סט | חלק ג | ספר הזוהר בארמית | רבי שמעון בר יוחאי | כתבי מקובלים נוספים | ספריית כתבי מקובלים -
אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / סט
רבי שמעון בר יוחאי

סט

א

בגין למזכי בה ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה. דהא בההוא עלמא לא יהבין רשו למיעל בר הני זכאי קשוט הני דמשתדלי בה באורייתא יומא ולילי ומתעטרי בפקודי אורייתא בהאי עלמא למיעל בהו לעלמא דאתי. וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים. דהא בני נשא לא מסתכלין ביה ולא בעאן לאתחברא ביה ולאצית למלוי. דתאנא כל מאן דאצית למלוי דאורייתא זכאה הוא בהאי עלמא וכאילו קביל תורה מסיני. ואפילו מכל בר נש נמי בעי למשמע מלוי דאורייתא. ומאן דארכין אודניה לקבליה. יהיב יקרא למלכא קדישא ויהיב יקרא לאורייתא. עליה כתיב היום הזה נהיית לעם ליי' אלקיך. תאנא יומא חד הוו אזלי חברייא עמיה דר"ש אר"ש חמינא אלין עמין כלהו עלאי וישראל תתאי מכלהו מ"ט. בגין דמלכא אשדר מטרוניתא מניה ואעיל אמהו באתרהא כד"א תחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך וגו' ושפחה כי תירש גבירתה. מאן שפחה היא כתרא נוכראה דקטל קב"ה בוכרא דלהון במצרים. דכתיב עד בכור השפחה אשר אחר הריחים. אחר הריחים הות יתבת בקדמיתא והשתא האי שפחה תירש גבירתה. בכה ר"ש ואמר מלכא בלא מטרוניתא לא אקרי מלכא. מלכא דאתדבק בשפחה באמהו (דילה) דמטרוניתא אן הוא יקרא דיליה. וזמינא קלא לבשרא למטרוניתא ולימא גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא. כלומר צדיק הוא נושע בגין דהוה רכיב עד השתא באתר דלאו דיליה באתר נוכראה ויניק ליה ועל דא כתיב עני ורוכב על חמור. עני הוא בקדמיתא. ורוכב על חמור כמה דאוקימנא אינון כתרין תתאין דעמין עכו"ם דקטיל קב"ה בוכרא דלהון במצרים הה"ד וכל בכור בהמה והא אוקימנא מלי. כביכול צדיק ונושע הוא ודאי יתיר מכלא. בגין דעד השתא שארי צדיק בלא צדק והשתא דיזדווגון כחדא צדיק ונושע הוא דהא לא יתיב בסטרא אחרא. תאנא הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו'. האי קרא קשיא הצדיק א בד נא בד מבעי ליה מהו אבד אלא אבד ממש. ומאי אבד למטרוניתא ואתדבק באתר אחרא דאקרי שפחה. אמר רבי יצחק לר"ש אי ניחא קמיה דמר הא דתנינן דכתיב וצדיק יסוד עולם מאן דאמר דעל שבעה קיימי קיימא עלמא ומאן דאמר על חד קיימא עלמא היך מתישרן מלי. א"ל כלא מלה חד הוא דהא ז' אינון ובהו אית חד קיימא דאקרי צדיק וקיימי עליה ועלמא בהאי אתקיימא. וכד אתקיימא עלמא עליה כאילו אתקיים על כולהו שבעה. ועל דא כתיב וצדיק יסוד עולם והא אוקימנא מלי בכמה אתר. ותאנא האי שפחה זמינא לשלטאה בארעא קדישא דלתתא כמה דהות מטרוניתא שלטא בקדמיתא דכתיב צדיק ילין בה והשתא שפחה כי תירש גבירתה בכלא וזמין קב"ה לאתבא למטרוניתא לאתרהא כקדמיתא. וכדין ממאן הוא חדוותא הוי אימא חדוותא דמלכא וחדוותא דמטרוניתא. חדוותא דמלכא בגין דיתוב לה ויתפרש משפחה כדקא אמינא. וחדוותא דמטרונית בגין דתיתוב לאזדווגא במלכא הה"ד גילי מאד בת ציון וגו'. ת"ח כתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם. והיתה לכם מבעי ליה מאי זאת הא דאמרן לחקת עולם. בכל אתר ואתר חקת עולם אתקרי גזרה דמלכא דעייל כל נימוסוי באתר דא ואסתים לון כמאן דסתים כלא באסקופא חדא. חקת עולם ודאי בהאי זאת

 

ב

רשים וחקק כל גניזין דיליה וכל טמירין דיליה. בחדש השביעי בעשור לחדש בעשור דייקא כמה דאוקימנא. תענו את נפשותיכם. ודאי הכי הוא והא אתמר. נפשותיכם ודאי. דהר בנפשא תלייא מלתא. ובגין כך אכילה ושתייה מתשיעאה יתיר מיומא אחרא ואע"ג דהאי מלה אתמר בגוונא אחרא וכלא שפיר והאי והאי מלה חדא וכל חד באתריה והכי הוא. ותאנא בהאי יומא כל חידו וכל נהירו וכל וותרנותא דעלמין כלהו תליין באימא עלאה דכל מבועין נגדין ונפקין מנה. וכדין נהירין כל אינון בוצינין ונהרין בנהירו בחדוותא עד דמתבסס כלא וכדין כל אינון דינין אשתכחו בנהירו ודינא לא אתעביד ועל דא תענו את נפשותיכם. אמר רבי אבא הא אוקים לה מר מן גופא דמתניתא. לא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בקב"ה דכתיב אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי והא אתמר קרא אחרינא אשכחנא בהאי דכתיב ראה ביתך דוד. א"ל הכי הוא ודאי בית דוד אקרי כמה דכתיב בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. בית יעקב כד"א ובית תפארתי אפאר. לכו ולנכה באור יי' דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ונטע האי גן לאשתעשעא ביה עם צדיקייא דביה שריין. תאנא כתיב אך בעשור לחד השביעי הזה יום הכפורים הוא וגו'. ועניתם את נפשותיכם וכתיב והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי וגו'. אך דכתיב מאי קא בעי הכא. אמר ליה למיעוטא קא אתייא דכיון דאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש. אמר (לבתר) אך בעשור. אך עשור מבעי ליה דבעשור תלייא מלתא אמר ליה אי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ותנינן אך חלק חציו אסור באכילת חמץ וחציו מותר אוף הכא אך בעשור לחדש אימא דחציו אסור במלאכה (נ"א באכילה) וחציו מותר. א"ל אוף הכא בועניתם את נפשותיכם תליא דהא ענוי לא אשתכח אלא מפלגות יומא ולהלאה ושפיר הוא אך חלק בועניתם את נפשותיכם. א"ר אלעזר כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. אכפר עליכם מבעי ליה. אלא יכפר עליכם לאכללא יובלא דנגיד מבועי לאשקאה בהאי יומא לכל עיבר לארואה כלא ולאשקאה כלא ודא עליכם. כלומר בגיניכון לדכאה לכון בהאי יומא דכתיב לפני יי' תטהרו ולא ישלוט עלייכו דינא. ר' יהודה אמר זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו דלא ישתכח בהו חובא בגין דיהון בני היכליה וידורון בהיכליה. ולזמנא דאתי כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וגו':

רבי יהודה פתח שיר המעלות ממעמקים קראתיך יי'. תנינן בשעתא דברא קב"ה עלמא למברי ב"נ אמליך באורייתא אמרה קמיה תבעי למברי האי ב"נ זמין הוא למחטי קמך. זמין הוא לארגזא קמך אי תעביד ליה כעובדוי הא עלמא לא יכיל למיקם קמך כ"ש ההוא ב"נ א"ל וכי למגנא אתקרינא קל רחום וחנון ארך אפים. ועד לא ברא קב"ה עלמא ברא תשובה אמר לה לתשובה אנא בעינא למברי ב"נ בעלמא על מנת דכד יתובון לך מחוביהון דתהוי זמינא למשבק חוביהון ולכפרא עלייהו. ובכל שעתא ושעתא תשובה זמינא לגבי בני נשא וכד בני נשא תייבין מחובייהו האי תשובה תבת לגבי קב"ה וכפר על כלא ודינין אתכפיין ומתבסמאן כלהו וב"נ אתדכי מחוביה. אימתי אתדכי ב"נ מחוביה בשעתא דעאל בהאי תשובה כדקא חזי. ר' יצחק אמר דתב קמי מלכא עלאה וצלי

חזרה לראש הדף
Site location tree