סח
א
צדיקיא מההוא שקיו דנחלא. תאנא כאיל תערוג על אפיקי מים. דא כנסת ישראל כד"א אילותי לעזרתי חושה. תערוג על אפיקי מים ודאי לאשתקיא משקיו דמבועי דנחלא על ידי דצדיק. תערוג כד"א לערוגת הבושם. כן נפשי תערוג אליך אלקים. לאשתקייא מנך בעלמא דין ובעלמא דאתי. מבועי נחלא מאן אינון מבועא חד לעילא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'. ומתמן נגיד ונפיק ומשקי גנתא וכל אינון נחלין נגדין ונפקין ומתכנשין בתרי מבועין דאקרון נצח והוד ואלין אקרון אפיקי מים בההוא דרגא דצדיק דמיניה נגיד ונפיק ומשתקייא גנתא. בגין כך איל וצבי כחדא משתכחי (נ"א איל וצבי אקרון עטרת ויסוד) צדק וצדיק. תאנא כתיב קול יי' יחולל אילות. אילות אילת כתיב חסר דא אילות השדה (נ"א דא אילת השחר) (ד"א אילות השדה) דתניא בפלגות ליליא בשעתא דקב"ה עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא האי קול נפיק וכאיב כל אינון אילתא דסחרני כורסייא יקירא קדישא הה"ד ששים גבורים סביב לה. ד"א יחולל אילות כד"א חוללה ידו נחש בריח. ויחשוף יערות כד"א ביערת הדבש. וכתיב אכלתי יערי עם דבשי וינקא להו כאמא דינקא לבנין. אמר ליה ר' אבא נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. אויתיך אותך מבעי ליה אשחרך ישחרך מבעי ליה א"ל הא אוקמוה כד"א אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש. ת"ח נפשא ורוחא אשתמודע (ס"א אשתעי ס"א אשתתפי) כחדא לעלמין. תנא פולחנא שלימתא דבעי ב"נ למפלח לקב"ה כמה דתנינן ואהבת את יי' אלקיך וגו' דירחים ליה לקב"ה רחימותא דנפש ממש ודא הוא רחימותא שלימתא רחימותא דנפשיה ורוחיה. כמה דאתדבקו אלין בגופא וגופא רחים לון. (ס"א כדין) כד יתדבק ב"נ לרחמא ליה לקב"ה רחימותא דנפשיה ורוחיה לאדבקא ביה. הה"ד נפשי אויתיך בליליה (כלומר) נפשי ממש. אף רוחי בקרבי אשחרך אתדבקא בך ברחימותא סגיאה. בלילה דבעי ב"נ מרחימותא דקב"ה למיקם בכל ליליא לאשתדלא בפולחניה עד דיתער צפרא ויתמשך עליה חוטא דחסד. דתניא זכאה חולקיה דההוא ב"נ דרחימותא דא רחים ליה לקב"ה והני (אינון) זכאי קשוט דמרחמין ליה לקב"ה הכי. עלמא מתקיימא בגיניהון ושלטין על כל גזירין קשין דלעילא ותתא (נ"א היא) (בגין דיתקיים עלמא בגיניהון). תאנא ההוא זכאה דאתדבק ברוחיה ונפשיה לעילא במלכא קדישא ברחימותא כדקא יאות. שליט בארעא דלתתא וכל מה דגזר על עלמא אתקיים. מנ"ל מאליהו דכתיב חי יי' אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. ת"ח בשעתא דאתיין נשמתין קדישין מעילא לתתא ואיגון זכאי עלמא משלפי להו ממלכא ומטרוניתא זעירין אינון דבההוא שעתא דנחית קיימא קמי מלכא ורעותא דמלכא לאסתכלא בה כמה דאוקימנא בשעתא דנשב קודשא בריך הוא רוחא בכל חילא וחילא דשמיא כלהו חיילין אתעבידו וקיימי בקיומייהו הדא הוא דכתיב וברוח פיו כל צבאם. ומנייהו אתעכבו עד דקודשא בריך הוא
ב
אחית להו לתתא. ותאנא מיומא דאתברי עלמא קיימי קמיה דקב"ה ואתעכבו עד דמטא זמנא לאחתא לון בארעא ואלין שליטו לעילא ותתא הה"ד חי יי' אשר עמדתי לפניו. אשר אני עומד לא כתיב אלא אשר עמדתי. לבתר אהדר לאתריה וסליק לאדריה ואינון אחרנין לא סלקין עד דימותון. בגין דלא קיימו קודם לכן כאינון אחרנין. ובגין כך אליהו אתעביד שליחא מלאכא לעילא. ואלין דמתדבקין יתיר למלכא. אשכחנא בספרא דאדם קדמאה דכל רוחין קדישין דלעילא עבדין שליחותא וכלהו אתיין מאתר חד. דנשתמהון דצדיקייא מתרי דרגין דכלילן בחד ובג"כ סלקין יתיר ודרגיהון יתיר והכי הוא. וכל אינון דהוו טמירין תמן נחתו וסליקו בחייהון כגון חנוך דלא אשתכח ביה מיתה והא אוקימנא מלה דא בחנוך ואליהו. ותאנא מאה ועשרין וחמש אלף דרגין (ס"א לצדיקייא) לנשמתהון דצדיקייא סליקו ברעותא עד לא אתברי עלמא דקב"ה מזמנא להו בעלמא דין בכל דרא ודרא וסלקין וטאסין עלמא ומתקשרי בצרורא דחיי. וזמין קב"ה לחדתא עלמא בהו. עלייהו כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו':
תענו את נפשותיכם. נפשותיכם קאמר. בגין דישראל משתכחין קמי מלכא קדישא זכאין ויהא רעותא דלהון לגבי קב"ה ולאתדבקא ביה בגין דיתכפר להו חובייהו. ועל דא מאן דאכל ושתי בתשיעאה ומענגא נפשיה במיכלא ומשתיא אשתכח בעשיראה ענויא דנפשא בתרין חולקין ואשתכח כאילו אתענית שיעאה ועשיראה את נפשותיכם לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא לאתכפרא על חוביהון. תאנא כי ביום הזה יכפר עליכם. ביום הזה. היום הזה מבעי ליה אלא ביום הזה דייקא דביה אתגלי עתיקא קדישא לכפרה על חוביהון דכלא. ד"א תענו את נפשותיכם. ר' אבא פתח ואמר עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' עיר קטנה. הא אוקמוה אבל עיר קטנה כד"א עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחיל וגו'. וכתיב ולא אבא בעיר. עיר קטנה זעירא היא. דהיא בתראה מכלא תתאה מכלא שורוי רברבין תקיפין קדישין. עיר הקדש אקרי ואנשים בה מעט זעירין אינון דזכאין לסלקא לגווה ולמשרי בה. כד"א מי יעלה בהר יי' ומי יקום במקום קדשו וגו'. ועל דא אנשים בה מעט. ובא אליה מלך גדול דא קב"ה לאזדווגא בה ולמשרי בה. וסבב אותה כד"א ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב וגו'. ובנה עליה מצודים גדולים. דבנה שורוי רברבין תקיפין יאיאן ושפירין (ס"א מכל אבנין יקירין) קדישין עיר הקדש אקרי. וכל ויקרא דמלכא עייל בגווה ובג"כ היא בלחודהא כלילא מכל עטרי דמלכא וכל עטרי מלכא בה מתעטרין. בג"כ ואנשים בה מעט כתיב. ומצא בה איש מסכן וחכם. הה"ד נקי כפים ובר לבב. מסכן כד"א ויבן ערי מסכנות לפרעה מתעטר בעטרין תקיפין בעטרי אורייתא בעטרי פקודי אורייתא דמלכא. וחכם דזכי בה בהאי חכמה וחכם דהוא חכים יתיר מכלא לעיינא בפולחנא דמאריה בגין למזכי בה ולאעלא בה. הה"ד ומלט הוא את העיר בחכמתו. ומלט כמו אמלטה נא ואראה את אחי. אמלטה נא שמה. אוף הכא ומלט הוא את העיר בחכמתו. ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. ואדם לא זכר למעבד פקודי אורייתא לאשתדלא באורייתא כההוא גבר מסכנא דאתחבר בכלא