. דכל מאן דזכי למלעי באורייתא ומרוי נפשא מנה מה כתיב ושמועה טוב מארץ מרחק, קב"ה אכריז עליה כמה טבאן לאוטבא ליה בעלמא דין ובעלמא דאתי. הה"ד ושמועה טובה. מאן אתר. מארץ מרחק. מאתר דקב"ה הוה רחיק מניה בקדמיתא. מאתר דהוה ב"נ בדבבו עמיה בקדמיתא. דכתיב וארץ מתקוממה לו. מההוא אתר
ב
מקדימין ליה שלם. הה"ד מארץ מרחק. וכתיב מרחוק יי' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד:
(כאן חסר) ויצא אל המזבח אשר לפני יי' וכפר עליו. ר' יהודה פתח ואמר מזמור לאסף קל אלקים יי' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו. תאנא אלף וחמש מאה וחמשין רבוא מארי שירתא מזמרין לקב"ה כד נהיר יממא. ואלף וחמש מאה וארבעין ותמניא בטיהרא. ואלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא בההיא שעתא דאקרי בין הערבים. רבי יוסי אמר כד נהיר יממא כל אינון מארי דיבבא משבחן במלי תושבחן לקבליה דהאי בקר (ס"א כד אתער דכד). דכד אתער האי בקר כלהו מתבסמין ודינא אשתכיך ואמרין תושבחן. הה"ד ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלקים. וההוא זמנא (הימנותא) חדוותא וברכאן משתכחין בעלמא וקב"ה אתער לאברהם לאחייא ליה ואשתעשע ביה. ואשלטיה בעלמא. ומנא לן דהאי בקר דאברהם הוא דכתיב וישכם אברהם בבקר. בההוא זמנא דבין הערבים כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף רבוא. מארי דיללה אקרון. ומזמרין בההיא שעתא וקטטותא שריא בעלמא. וההיא שעתא אתערותא דאתער קב"ה ליצחק וקם ודאין לחייביא דעברין על פתגמי אורייתא ושבעה נהרי אשא נגדין ונפקין וחלין על רישיהון דרשיעייא ושלהובי גומרין דנורא מתערין מעילא לתתא וכדין תב אברהם לאתריה כד"א ואברהם שב למקומו. ויומא אתפני וחייבי גיהנם צוחין ואמרין אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. וההיא שעתא בעי ב"נ לאזדהרא בצלותא דמנחה. בזמנא דמטי ליליא אינון אלף וחמש מאה וארבעין ותמניא אקרון מברא לפרוכתא ואמרין שירתא כדין דינין דלתתא מתערין ואזלין ושאטין בעלמא. ואלין אמרין שירתא עד דיתפלג ליליא משמרה ופלגא. בתר דיתפליג ליליא מזדמני כלהו אחריני כחדא ואמרי תהלות כד"א תהלות יי' יבשרו. ר' יהודה אמר כד רעוא אשתכח בצפרא תהלות יי' מבשרין. ר' יוסי אמר בתר דרוחא דצפון אתער בפלגות ליליא ואזיל ליה. תהלות מבשרי עד דייתי צפרא ואתער האי בקר כדין חדוותא וברכאן אשתכח בעלמא. תאנא אמר רבי אבא כלהו הכי ועילא מנהון סרכין תלתא. בההיא שעתא דאתער האי בקר ומתערין תושבחן כל אינון אלף וחמש מאה וחמשין רבוא אתמנא עלייהו חד ממנא והימן שמיה לקבליה דלתתא ותחות ידיה סרכן ממנן עלייהו לאתקנא שירתא בההיא שעתא דאתער זמנא דבין הערבים וזמרין כל אינון אלף וחמש מאה ותשעין אלף ריבוא מארי דיללה אתמנא עלייהו חד ממנא וידותון שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה סרכין ממנן עלייהו לאתקנא ההוא זמרא כד"א זמיר עריצים בההיא שעתא דמטי ליליא מתערין כל אינון דמברא לפרוכתא כדין שכיך כלא ופטרא לא אשתכח ודינין דלתתא מתערין. כלהו אתמנן כחדא אלין על אלין. עד דאתפליג ליליא. בתר דאתפליג ליליא ומתכנשי כלהו אתמנא עלייהו חד ממנא וכניש לכל משריין כד"א מאסף לכל המחנות וגו' ואסף שמיה לקבליה דלתתא. ותחות ידיה כל אינון סרכין ממנן ומבשרי תהלות. עד דאתי צפרא. כיון דאתי צפרא קם ההוא נע"ר יונק משדי אמיה לדכאה להוה ועאל לשמשא. כד אתער בקר כדין היא שעתא דרעוא דאשתעי מטרוניתא במלכא ומלכא משיך מניה חד