אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / רבי שמעון בר יוחאי / ספר הזוהר בארמית / חלק ג / עה
רבי שמעון בר יוחאי

עה

א

בגין דלא תייבין כדין אקרי הוי. הוי כד אסתליק מלכא לעילא לעילא. וצווחין בני נשא ולא אשגח בהו וההוא עלאה אהיה טמירא סליק לו' וי' לגביה בגין דלא אתקביל צלותיה כדין אקרי אוי דהא א סליק לגביה דו' וי' (ס"א דהוא אלף סליק גביה לה' לו' לי') וכדין תשובה לא אשתכח. וע"ד אסתלק מאלין אתוון ה' דהא בתשובה לא תלייא. ודאי כד אסגיאו חובי עלמא טפי ותשובה הוה תלייא בקדמיתא ולא בעו כדין אסתלק ה' וא' סליק לו' יו"ד לגביה ואקרי אוי. וכד חריב בי מקדשא ותשובה אסתלקת (ולאו מעלייא) כדין צווחו ואמרו אוי לנו כי פנה היום. מאי כי פנה היום. דא הוא יומא עלאה דאקרי תשובה דאסתלק ואתעבר ולא שכיח ההוא יומא דאשתמודע לפשטא ימינא לקבלא חייבין והא אתפני מכלא ולא אשתכח ועל דא אמרו אוי ולא הוי. כי ינטו צללי ערב. דהא אתיהיב רשו לרברבי ממנן דשאר עמין למשלט עלייהו. תאנא סליק ו' לעילא לעילא והיכלא אתוקד ועמא אתגלי ומטרוניתא אתתרכת וביתא אתחרבת. לבתר כד נחית ו"ו לאתריה. אשגח בביתיה והא אתחרב. בעי למטרוניתא והא אתרחקת ואזלת. חמא להיכליה והא אתוקד. בעא לעמא והא אתגלי. חמא לברכאן דנחלין עמיקין דהוו נגדין והא אתמנעו. כדין כתיב ויקרא ה' אלקים צבקות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק. וכדין לבשו שמים קדרות. כדין ו' ה' (ס"א ו' י') אתנגיד חד לקביל חד. וה' עלאה נגיד מבועי לסטרא אחרא. וברכאן לא משתכחין. דהא דכר ונוקבא לא אשתכחו ולא שריין כחדא. כדין שאג ישאג על נוהו. בכה ר"ש ובכה רבי אלעזר אמר רבי אלעזר בכייה תקיעא בלבאי מסטרא חדא וחדוותא בליבאי מסטרא אחרא. דהא שמענא מלין דלא שמענא עד השתא זכאה חולקי:

ערות אשת אביך לא תגלה מאן אשת אביך. אמר רבי שמעון הא תנינן. כל מילוי דאורייתא סתים וגליא כמה דשמא קדישא סתים וגליא. אורייתא דהיא שמא קדישא הכי נמי סתים וגליא. הכא כלא באתגליא ידיעא סתים כמה דאוקימנא. והא קרא הכי הוא. אשת אביך תאנא כל זמנא דמטרוניתא אשתכחת במלכא וינקא לך אקרי אמך. השתא דאתגליא עמך ואתרחקת מן מלכא אשת אביך אתקרי. אנתו היא דמלכא קדישא לא אתפטרת בתרוכין מניה. אנתתיה היא ודאי כמה דכתיב כה אמר יי' אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה אלא ודאי אנתו היא דמלכא אף על גב דאתגלייא. ועל דא פקיד עלה תרי זמני חד כד יתבא במלכא בזווגא חד ואתקרי אמך דכתיב ערות אמך לא תגלה. לא תעביד דיתרחקון דא מן דא ותשתלח על חובך. כמה דכתיב ובפשעכם שלחה אמכם. וחד כד היא בגלותא עמך ואתגלייא מהיכלא דמלכא ואתקרי אנתו דמלכא. אע"ג דאתרחקת מניה לא תעביד בגין דתעדי מבינך וישלטון בך שנאך ולא תסתמר עלך בגלותא. הה"ד ערות אשת אביך לא תגלה. מאי טעמא. בגין כי ערות אביך הוא. אע"ג דאתרחקת מן מלכא אשגחותא דמלכא בה תדירא ובעיא לאסתמרא לקבלה יתיר ולא תיחוב לגבה:

רבי שמעון פתח כי יי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו'. כי יי' אלקיך דא שכינתא דאשתכח בהו בישראל וכל שכן בגלותא. לאגנא עלייהו תדירא מכל סטרין ומכל שאר עמין דלא ישיצון להו לישראל. דתניא לא יכלין

 

ב

שנאיהון דישראל לאבאשא להו עד דישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבי ממנן דשאר עמין. כדין יכלין להון שנאיהון דישראל ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין. וכד אינון תייבין לקבלה היא מתברת חילא ותוקפא דכל אינון ממנן רברבין ותברת חילא ותוקפא דשנאיהון דישראל ואתפרעא להו מכלא, וע"ד והיה מחניך קדוש דבעי בר נש דלא יסתאב בחובוי ויעבר על פתגמי אורייתא. דאי עביד הכי מסאבין ליה כמה דכתיב ונטמתם בם בלא א'. ותאנא מאתן ותמניא וארבעין שייפין בגופא וכלהו אסתאבן כד איהו אסתאב כלומר כד בעי לאסתאבא וע"ד והיה מחניך קדוש מאי מחניך אלין אינון שייפי גופא. ולא יראה בך ערות דבר מאי ערות דבר ערייתא נוכראה להאי (ס"א דהוי) דבר רמז כמה דאוקימנא. דאי הכי ושב מאחריך ודאי וע"ד ערות אשת אביך לא תגלה. מ"ט בגין דכתיב ערות אביך הוא כמה דאוקימנא. תאנא על ג' מלין מתעכבין ישראל בגלותא. על דעבדין קלנא בשכינתא בגלותא. ומהדרי אנפייהו מן שכינתא. ועל דמסאבו גרמייהו קמי שכינתא. וכלהו אוקימנא במתניתא דילן:

רבי אבא הוה אזיל לקפוטקיא והוה עמיה ר' יוסי עד דהוו אזלי חמו חד בר נש דהוה אתי ורשימא חד באנפוי. אמר ר' אבא נסטי מהאי אורחא דהא אנפוי דדין אסהידו עליה דעבר בערייתא דאורייתא. בגיני כך אתרשים באנפוי. א"ל ר' יוסי אי האי רשימא הוה ליה כד הוה ינוקא מאי ערייתא אשתכח ביה. א"ל אנא חמינא באנפוי דאסהידו בערייתא דאורייתא. קרא ליה ר' אבא א"ל אימא מלה. האי רשימא דאנפך מה הוא. אמר לון במטותא מנייכו לא תענשו יתיר לההוא בר נש דהא חובוי קא גרמו ליה. א"ר אבא מהו. א"ל יומא חד הוינא אזיל בארחא אני ואחתי. שרינא בחד אושפיזא ורוינא חמרא. וכל ההוא ליליא אחידנא באחתי. בצפרא קמנא ואושפיזאי קטט בחד גברא. עיילנא בינייהו וקטרו לי דא מהאי גיסא ודא מהאי גיסא ורשימא דא הוה עייל לבי מוחא ואשתזבנא ע"י דחד אסייא דאית בגוון. אמר ליה מאן הוא אסייא. אמר ליה ר' שמלאי הוא. א"ל מאי אסותא יהב לך. א"ל אסותא דנפשא. ומההוא יומא אהדרנא בתשובה. ובכל יומא חזינא איפאי בחד חיזו ובכינא קמי קב"ה דהוא רבון עלמין על ההוא חובה ומאינון דמעין אסחינא אנפאי. אמר רבי אבא אי לאו דאתמנע מנך תשובה אעברנא מאנפך ההוא רשימא. אבל קרינא עליך וסר עונך וחטאתך תכופר. אמר ליה ג' זמנין אימא. א"ל ג' זמנין ואתעבר רשימא. אמר ר' אבא ודאי מארך הא בעא לאעברא מנך דודאי בתשובה אשתכחת. אמר ליה נדרנא מהאי יומא לאתעסקא באורייתא יממא וליליא. אמר ליה מה שמך. א"ל אלעזר אמר ליה אל עזר ודאי שמא גרים דאלקך סייעך והוה בסעדך. שדריה ר' אבא וברכיה. לזמנא אחרא הוה ר' אבא אזיל לגבי ר"ש עאל במאתיה אשכחיה דהוה יתיב ודריש איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. איש בער לא ידע וגו'. כמה טפשין אינון בני עלמא דלא משגיחין ולא ידעין ולא מסתכלין למנדע אורחוי דקב"ה על מה קיימין בעלמא. מאן מעכב להו למנדע טפשותא דלהון. בגן דלא משתדלי באורייתא. דאילו הוו משתדלי באורייתא ינדעון אורחוי דקב"ה וכסיל לא יבין את זאת. דלא מסתכל ולא ידע

חזרה לראש הדף
Site location tree